במכתב זה אשתדל להסביר א) מהי "ההתנתקות המשפטית"? ב) למה היא כל כך מסוכנת? ג) ואיך אנחנו יכולים לעצור אותה? מאז מלחמת ששת הימים ממשלת ישראל לא החילה את החוק הישראלי על יו"ש. בעשרים שנה האחרונות בג"צ, יועצים משפטיים של ממשלת ישראל ועמותות שמאל, מקדמות בצורה הדרגתית את "ההתנתקות המשפטית" שתחייב את ממשלת ישראל לסגת לקווי 67. המהלך המשפטי מבוסס על אמנות בין לאומיות שקובעות שממשלה שכבשה שטח לא תוכל להתעמר באוכלוסיה המקומית. לא תוכל לשדוד את אוצרות הטבע בשטח הכבוש. ולא תוכל להשליך פסולת בשטח זה. במהלך עשרים השנה האחרונות הפרשנות המשפטית של חוקים אלו (ביהודה ושומרון) הולכת ומקצינה ומטרתם של הפרשנים המדופלמים ללכת ולהקצין את הפרשנות עד לנסיגה מלאה מיו"ש. בשם פרשנויות קיצוניות של אותם אמנות בין לאומיות החריבו את: עמונה, עפרה, מיגרון וגבעת האולפנא. למרות שבאף אחד מהמקרים אין ערבי ספציפי שהוא "בעל הקרקע" אבל לפי הפרשנות שלהם מדובר ב"קרקע פרטית". בנתיב האבות יש כבר חידוש נוסף והוא שלמרות שהקרקע אינה רשומה בטאבו אלא מדובר רק באצבעות שלא הכריזו עליהם כאדמות מדינה. עקב פרשנות מרחיקת לכת תוכלו לשמוע כי מדובר ב-"קרקע פרטית". אך הריסות הבתים הם רק חלק קטן מההזיות ש"ההתנתקות המשפטית" גורמת. משפטנים אלו לא מאפשרים בנייה חדשה בכל מקום שאולי עבר בו ערבי בעבר הרחוק. הטמנת פסולת של העיר ירושלים שתוכננה במזרח העיר נאסרה והפסולת מוסעת לדרום הרחוק. בית עלמין שהיה צריך להיפתח במעלה אדומים נאסר תחת איסור "השלכת פסולת". אדמה שמוצאת ממנהרה שנחפרת לטובת הרכבת לירושלים צריכה לחזור קילומטרים רבים לשטחי יו"ש. מתקני טיהור שופכין נאסרים לשימוש עד שישמשו גם את הערבים ועוד ועוד. וודאי תשאלו מה הקשר שלכם לכל הצרות הצרורות האלו? התשובה היא שכרגע המפתחות לעצירת ההתנתקות נמצאת בידיים שלכם תושבי אלעזר. אולי לא בחרתם בכך ואתם כלל לא מעוניינים במשימה הלאומית החשובה אבל נפל דבר ובידכם הדבר. בשבועות האחרונים נציגים מטעמכם נפגשים עם ראש הממשלה ונציגיו. בפגישות דנים ב"פתרון לנתיב האבות". כל פתרון נבחן מנקודות מבט רבות ומגוונות. כיוון שהסיבה שיש "בעיה" בנתיב האבות היא אותה "התנתקות משפטית" שמאיימת על כל ההתיישבות. אני ממליץ לבחון כל פתרון מתוך נקודת המבט המשפטית. השאלה שצריכה להישאל היא האם הפתרון המוצע מנטרל את ה"בעיה המקומית" ובכך נותן אור ירוק למשפטנים לתקוף בחזית נוספת או שהוא בולם את ההתקפה ועוצר את המשך ההתדרדרות. בנתיב האבות מלבד הבתים המיועדים להריסה יש גם "עררים רבים" כנגד אדמות המדינה שמונעים בנייה נוספת בשכונה. חלק מההצעות ל"פתרון המשבר" מנתבות את הכוח הציבורי לטיפול ב"עררים". חשוב לדעת שכל הבעיה בנתיב האבות גם בבתים המיועדים להריסה וגם ב"עררים" כולה נולדה ונוצרה בגלל ההתקדמות של "ההתנתקות המשפטית". כאשר כל בית שנהרס נותן לגיטימציה לשיטה להמשיך ולפעול. בזכות עקשנותם הרבה של תושבי עמונה, שהוכיחו לציבור כולו עד כמה מדובר ברדיפה משפטית הזוייה ומרושעת. כנסת ישראל העבירה בשלוש קריאות את חוק ההסדרה. שכביכול מנטרל חלק משמעותי מהסכנה. אך חוק זה נמצא בסכנה עקב עתירה שהוגשה לבג"צ נגד החוקיות שלו. הכדור כרגע בידיים שלכם. אפשר ללכת על פתרון ל"טווח הקרוב" ולפתור את "הבעיה המקומית" אך ב"טווח הרחוק" הסכנה תתעצם ותחריף. בג"צ, היועץ המשפטי ועמותות השמאל יוכלו לבטל את חוק ההסדרה ולהמשיך לחבל ולהרוס כל חלקה טובה. אם תדרשו פתרון "לטווח ארוך" ותמשיכו את העשייה המדהימה של החודש האחרון שהציפה ועלתה שוב ושוב את ה"אבסורד" ואת השיגעון המטורף ש"בגלל מטר אחד של אף אחד" הולכים להרוס וילות מדהימות ולהשליך עשרות ילדים מביתם אל "הלא נודע". דעת קהל תיתן חגורת ביטחון עצומה ל"חוק ההסדרה" כך שאף אחד בעולם לא יעלה על דעתו לבטל את החוק. הדאגה למשפחות ולעתודות הקרקע של הישוב אלעזר חשובה מאוד אך צריך לשים לב גם להשלכות ארוכות הטווח של כל פתרון שעולה על הפרק.
