מאז שנבחר ועוד במהלך הקמפיין שלו לנשיאות, הצהיר דונלד טראמפ הצהרות ציוניות להפליא. הצהרות בנושא זכותה של ישראל להגן על עצמה, הכרה בירושלים כבירת ישראל ואפילו 'כפירה בעיקר' – המנעות מדקלום 'פתרון שתי המדינות' כזה שיביא מזור לכל תחלואי המזרח התיכון. טראמפ, בישירות שלו ובניסוחים ה'לא פוליטיקלי קורקט', אמר וביטא מה שחושבים רבים מאתנו. שנים אנחנו מתבוננים בשיח התקשורתי ההזוי, בארץ ובעולם ומתקשים להבין. כיצד מדינת ישראל, הצד המותקף והנפגע, מואשמת פעם אחר פעם ב'פשעי מלחמה'. כיצד הפך רעיון העוועים של הקמת מדינת טרור לצד מדינת ישראל, ל'בון-טון' בשיח הבינלאומי. רעיון שהלך והתפשט בתמיכת קמפיין תקשורתי ענק ואפילו זכה לביטוי בנאומו של ראש הממשלה מהימין ('נאום בר-אילן' של נתניהו). יתר על כן, מדינת ישראל פועלת לשימור שלטונו של אבו-מאזן, נלחמת עבורו בטרור ובקיצונים ממחנהו. על אף הירי הנמשך מרצועת עזה והסרוב לדון בהחזרת גופות לוחמינו המצויים, ממשיכה מדינת ישראל לספק לרצועה, מים, חשמל ומגוון מוצרי צריכה. אל מול הקולות ההזויים הנשמעים מבירות ארופה השונות, כולל ממשלים ידידותיים לכאורה, נשמע מארצות הברית של אמריקה קול שפוי חזק וברור. שמעתי לאחרונה, דווקא מקרב מחנה הימין, קולות המלינים על העיכוב בהעברת השגרירות האמריקאית לירושלים בהמשך להכרזת הנשיא וכאלו המתרעמים על אי ביטול הסכם הגרעין עם איראן. למלינים ולמתרעמים, אבקש לומר דבר פשוט אחד, אל לנו לצפות שטראמפ יהיה ציוני יותר מהציונים, או כדברי האימרה הנושנה: 'יותר קתולי מהאפיפיור'. מדינת ישראל צריכה להתנתק משנים ארוכות של דיבורים והצהרות שכל מטרתן הייתה 'לרצות את הפריץ', אמירות 'פוליטיקלי קורקטיות' שאין בינן לבין המציאות דבר. שנים של נסיונות ודיבורים על שלום, הביאו לאלפי קורבנות טרור כתוצאה מנסיונות בחיי אדם שעשינו מול אויבנו. הדיבורים לא הביאו מענה לטרור שהשתולל ברחובות ארצנו בתחילת המאה. שיחות עם 'גורמי בטחון פלסטיניים' ונסיונות למצוא אחרים שילחמו את מלחמתנו, הסתכמו במותו של מדחת יוסוף בקבר יוסף ואלפי אזרחים מפיגועי טרור בחסות אותם גורמים ובשטחים שהועברו לאחריותם הבטחונית. המענה לגל הטרור ניתן רק כשהתעשתנו, לקחנו את האחריות על בטחוננו, השבנו לעצמנו את השליטה בשטח ואת האחיזה הבטחונית הכל כך נחוצה. חיוני שנצהיר ונבהיר, מדינת ישראל איננה אורח זמני בשטחי יהודה ושומרון. זוהי נחלת אבותינו וערש היווצרות עמנו ואנחנו כאן כדי להשאר. לצד מתן חיים נוחים וטובים לאזרחים הערביים החיים לצידנו, נשמור על ריבונות ושליטה בטחונית בכל מקום שנדרש. עלינו לומר בשפה ברורה ונחושה את מה שאנחנו מבצעים בעשורים האחרונים הלכה למעשה ולא לדקלם את מנטרת 'שתי המדינות'. מושג שברור לכל בר דעת שאינו בר קיימא. למי ששואל עצמו למה ומדוע ושכח את אימי הטרור שהיכה ברחבי הארץ במה שכונה 'האינתיפאדה השנייה', שיביט במתרחש ברצועת עזה כיום. מדינת ישראל עשתה ניסוי בחיי אדם, הרסה ישובים וגירשה אנשים טובים מבתיהם בכדי לזכות באהדה בינלאומית ובגיבוי במידת הצורך (או בכדי למנוע חקירות אליבא דאומרים). בתגובה, קיבלנו שלטון טרור חמוש ההולך ומתעצם באמצעי לחימה ונערך לעימות כלפינו (כפי שאכן ארע שלוש פעמים בעשור האחרון). אזי היום, כשלצידנו ניצב ממשל אמריקאי אוהד וציוני, חיוני שנוביל את העיסוק בנושא באמירות ברורות וחד משמעיות. במקום להלין שממשל טראמפ לא ממשש את ציפיותינו, נצא אנחנו באמירה ברורה וחד משמעית בנוגע לעתיד מדינת ישראל ויחסיה עם שכניה הערבים, מבית ומחוץ. אל לנו לחכות שהנשיא האמריקאי, ציוני ככל שיהיה יוציא עבורנו את הערמונים מהאש ויהיה 'יותר קתולי מהאפיפיור'. עלינו להתנער מהקבעונות ומתפיסת ה'פוליטיקלי קורקט' ולומר שלא נאפשר הקמת מדינה ערבית נוספת בין הים לירדן ולצד הטיפול המצוין בערבים הגרים בכל אותם שטחים, נשמור על ריבונות ישראלית בין הירדן לים. טראמפ הראה לנו שראוי ונכון לומר באופן ברור את עמדתנו ולא להסתתר מאחורי אמירות ריקות מתוכן. כך לגבי יהודה ושומרון וכך גם בנוגע לאיראן והובלתה את הטרור בעולם. כל עוד טראמפ מכהן בנשיאות, הרוח הבאה מאמריקה חזקה ומלטפת. יחד עם זאת, זוהי רוח גבית חשובה, שעשויה לעזור לנו לקדם נושאים רבים הקרובים לליבנו. מאידך, אם נשב ונחריש, או גרוע יותר, נשב ונצהיר על תמיכתנו באותם תפישות שגויות, הרי שאל לנו לצפות מממשל האמריקאי יותר ממה שעלינו לדרוש מעצמנו. כך במגוון הנושאים שעל הפרק.
