איפה ישנן עוד נשים כמו האימהות הללו, שנושאות על כתפיהן המתרחבות והולכות לילות לבנים של תפילה וקורטוב של דאגה על הבנים ששוכבים במארב בשעות הלילה הקטנות, בשקט חרישי, כשרק אורו של ירח מחייך לעומתם? איפה ישנן עוד נשים כמו האימהות הללו שמכבסות מדי חאקי, ומריחות בכפליהם את מסירות הנפש והגוף של הבנים אשר על המשמרת? איפה ישנן עוד נשים כמו האימהות הללו שמלוות את צאתה של המלכה בגיהוץ קדחני של עשרות מדי החאקי, ועל כל גיהוץ וגיהוץ מברכות בלב 'ברוך שעשני אימא לבן צדיק לעם קדוש. שעומד על המשמרת'? הציבור שלנו הוא מיוחד במינו. הוא סוחב על כתפיו סרבל עם משימות מורכבות - מסירות נפש לארץ ישראל השלמה, לקירוב רחוקים, הקמת גרעינים תורניים, לימוד התורה שהולך ומתרחב, קליטת עלייה, קירוב הגר, תרומת כליות, ורצון לתרומה משמעותית בצה"ל, בדרך כלל כלוחמים. רק נשות הציבור שלנו נושאות תפילות לחמישה, שישה, ויותר חיילים קרביים שזכו בזמנם להתארח ברחמן במהלך תשעה חדשי עיבור, ומקרבות את ליבן לאביהם שבשמיים - אלוקים שמור על אלה, אלוקים שמור עליו. כמה חשוב לנו , האימהות, שלילד שלנו לא יהיה קר. שהאוכל יערב לחכו. שהמפקד ישמור על כבודו. שהוא יהיה אך שמח. אך בסתר לבנו יודעות אנו גם יודעות שלעיתים הבן האהוב שלנו ישהה בשטח פתוח לילה שלם, כשהקור והרטיבות חודרים אל עצמותיו פנימה, ואולי יהיה הוא גם רעב או צמא במסע בשיא החמסין, כשרגליו מועדות על סלעי הבזלת בגולן או על המשמרת בפילבוקס, אך נדע גם נדע לגרש את המחשבות המטרידות, ולהאמין שכל זה מחשל ומבגר ומבשיל לידי עצמות ארוכת טווח, ולבטוח באבא הטוב שבשמי מרומים ששומר עליהם מכל רע. אבל אנחנו לא מוותרות על מחנה קדוש - על הרצון שיהיה מחננו קדוש, וזה בידינו, וזהו רצון קיומי ולגיטימי והכרחי. ועל כן, תמהתי שיושבת ראש אמונה, ליאורה מינקה, ידידה קרובה, השתתפה בפגישה של ארגוני הנשים אתך, הרמטכ"ל, פגישה שעסקה בחיזוק ובהעמקת השתתפות הנשים בפעילות הצבאית. תנועת אמונה היא תנועה האישה הדתית לאומית. .זכיתי להיבחר למעמד המכובד של אשת השנה של תנועה חשובה זו. אני בשר מבשרה, ועוד נשים רבות שמהלכות בדרך התורני בה אני מהלכת. ואני תמהה, האם האג'נדה של הציבור ושל הגוף שאמונה מייצגת כוללת עידוד בנות להתגייס דווקא לצבא. ושיתוף פעולה עם ארגוני נשים נגד ההלכה, נגד דעת הרבנים, נגד הצניעות הטבעית של רוב בנות ישראל? אגב, כרופאת נשים, אני תמהה על הנהירה אחר שרות קרבי לבנות, שרות שעלול לגבות מחיר כבד לבריאותן ולנשיותן של בנותינו. ואני עוד שואלת - מה עם הצרכים של הבנים שלנו, שמבקשים לקיים את 'והיה חניך קדוש? למה לא נשמע קול המבקש להילחם את מלחמתם , לשמור על מחנה קדוש לעם קדוש? וכך אני פונה בקריאה לרמטכ"ל ולעוזריו, להפנות מבט לאימהות לחיילים מהיחידות המובחרות שמבקשות להאדיר את מעמדו של צה"ל ולחזק את יתדותיו, אבל מבלי לוותר על הצרכים הקיומיים של ילדינו, חיילים מסורים, אוהבי העם והארץ, שמבקשים שרות שיהלום את אמונתם. זכיתי לחבור לפורום של נשות הרבנים כדי לבקש לכנס פגישה אתך שתשמיע קול נשי צלול ותורני, קול של נשות רבנים שההלכה היא נר לרגלה, שדעת חכמים היא בבסיס אמונתה ודרכה. קול שיבקש לשמור שמירה מוקפדת על הזכויות של בנותינו ושל בנינו לחיות חיים של קדושה ביחד עם מסירות נפש גדולה. ואין פה סתירה. וילכו גם ילכו שניהם יחדיו.
