המוזיקאי יונתן רזאל כיסה את עיניו בהופעה לפני נשים, והתקשורת זועקת על "הקצנה בחברה הישראלית". האמת היא שאני נאלץ הפעם להסכים. אכן יש הקצנה בחברה שלנו. הקצנה של עורכי העיתונים האלקטרוניים צמאי דם יהודי, הקצנה של כתבים עלובים המחוייבים בסיפור שימכור את המהדורה, והקצנה בטמטום שלנו הקוראים שמסכימים לכאורה, להישטף בהוריקן הטפשות והצביעות ששוטף אותנו כבר כמה שנים בנוגע ל"הדרת נשים" או "הדתה". תגידו לי, אנחנו השתגענו? אדם דתי כיסה את העיניים כדי לא לראות נשים רוקדות וזו הכותרת השלישית בדף הראשי של Ynet? תגובות מגנות מיושבת ראש ויצו? אם לא הייתי יודע אחרת, הייתי בטוח שמדובר בבדיחה. העיתונות שלנו צבועה ודו פרצופית כמעט בכל עניין, אבל בענייני החפצה נשית, זה פשוט עובר כל גבול. יצא לכם לנחות בנתב"ג לאחרונה? כמו המלך של תאילנד, שתמונותיו בכל רחבי העיר בנגקוק, בר רפאלי היא מלכתנו הבלתי מעורערת. נסו להתחמק ממנה בנחיתתכם בנתב"ג ולא תצליחו. מכל מקום תמונתה הענקית מביטה עליך ומכריחה אותך להביט אליה. היא המלכה של הסווטשרטים, המלכה של המשקפיים, ועוד היד נטויה. יצא לכם לראות את הקמפיין של רותם סלע מ"הכוכב הבא" למעילים של קסטרו? לכל מי שרואה את עצמו יהודי דתי - הכינו את הסלוטייפ השחור, שכן בפוסטרים המעטרים את רחובות עירנו, רותם, המדגמנת מעיל, לבושה במעיל בלבד, משאירה מעט מאוד מקום לדמיון. החפצה של הגוף הנשי כבר אמרנו? איפה יושבת ראש ויצו להלין על השימוש הנלוז בגופה של האישה כדי למכור מוצר לבוש בנאלי? איפה הכתבים מצקצקי הלשון להלין על "מה עובר על החברה שלנו"? חברים, אכן החברה שלנו עוברת הקצנה. הקצנה בחוצפה של כמה מלכחי פינכה המחכים בסבלנות לכל הזדמנות לשפוך עוד טיפת דם יהודי דתי שהם יוכלו לשפוך כדי להרוות את צימאונם החולני. הקצנה של אנשים חסרי דרך וכיוון, עובדי אלילת הליברליזם המופרע שעל הדרך משגעים אותנו ושוטפים לנו את המוח לפוליטיקלי קורקט חסר כל הגיון, משולל כל רסן. אובדן הדרך שלהם הופך אט אט למיינסטרים ישראלי משוגע שעושה נזק בלתי ישוער לחברה שלנו. חברים, איש דתי ששם סלוטייפ שחור כדי לא לראות נשים רוקדות זו לא ידיעה בחדשות. הסיבה היחידה שזה נכנס למהדורות החדשות שלנו היא משום שזה חלק מקמפיין מתוזמר היטב לנגח אותנו, הדתיים, הימניים, המתנחלים וכמובן החרדים. מתוך אובדן הדרך שלהם, הפולחן האלילי הריק מכל תוכן, הם מאיימים על שלימות החברה שלנו. ותפקידנו - לא להכפיף את ראשנו אל מול המושגים המעוותים שלהם ל"נכון" ו"לא נכון". להקפיד לבוז לזה, ולהישאר צמוד לאמת שלנו. וכן, להמשיך להדביק סלוטייפ שחור על הפנים, על אפם ועל חמתם.