הקדוש ברוך הוא יודע לצייר ציור יפה ומושלם כשהוא רוצה. הרבי מליובאוויטש מסביר כי הדרך הטובה לנצח את הקליפה הוא לא להתפעל ממנה, לא לתת לה תשומת לב, שכן זהו חיותה - הצומי שאתה נותן לה. ואולם במקרה דנן אין מנוס, שכן הדברים נוגעים בנפשות כולנו. רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנֶה אוֹמֵר, כָּל הַמְּקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה, מַעֲבִירִין מִמֶּנּוּ עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ. וְכָל הַפּוֹרֵק מִמֶּנּוּ עֹל תּוֹרָה, נוֹתְנִין עָלָיו עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ. ראש הממשלה המעולה נתניהו, שיש לו את הזכות העצומה של בלימת הסכמי אוסלו הקטסטרופאליים, נמצא כבר זמן רב תחת ניסיונות נואלים של אנשים מעטים להפילו מכיסאו. רק פור דה רקורד: לא אכפת לי כהוא זה שראש הממשלה מקבל סיגרים מחבר שלו, ולא מזיז לי שראש הממשלה ינסה לשחק עם נוני מוזס על הסיקור שלו בעיתונו. וגם אם היה כן, זה הזוי שאלה הם נושאי החקירות המפורסמות. אנשי השמאל בתקשורת ובפוליטיקה רואים בנתניהו אויב אדיר, שכן הם מודעים לכוחו האלקטורלי המדהים, הם מודעים ליכולתו הפנומנלית לגבש קונצנזוס סביבו, מבינים כי הוא פוליטיקאי גאון, וחוששים מכוחו לנצח אותם פעם אחר פעם. הם לא היו כל כך מטריחים את עצמם לדבר, אלא שלמר נתניהו אכן יש זכות אדירה בשמירה על ארץ ישראל בבלימת הסכמי אוסלו שנכשלו כישלון קטסטרופלי. הזכות האדירה הזו היא זו שהיתה לו בניצחונותיו פעם אחר פעם בבחירות בישראל. ואולם, לאחרונה נחזה ביבי – מקפיא לחלוטין בניה בירושלים, מקפיא בניה בפועל ביהודה ושומרון, רפה ונרפה בפרשת המגנומטרים הפתטית של הצבת גלאי מתכות כהוכחת ריבונות, כמה עלוב, ואז עוד להסיר אותם בלחץ הג'יהאדיסטים.. גאוני ממש, מפנה בעל כורחו ממש את עמונה, לא בונה ישוב חלופי למגרון (המתנחלים, בשר התותחים של המדינה כבר אמרנו?), מתעכב בישוב עמיחי למפוני עמונה, ועוד ועוד. נתניהו היה מעולה לבלימת הסכמי אוסלו. הוא עשה זאת בערמומיות ובחכמה וכישרון מרשימים. ואולם באבדן הזהות שלו כמדינאי, שהיה עוד בסדר לבלימת הסכמי אוסלו, הוא איננו מצליח לגבש תשובה מוחצת להבלי השמאל. לא רק זאת אלא אף זאת גם ההצלחה בבלימה היא מוגבלת בזמן כל עוד אין הליכה קדימה, הבקעה. וכך, לאור החלטותיו האחרונות המדיניות, מסתבר שהקדוש ברוך הוא ממליך מלכים, ומסתבר שהזכות הגדולה באמת שהיתה ושישנה לבנימין נתניהו על בלימת הסכמי אוסלו, הולכת ואוזלת לו עם שורת ההחלטות והמעשים והאי מעשים שלעיל. המאבק הפתטי של אנשי השמאל להפיל את נתניהו בכל מחיר הוא אמנם פתטי אך גם מובן. הם באמת מודעים לעוצמה שלו כמנהיג הימין וההצלחה חסרת התקדים שלו בהנהגת המדינה. אלא שהם עצמם אינם מודעים לכך שהקדוש ברוך הוא הוא זה, שמקהה את ליבם, כדי שיעשו את מה שהם עושים, כדי שמר נתניהו יתעורר בעזרת ה', ויחפש שיאתרגו אותו. אני מקווה, מר נתניהו, שאתה מבין, שכשהקדוש ברוך הוא מאתרג אותך, זה הרבה יותר בטוח ונצחי מאשר האנשים הקלושים מהשמאל שחיים עוד בשנות השמונים - שלום תמורת שטחים. ככל שיחפש מר נתניהו את האיתרוג שלנו, האנשים הדתיים, המסורתיים, הימניים, המתנחלים והחרדים, הוא יקבל אותו עם ברכה אלוקית "יאריך ימים על ממלכתו". ואולם, בחירתו של נתניהו היא זו שבאמת תכריע את הכף. אם יחזור להיות מנהיג ימני עם חזון וזהות, אזי אכן יאריך ימים על ממלכתו. ואולם אם חלילה ימשיך את דוקטרינת האייטיז הכושלת, שטחים תמורת שלום, אזי לקדוש ברוך הוא יש דרכים משלו, ואז המפגינים נעשים יותר מציקים. גם עלינו מוטלת החובה לייצר מנהיגות אלטרנטיבית בימין. לא כזו שמאיימת פרסונלית על אף אחד, אבל כזו שמפצה על אובדן הזהות בתנועה הציונית החילונית כולה, מהליכוד ועד מרצ. אנחנו בעצם מיינסטרים אמיתי בעם, אבל אנחנו לא מצליחים להבקיע. הגיע הזמן להנהיג את המדינה הזו ולהפסיק להיות הספיחים של התנועה הציונית החילונית, שאיבדה את דרכה אל חלל הלא נודע... מחוסרת אידיאולוגיה, חפה מרצון ומסיבה, לא סגורה על עצמה, דור ההמשך לדור שהקים את המדינה סוג של איבד את זה. וגם הפך למיעוט. העם, מזה שנים, נותן לנו – המסורתיים, דתיים, ימנים, מתנחלים, חרדים - את המפתחות להנהיג את המדינה, הגיע הזמן להיענות לקריאה. לצאת ממנטליות השוליה של הפריץ, ולהיות בעל הבית, הראש של הגוף, אחריו הולך הגוף.
