בישראל אין רגעי חסד. מייד אחרי העברת השגרירות האמריקנית עליה לחזור ליתר המשימות המדיניות. אחת מהן: סין. לפני שנה, הסינים מצאו לנכון לפרסם ברויטרס, ASSOCIATED PRESS ועוד כי “אין זה הוגן” שלא מקימים מדינה פלשתינית וכי מדובר בדבר ”נורא” ו”אי צדק היסטורי”. הגם שסין היא כח עולה, אחת ממדינות ה-BRIC שעומדת בשדרת המדינות השנייה אחרי ארה”ב ואירופה, איש לא הגיב כאן בארץ, לפחות לא בפומבי. כולל שר החוץ וכולל גם סגניתו. מה שצריך היה להשמיע הוא, שמתחיל להימאס למדינת ישראל, שהרשות הפלשתינית מצליחה לחלץ מסין אמירות חסרות שחר נגד ישראל. דווקא סין חייבת להבין, שאין כאן שום “אי צדק היסטורי”. כל תושבי הרשות הפלשתינית משתייכים לאומה הערבית העתיקה - מבחינה אתנית, לשונית, דתית וגיאוגרפית. לרשות האומה הערבית מעל 20 מדינות. השוואה מתבקשת: האומה הסינית העתיקה, עם אוכלוסייה גדולה כל כך, מסתפקת בנתח הרבה יותר קטן מתוך “סל” מדינות העולם – הרי ישנה מדינה סינית אחת בלבד. אולי שתיים, אם נספור גם את סינגפור דוברת הסינית – הגם שגודלה דומה לגודל של מיקרונזיה. מדינה או שתיים לאומה הסינית העתיקה, 20-פלוס מדינות לאומה הערבית העתיקה – איפה אי הצדק שהערבים טוענים לו?? לכן מדינת ישראל בהחלט מצפה, כך היו צריכים מנהיגינו לומר, שסין תאמר לרשות הפלשתינית ולעולם הערבי: הפסיקו להתנהג כקוזקים נגזלים. האומה הערבית, שהערבים הפלשתינים משתייכים אליה, עתירת- טריטוריה. מי שסובל מצפיפות טריטוריאלית קשה הוא העם היהודי שמדינתה, מחוף הים לירדן, קטנה וצפופה. לא עברו חודשים רבים, וההזנחה נתנה שוב פירות שליליים. בדצמבר אשתקד, הסינים השיקו את "יוזמת בייג'ינג". שוב ממשלת הליכוד-הבית היהודי-ישראל ביתנו התעלם וטמן ראשו בחול ולכן את כנסת ישראל ייצג בכנס הסיני חיליק בר, ח”כ ממפלגת העבודה ויו”ר שדולה פרלמנטרית להקמת מדינה פלשתינית. בר פועל כנציגם בכנסת של ארגון V-15 - הארגון שכמעט הוריד את הימין מן השלטון בבחירות האחרונות. כשזהו הנציג הישראלי, אין זה מפתיע שהסינים החליטו להמליץ על “פתרון” שתי המדינות על בסיס קווי 67' עם חילופי שטחים והקפאת הבנייה בהתנחלויות. הנציגים הערביים-פלשתינים והישראלים (השמאליים –בהיעדר כל סימן חיים מהימין) גיבשו מסמך בחסות שר החוץ הסיני לפתרון הסכסוך. חיליק בר יצא מחויך מאוזן לאוזן. השיא הגיע כשמשלחת סינית ביקרה אשתקד אצל ראש עיריית חברון, טייסיר אבו-סנינה. אבו-סנינה הוא רוצח מורשע שתועד מתרברב אודות האזרחים הישראליים שרצח ליד בית הדסה בחברון. בסרטון נודע לשמצה, אבו-סנינה מסביר – לקול צחוקם של תומכיו - כיצד השתוקק לרצוח “לפחות 50” אזרחים וחיילים ולא "רק" ששה. כל זה לא הרתיע את הסינים - לעומת מדינות אחרות ששומרות מרחק מן הרוצח המורשע. סין גם לא מצאה לנכון להתנצל, מאז. לסין יש “5 עקרונות לדו-קיום בשלום”. מתי שרי הימין יסבו את תשומת לבם לכך, שעקרונותיה נוגדים את מדיניותה? הרי במסמך המדיניות הערבית של הסינים משנת 2016, מדובר על אי-התערבות בענייני מדינות אחרות. משפט אחד לאחר מכן – המסמך מבשר על תמיכת הסינים בהקמת מדינה פלשתינית במרחק אופניים מתל-אביב, פלוס ירושלים כבירה משותפת לנו ולערבים, פלוס חזרה לקווי 67. איך שני הדברים מסתדרים? איש בממשלת הימין מעולם לא תהה על כך מול הסינים, בוודאי לא בפומבי – בעוד הסינים מתבטאים באופן פומבי נגד הנרטיב שלנו, כל הזמן. ראש הממשלה נתניהו מטפח את היחסים עם סין, שזה בסדר. הוא ביקר בסין ב-2013, וב-2016 הזמין את סגן ראש ממשלת סין לישראל. יוזמת “החגורה והכביש” של סין נחשבת הזדמנות כלכלית אטרקטיבית. עם זאת, מדינת ישראל לא היטיבה להראות חוט שידרה מדיני ולא דרשה מן השותף הסיני ניטרליות, לכל הפחות, בנושאים מדיניים. אין כל סיבה שמדינת ישראל תמשיך לאפשר לסינים לירוק בפומבי עלינו ועל האינטרסים הקיומיים שלנו, פעם אחר פעם. סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי, פרזנטורית מעולה, יכולה להועיל כאן רבות. מה גם שחוטובלי משפטנית בהשכלתה. היא יודעת שמכח ארטיקל 80 למגילת ייסוד האו”ם (שבו סין חברה) - הזכות להגדרה עצמית מהירדן לים שמורה בדין הבינלאומי לעם היהודי – לא לאומה הערבית. האם חוטובלי תישיר מבט לסינים ותאמר זאת? נראה בקרוב.
