הצהרתו של מנכ"ל 'הקרן לישראל החדשה' (לא טעות כתיב, אלא תרגום אמיתי מאנגלית לשמה של הקרן), על הנצחון של פעילות הקרן בנושא גירוש המסתננים, לא היתהבבחינת התפארות שווא. 'הקרן לישראל החדשה', על שלל ארגוניה ותקציביה, אכן היוותה הגורם המארגן והמוביל של הקמפיין. השיח המתנהל ביממה האחרונה סביב סוגיית גירוש המסתננים, מהו המתווה העדיף, מי התקפל יותר ומי היה הראשון שזיהה... הינו בבחינת 'איסתרא בלגינא קיש קישקריא'. בסיפור המסתננים להבנתי, ישנם מספר רבדים חשובים לדיון ציבורי. הראשון, הוא סוגיית המשילות ויכולתה של הממשלה הנבחרת לממש את מדיניותה והחלטותיה. השני, מעמדו של בג"ץ כ'רשות השופטת' בסוגיית הפרדת הרשויות ומעורבות היתר של הבג"ץ בחקיקה ובעיקר בעניינים הקשורים לבטחון ולזהות המדינה היהודית. אולם, הרובד האמיתי, בו אבקש לדון, הוא תפקידה ומעורבותה של 'הקרן לישראל החדשה' בתהליכים משמעותיים ובעשייה הציבורית במדינת ישראל. הקרן פועלת שנים ארוכות להשיג שליטה בעזרת אנשיה, בנקודות השפעה מרכזיות בישראל. כך ניתן לראות מההשקעה הרבה באיתור סטודנטים המתאימים לדרכה האידיאולוגית וסיוע בלימודיהם, בעיקר בתחום המשפטים. סטודנטים שמוכוונים לשורות הפרקליטות ומקומות נוספים בעלי השפעה. כך גם בתמיכה במבחר ארגונים המקדמים את מטרותיה ויותר מכך, בהקמת ארגונים כאלו לפי צורך ועניין. ארגוני ה'קרן לישראל החדשה' עומדים מאחורי שורת מאבקים כנגד ערכי היסוד של מדינת ישראל והאינטרסים שלה. כך פעלו ארגוני 'בצלם', 'שוברים שתיקה', 'עדאלה' ואחרים להפצת דיבת ישראל וחיילי צה"ל לרעה בעולם. לדוגמא, נתונים שהעבירו אותם ארגונים, היוו את הבסיס ל'דו"ח גולדסטון' בעקבות מבצע 'עופרת יצוקה'. הקרן תומכת בארגונים המממנים הפגנות נגד חיילי צה"ל באזורי חיכוך ביהודה ושומרון ועומדת מאחורי פניות רבות לבג"ץ שנועדו למנוע הריסת בתי מחבלים ונקיטת צעדים משמעותיים שיסייעו ללחימה בטרור. כך גם בארוע האחרון, בו ניהלה הקרן, באמצעות שלל הארגונים הממומנים על ידה ובאמצעות תקציבים העומדים לרשותה, את המאבק ביישום החלטת הממשלה לגירושם של המסתננים. לצערנו, הצליחה הקרן לסכל את החלטות הממשלה, להשפיע על החלטות בג"ץ (ששינה את עמדתו) ועל עמדתה של אותה 'מדינה שלישית' שלא עמדה בלחץ שהופעל עליה. אותם ארגונים פוסט ציוניים, שמטרתם כפי שמעיד שמם, ליצור 'ישראל חדשה' ולעצב את השיח בישראל ועל ישראל, מצליחים פעם אחר פעם להשיג את מטרתם. הם לא עושים זאת בכח מספרם מאחר והם מיעוט. הם עושים זאת מכיוון שהשכילו לבנות כלים מתאימים להשפעה על השיח הציבורי ולמקם את אנשיהם בנקודות מפתח בתחומי המשפט והתקשורת. זה לא קרה באופן אקראי או בדרך נס, זהו פרי תכנון אסטרטגי מדוקדק - הקמת מערכת ניהול, גיוס משאבים מספקים ויצירת במות לשיח. פעילות שמתרחשת לאורך שנים וזוכה לתקצוב משמעותי מארגונים כדוגמת 'קרן פורד', ג'ורג' סורוס ומדינות באיחוד הארופאי. כפי שאנו למדים, לחץ זה מצליח פעם אחר פעם להשפיע על מדיניות הממשלה הנבחרת ומהווה תשובה חלקית לשאלה 'מדוע אנו מצביעים ימין ומקבלים שמאל', כפי שכותב ארז תדמור ידידי בספרו המצויין. בפני רוב הציבור והמחנה הלאומי במדינת ישראל, עומדות שתי אפשרויות: האחת, להמשיך ולקטר ברשתות החברתיות ובמפגשים בסלון ביתם. והאפשרות השניה, היא יצירתמענה ציוני הולם ל'קרן לישראל החדשה', כזה שיהווה תמיכה מימין לפעילות הממשלה ויהווה משקל נגד ללחצים המופעלים על בתי המשפט ועל משרדי הממשלה. אם תרצו, מענה זה צריך להיות בדמותה של 'הקרן הציונית לישראל' (שם זמני). ובכן, על מנת לייצר מענה ציוני הולם, צריך לחשוב ולפעול בגדול. הפעולה צריכה להיות בשני מישורים: האחד, חיזוק ערכי הציונות בעשיה חיובית אקטיבית. והמישור השני, מתן מענה לפעולות אותם כוחות פוסט-ציוניים. לשם כך, צריך את האנשים שיכולים לחשוב בגדול ולאפשר יצירת גוף שכזה, שיהיה גדול וחזק דיו לעמוד במשימה הקשה והחשובה ולהוביל את העשיה הציונית בישראל ובקרב יהודי התפוצות. כדי להבין במה דברים אמורים, אציין שלפי דו"חות ה'קרן לישראל החדשה' לשנת 2015, עמד לרשותם תקציב פעילות של 33 מיליון דולר. שערו בנפשכם כמה ניתן לעשות ולפעול בסכום שכזה. ישנם הרבה ארגוני ימין הפועלים ומקדמים נושאים חשובים לעם היהודי ולמדינת ישראל. ישנם הרבה נדבנים פטריוטיים התורמים את מיטב כספם לארגונים השונים. מה שחסר במשוואה הזו, הינו התכנון האסטרטגי ואחידות המטרה. זה בדיוק מה שה'קרן לישראל החדשה' מספקת לארגונים ולגופים המוקמים על ידה, או הזוכים ממנה לתקצוב וליווי. אם נשכיל להתרומם מעל הדאגה ל'נחלות הפרטיות' ולראות את הסכנה הקיימת לרעיון הלאומי והציוני מפעילות אותם ארגונים, נוכל ביחד ליצור את 'המענה הציוני ההולם'. ויפה שעה אחת קודם!
