אנחנו נמצאים בימים שבהם כל עם ישראל, כל אחד באשר הוא, מתחבר מחדש ומתחזק ומרגיש חלק כזה או אחר במסורת ובמורשת היהודית שמלווה אותנו ושומרת על זהותנו כעם כבר אלפי שנים, בעוד עמים רבים אחרים נכחדו לגמרי במשך ההיסטוריה. אנחנו מאמינים כולנו, כי בני עם אחד אנחנו ובורא עולם מלווה אותנו בכל צעד וצעד. ואולם בכל זאת, חלקים מקרב הציבור הישראלי מרגישים רתיעה מהדת, מרגישים שהם אינם שותפים מלאים לעולם המסורת ומורשת האבות מסיבות כאלו ואחרות, חלקם מתחושת ניכור, מתחושת חוסר שייכות או חוסר היכרות, או כאלו שנפגעו מאנשים שפגעו בהם במסווה של "דת". צר לי מאוד על כך. לכן דווקא היום, דווקא ערב יום הדין - יום הכיפורים, היום הכי קדוש בשנה, שאפילו תפילת הכהן הגדול שנאמרת בו בקודש הקודשים אינה מתקרבת לתפילתו של אדם פשוט מן המניין, שיכול להשפיע דברים עצומים מתפילה הבוקעת מקירות ליבו ובכך להגשים את משאלות ליבו ומשאלות בני משפחתו - אנחנו חייבים לתת זה לזה את החיזוקים שיש להתחזק. הן בהתנהגות שבין אדם לחברו, הן בענייני מסורת ויהדות והן בנושאים אישיים שיש לחזק ולקרב זה את זה; שכל אחד יבין שהדת, המסורת, המורשת והמצוות לא נועדו לתת תחושה של רעה והרגשה של כפייה, אלא להפך - הן נועדו לחבר ולחזק ולאגד את העם שלנו זה עם זה, וגם אם יש חילוקי דעות, יש לבצע זאת בצורה מכובדת ולומר זה לזה את הדעה בצורה מכובדת. כולנו בני עם אחד, אבל יש לכל אחד דעה משלו, ולכן זו גם הסיבה שדווקא בתפילין של ראש יש ארבע פרשיות נפרדות, ולעומת זאת בתפילין של יד יש פרשייה אחת בלבד, כיוון שבראש יש לכל אחד ולכל אדם דעות נפרדות וייחודיות לו. ואולם כשבאים לבצע, באמצעות היד, אז יש לעשות זאת כאיש אחד בלב אחד כעם גדול ומאוחד, יחד מתוך אחדות. ידוע הוא שתפילה יש בה כוח להבקיע גזירות, ולכן גם אדם שלא מאמין לגמרי, גם אדם שלא שומר את כל המצוות, כי הרי אף אחד מאיתנו לא יכול לקיים את כל מצוות התורה, כיוון שחלק ממצוות התורה נועדו לכהנים, חלקן ללויים וחלקן לישראל, ולכן שום אדם לא יכול לקיים את כל המצוות התורה כולה. ומשום כך, כל אחד, ללא יוצא מן הכלל, גם אם הוא לא מרגיש שלם במעשיו והוא מרגיש מנותק - שיידע שבכוח התפילה של היום הזה, בכוח הסליחה והחרטה על מעשי העבר, יחד עם הרצון והקבלה להשתפר בעתיד, יש כוח גדול לתפילתו, כל אחד באשר הוא, כיוון שכל אדם הוא בן יחיד לבורא עולם. שתהיה שנה של התחדשות, שנה של עשייה, שנה של קירוב לבבות בין אדם לחברו, שנה שבה נדע לשים את כל המחלוקות מאחורינו ולפעול לקירוב לבבות בין אדם לחברו, ושנזכה לשנת שלווה למדינת ישראל. מתוך "ישראל היום"
