אם חשבנו לעצמנו כי ה"תרבות" הישראלית העכשווית הגיעה הכי נמוך שאפשר הרי שכעת מציגה האופרה הישראלית בתל-אביב יפו את המופע "גן התענוגות הארציים" שכמעט כל כולו עירום. באופרה עצמה, שהופעותיה מתחילות בעוד כשבועיים, לא צפיתי. ואולם, במידה ומודעת-פרסום בגודל עמוד בעיתון "מעריב" מהווה אינדיקציה כלשהי למופע, ניתן להתרשם כי הזמרים והרקדנים שכחו להביא עמם את בגדיהם לאולם האופרה, הממומן אף הוא בנדיבות על-ידי משרד התרבות הישראלי. מה, בעצם, הופך עירום לתרבות? נראה כי הדבר הוא מעבר להשגתי. המלה "תרבות" מוגדרת, על פי רוב, כביטוי להישגים האינטלקטואליים האנושיים וכביטוי לאמנות. כשמאן-דהוא מתערטל ושר או רוקד מול מצלמה – האם זה מהווה ביטוי להישג אינטלקטואלי או לאמנות? נראה כי כך סבור משרד התרבות הישראלי, בהינתן סכומי הכסף האגדיים אותם הוא מזרים לצורך הפקתן של יצירות-העירום הללו. החג הקרוב אלינו ביותר בלוח השנה היהודי הוא חג החנוכה. כפי שכולנו יודעים, היוונים-הסורים ניסו לכפות על היהודים את תרבותם ההלניסטית. התרבות ההלניסטית היללה את הגוף האנושי. הייתה זו תרבות שכל כולה בעירום ובמתירנות. אפילו את תחרויות הספורט שלהם הם קיימו בעירום. מיותר לציין כי הוללות תרבותית זו הייתה מלווה בפריצות חסרת-מעצורים. האלים היווניים, דוגמת דיוניסוס, וגיבורי המיתולוגיה היוונית זכו להערצה ולשירי הלל על האורגיות ומסיבות-השכרות שלהם, בדומה מאד לאופרה המגיעה לתל-אביב. גם אם נחפש בכל המוזיאונים בעולם, כנראה שלא נמצא אפילו פסל אחד של זאוס, הרה, אפולו, ארס או ארטמיס כשהם בלבוש מלא. איזו תרבות נהדרת! איזו אמנות נהדרת! וכמה ברי-מזל אנו שמשרד התרבות מביא לנו, היישר לתל-אביב, את הדוגמאות הנאורות ביותר לאינטליגנציה ולהישגים אנושיים! אז אם תרצו להיכנס לאווירה של חנוכה, אתם יכולים להגיע למשכן האופרה הישראלית בתל-אביב יפו ולצפות במופע שהוא ההלניזם במיטבו. לחילופין, ברוח המכבים, תוכלו להפגין במחאה מחוץ לאולם.
