צעדת הטרור בעזה שהתקיימה בסוף השבוע האחרון וההתפרעויות שחזינו בהן בימים האחרונים הוכיחו שוב שאנחנו גזענים מהזן הגרוע ביותר. לא גזענים שמכלילים וקוראים בשמות גנאי לקבוצה האתנית השנייה, לא גזענים שהולכים ומרססים כתובות נגד חברי הקבוצה על קירות הפרדה בכביש המהיר, אלא גזענים מהזן שמזלזל בצד השני ומקטין אותו עד עפר. גזענים מהזן שעוצם את העיניים ומכסה את האוזניים למראה ההסתה הפרועה וההתבטאויות האלימות ומתעקש לראות באנשים שמולנו ילדים קטנים ותמימים ולא בגירים מחושבים ומלאי שנאה. חמאס עשה את העבודה בשבילנו, הוא כינה את הצעדה בסוף השבוע האחרון "צעדת השיבה". לא שיבה לרפיח, שם הם כבר חיים באופן עצמאי לחלוטין מאז הגירוש מגוש קטיף. לא שיבה לחברון, שם לתשעים אחוזים מהעיר אסור ליהודים להיכנס. שיבה לתל אביב, לבאר שבע, לחיפה. החמאס לא הסתיר את כוונותיו באף שלב, אלה אנחנו שעשינו מאמצים כבירים לא להקשיב. המפגינים שנאספו על הגדר המפרידה בין רצועת עזה ליישובי העוטף עשו את העבודה בשבילנו. הם סיפקו לנו תמונות ועדויות חותכות שהם לא הגיעו לגדר על מנת ללחוץ את ידינו לשלום. תקרית ירי בצפון הרצועה, מטענים שהונחו לאורך הגדר וגלגלים בוערים שהושלכו לעבר כוחותינו סיפקו לנו הוכחה חד משמעית שפניהם לא לשלום. המפגינים לא הסתירו את כוונותיהם באף שלב, אלה אנחנו שעשינו מאמצים כבירים לא לראות. ואז יש שיגידו "מאחורי ההפגנה עמד חמאס. אבל אבו מאזן והרשות הפלשתינית הם סיפור שונה לחלוטין". אבו מאזן מספק לנו הוכחות לכוונותיו באופן שוטף. דוחות כספיים של הרשות הפלשתינית המעידים על מימון מחבלים שרצחו ישראלים, נאומים אנטישמיים כמו הנאום שבו קרא לשגריר ארה"ב בישראל "בן כלב" ויותר מהכל- תורת השלבים שמשום מה אנחנו כמעט ולא מדברים עליה. תורת השלבים היא הצד התיאורטי של "צעדת השיבה", זה הוא רעיון הקורא לכיבוש מדינת ישראל בשלבים ע"י שימוש באמצעים דיפלומטיים ופוליטיים. בשלב הראשון שכם וג'נין, ובשלב האחרון תל אביב. מה בעצם ההבדל בין זה לבין צעדת השיבה? עלינו להפסיק להיות גזעניים ולהתחיל להקשיב. עלינו לפתוח את האוזניים ופשוט להקשיב למה שהם אומרים, הם לא מסתירים כלום. עלינו, ובעיקר על הקהילה הבין-לאומית, להפסיק להתנהג לפלשתינים כילדים קטנים שלא מבינים מה הם אומרים, לא מתכוונים למעשיהם, כאלה שצריך לסלוח להם כל הזמן. הם אנשים בוגרים, חכמים ונבונים, שמודעים בהחלט לאמירותיהם ומעשיהם. הם לא "בטעות" אומרים דבר אחד בערבית ודבר שני באנגלית. הם מצליחים לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. מצד אחד, לטבוח בנו ולעודד טרור, ומצד שני להראות כאומללים והנגזלים בסרט הארוך מדי הזה ששמו "הסכסוך הערבי- ישראלי". עלינו להוביל את העולם, ובראש ובראשונה את עצמנו להתפכחות ולמיגור הגזענות. הם לא טיפשים, הם לא תמימים. הם יודעים בדיוק מה הם עושים. אנחנו אלה שבוחרים לא להקשיב.
