כמה נקודות, מחוץ לדיון בין תלמידי החכמים, ביחס לעלייה להר הבית: 1) לאן באמת היינו רוצים שתביא אותנו העלייה להר. האם יש אצל מישהו מאתנו רצון שתוך תקופה קצרה גם מצבו של הר הבית יהפוך דומה למצבה של רחבת הכותל המערבי? האם מה שחסר לנו היום, מבחינה רוחנית, מצד הרצון שלנו להתעלות, לראות ולהיראות, זה שגם ברחבת הר הבית אנשים ונשים יעמדו בלבוש לא צנוע ויצטלמו 'סלפי'. שההר יהפוך, ממקום שנתפס בהכרה ובתת הכרה כקדוש ביותר, מקום אליו כל יהודי מתגעגע בנשמתו, לסוג של 'שמורת הר מירון' אליה נוסעים תלמידים לטיול שנתי. אולי התהליך צריך להיות הפוך – אולי עלינו לקדש את רחבת הכותל המערבי, לנקות אותה מהיחס הזול שלעיתים מופגן בה, קודם שאנחנו עולים לרחבת הר הבית, דבר שיהיה תשתית אמתית לעליית המדרגה אליה אנחנו כוספים. המציאות כיום היא שעל ידי העלייה, וביותר על ידי התעמולה של כל מיני ארגונים בעלי כוונות טובות, לעלות, המקום הופך לזול יותר ולא קדוש יותר. 2) שועלים מהלכים בו. ואם נגיד שעליה כזו, קודם שהגענו למדרגה, קודם שהכשרנו את עצמו כראוי ביראה, היא מכל מקום עדיפה על פני המצב הנורא בו שועלים מהלכים בהר, משחקים בו כדורגל ומניפים את דגלי האויב. אם נאמר כך, האם אין בזה הליכה אחר הרגש לבדו מקום בו הדעת צריכה למשול. זה שהערבים מסתובבים שם, משל היה המקום חצר אחורית עלובה, זה דבר נורא שמרתיח את הדם, אבל עם זאת יש לזכור שהם ביחס למקום בסך הכול בדרגת שועלים ותו לא. שום דבר אצלנו לא נפגם מנוכחותם שם, בניגוד למצב בו חלילה יעלו לשם יהודים, שהם בני המקום באמת, ויפגמו בקדושתו. 3) לא הכול דומה. מרים ואהרון נענשים על כך שחשבו להשוות בין נבואת משה לנבואתם, נבואת שאר הנביאים. לענייננו – גם אם דרך כיבושה ויישובה של ארץ ישראל כולה תלוי היה בנוכחות, מאבק על הקרקע, התיישבות מעשית וכו', לא נכון יהיה לעשות 'העתק הדבק' ולחשוב שהוא הדין גם בהר הבית. לא הכול דומה ולא כל אחד רשאי לעשות גזירה שווה וללמד קל וחומר לעצמו ובטח שלא לכל האומה בנושאים הללו. ראוי להתייחס ברצינות לשאלה מדוע גדולי תלמידי החכמים שכל כך תמכו במאבק המעשי על ארץ ישראל, בנושא הר הבית בוחרים לנקוט בדרך אחרת. 4) קדימה בני עקיבא. בשולי השאלה הקודמת – האם באמת מה שחסר לנו היום ביחס להר הבית זה פתרונות טכניים ומעשיים. האם כל מה שמפריד בינינו ובין בית המקדש זה בולדוזר שיעלה לשטח ההר, יעקור את המסגדים ויישר את השטח לבית המקדש השלישי? תנועת בני עקיבא, שהיא ודאי תנועה חשובה בעלת זכויות רבות, אך יחד עם זאת היא עדיין אותה תנועה שלא הצליחה להכריע באומץ בשאלות פשוטות שנוגעות לצניעות ולהפרדה בין בנים לבנות, כבר הכריעה לייחד יום בו נציגיה (שנוקטים כדעת מי שהתיר) יעלו להר הבית. האם אין כאן מאיסה וייאוש מהדרך, מההתקדמות האיטית, והעלייה המדודה שלב אחרי שלב. הרי כחברה עוד לא הוכרע אצלנו מה עדיף – עבודת ה' או הנאה מכל פיתוחי הטכנולוגיה החדשים, גם אם הם כוללים בקרבם את כל התאוות המתועבות ביותר, וכבר אצה לנו הדרך לחשוב ולומר שהכותל יותר לא מספיק עבורנו. 5) מי כאן לוקח אחריות. הרי ברור שאם העלייה תהפוך לדבר שכיח ופרוץ גם נשים יעלו. מאימתה של השקפת העולם הפמיניסטית אין בנו מספיק עוז וגבורה לומר שבנות בטנקים זה רעיון נורא ושגיוס לצבא הוא עוול לנפשה של בחורה, אז מי מכל התועמלנים של העלייה יעמוד מול קול זעקת ארגוני הנשים שימחו בנו בריש גלי על הדרתן מ'הפולחן', ושאר שטויות שיאמרו בטון רציני. מי לוקח אחריות על המחירים שכולנו נשלם כשבזכות צדקתנו ורצוננו להתעלות, לעלות ולהיראות, יכנסו גם אלו שאפילו דעת יחיד מקלה לא מצאנו לכניסתן. 6) השופט אשר יהיה בימים ההם. הרבנות הראשית, כך אמר הרב צבי יהודה זצ"ל, היא החומה הבצורה ביותר כנגד דריסת הרגל של הרפורמים בארץ. לצערנו, אנו רואים בעיניים איך כיוון שאנשים עם יראת שמים מבטלים את מקומה, לא מתחשבים בדעתה על אף שהיא המרא דאתרא של המקום, וכל אחד 'בונה במה לעצמו', בסוף באים גם הרפורמים, נשות הכותל ועוד ודורשים גם הם חלק ונחלה במקום הקדוש. שהרי אם הפרטנו את הדת, אם כל אחד 'במה לעצמו', גם אנחנו רוצים. 7) אם הוא היה חי... יש טעם לפגם בכך שאנשים מרשים לעצמם לטעון טענות בשם הנפטרים. לא ראוי לדבר בשם רבנים שכבר אינם חיים היום ולומר שאילו הם היו חיים ודאי שהם היו משנים את דעת. בטח ובטח שהדבר אינו ראוי, במקרה בו אותם רבנים כתבו דברים נחרצים ואף ביארו את סברתם בצורה ברורה וניכר ששום דבר חדש במציאות לא נוגע אליה ולא מפריך אותה. 8) תלפיות – תל שכל פיות פונים אליו. להר הבית, כך אני מתפלל, נזכה להיכנס כולנו יחד, אנשים מכל העדות, מכל החוגים, מכל הזרמים, לא סקטור, לא אנשי עדה מסוימת, כאיש אחד בלב אחד. " יִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ ... וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עולָם וּכְשָׁנִים קַדְמונִיות ".
