צפיתי בסדרה המצויינת של צבי יחזקאלי "בזהות בדויה", סדרה העוסקת בביעבוע השקט של האיסלאם הקיצוני באירופה, ומנגד מראה את אדישותם/ הכחשתם של מנהיגי אירופה והרשויות, וטמינת ראשם עמוק בחול לנוכח הטירוף שמתחולל מתחת לאפם. אלא שבתום הצפייה חשבתי לעצמי, שאם כבר הולכים ומביאים רְאָיָה ממקום רחוק, כדאי לבדוק מה קורה אצלנו, פה בבית. ובכן, יחזקאלי לא היה צריך לנסוע עד אירופה כדי לסקר את ההצגה המבישה של הטרור האיסלמי ואת הטמטום המערכתי, כיוון שאצלנו המצב לא יותר טוב ולא רחוק בכלל. אתמצת בכמה נקודות: * לאורך הסדרה, מראה צבי רחובות ושכונות שלמות בהם ישנה השתלטות מוחלטת של המוסלמים, חנויות המוכרות חומרי הסתה ודברים המנוגדים לחוק, ומקומות בהן המשטרה המקומית כמעט ולא מתערבת. מה קורה אצלנו? מדינת ישראל אוסרת על בתי הספר במזרח ירושלים להשתמש בספרים המובאים מהרשות הפלסטינית, ומספקת מידי שנה ספרי לימוד המיוצרים ע"י משרד החינוך, בתקציבי עתק. ומה עושים בתי הספר הערבים? ובכן, בתחילת שנה הם אוספים את כל הספרים ששלח משרד החינוך ושורפים הכל בערימה. הרשות הפלסטינית שולחת להם ספרי לימוד משלה, אלו המלאים בדברי הסתה ואלימות נגד היהודים, כולם יודעים ושותקים. האוייב צוחק עלינו בפנים, ולישראל אין יכולת לפעול. באירופה יש אזורים בהם הכניסה היא רק למוסלמים? נהדר. כי בעיר הבירה של מדינת ישראל, בתוך ירושלים, ישנם שכונות שלמות בהן יהודי שיכנס באופן לא משוריין עלול למצוא עצמו מבותר לחתיכות. נסו להכנס רגלית לשכונות סילואן, ואדי ג'וז, ג'בל מוכאבר,א-טור, אבו דיס, שועפאט, בית חנינא ועוד. * יחזקאלי מוכיח באמצעות הסדרה, שהאיסלאם הערבי באירופה מתכנן השתלטות ביום מן הימים. איך זה קורה בפועל? כרגע בוחרים הערבים בשיטת ה"דעווה", החינוך השקט וההפיכה השקטה. הם לא משתמשים כמעט בנשק, אך בהטפה שקטנה הם מחנכים דור של איסלאמיים קיצוניים. והמטרה ברורה: יישום חוקי השריעה והשתלטות על אירופה. מה קורה אצלנו? אצלנו ה"דעווה" בכלל לא שקטה. כל מי שעיניו בראשו ואזניו פתוחות כדי לשמוע את הטונים ואת הדיבורים במסגדים מידי יום שישי, מבין שאצלנו המצב גרוע הרבה יותר. יתירה מזאת: אם באירופה מתכוננים להפיכה שקטה ע"י הפיכה חוקתית, אצלנו המצב מדאיג פי כמה. כמות הנשקים שמסתובבת במגזר הערבי (מחוץ ובתוך הקו הירוק)- היא כמות בלתי נתפסת בעליל. כל כוחות הביטחון ומנהיגי המדינה יודעים. יודעים ושותקים. מידי יום מתרחשות גניבות נשק ואמל"ח בכמויות אדירות, הרוב הגדול לא נתפס. ערביי ישראל והגדה מצויידים בסליקים של תחמושת. מה יקרה אצלנו ביום הדין? מתי יחליטו לפתוח עלינו בהפיכה? אף אחד לא יודע, אבל מה שבטוח, מדינת ישראל ישנה בעמידה על הפרצוף. הם מוכנים, זה בטוח. *נקודה אחרונה, שאננות הרשויות: יחזקאלי מראה כיצד גופי איסלאם קיצוניים וטרוריסטיים המציגים עצמם כארגוני צדקה, מתודלקים בכספים ע"י מדינות אירופה באין מפריע. הוא מראה את השלטונות המקומיים במלוא מערומיהם, שריף שלא יודע ולא רוצה לדעת מה קורה מתחת לאפו ומתעקש לחשוב בטימטום שהתושבים המוסלמים שחיים תחתיו נאמנים לו ולחוקה האירופית. ומה קורה אצלנו? אצלנו אירגוני הטרור לא צריכים להסתוות לארגוני צדקה. הרשות שמשלמת משכורות למחבלים, והחמאס שיורה טילים בגלוי, מקבלים תזרימי מזומנים, סחורה וציוד באופן קבוע ממדינת ישראל. תפיסת השלטונות אצלנו גרועים בהרבה מאצל אירופה. שם, הערבים משחקים אותה נחמדים, והשלטון משחק אותה לא יודע על ההפיכה השקטה. פה, הערבים מצהירים כוונות בבירור, פועלים נגד המדינה, מפגעים בה בגלוי, מגלים בגידה במדינה ונאמנות לגופי טרור, ובכל זאת- מקבלים תקציבים, מקבלים הכל ואפילו יותר. מקבלים פרוטקשן ודמי לא יחרץ מהמדינה, בניסיון נואל לשמר אותם נאמנים, בכאילו. השריף האירופאי מסתובב בשכונה המוסלמית שלו בביטחון. פה, שלוש ניידות משטרה שנכנסות לשכונה ערבית בתוך הקו הירוק, נהפכות ומוצתות ע"י המון פורע. לסיכום: באירופה הערבים עוד בתחפושת, ומצבה של אירופה בכי רע. אצלנו, התחפושת כבר הוסרה מזמן. ואנחנו, בדיוק כמו אירופה, ישנים בעמידה. אז לפני שנלך לטנף על אירופה העיוורת והטיפשה, כדאי שנבדוק קצת מה קורה לנו, פה, בתוך הבית ומתחת לאף.
