החברה להגנת הטבע פרסמה דוח חדש המכונה "האיומים על השטחים הפתוחים". המעיין בדוח יופתע לקרא כי הקמת ישובים יהודיים בחבל לכיש, בסביבות ערד או באזור ניצנה - שהם אזורים שוממים הרחוקים ממרכז הארץ - נחשבת ע"י החברה להגנת הטבע למעשה פסול המהווה "איום" על השטחים הפתוחים... . הדבר הבולט והמדהים הוא שלמרות גודלו הרב מתייחס הדוח אך במעט לבניה הערבית הבלתי-חוקית ולעשרות הישובים הערביים הנבנים או מתרחבים בניגוד לחוק. מתוך 93 האיומים המפורטים בדוח רק שלושה מהם שייכים למגזר הלא-יהודי! לעומת זאת מבקר הדוח בהרחבה את הקמתן של החוות החקלאיות של יהודים וקורא לכך "תופעה שלילית". מקומם לראות כי הבנייה הבדואית הבלתי-חוקית בנגב, המשתרעת על אלפי קילומטרים מרובעים וכוללת מעל מאה אלף בדואים מופיעה בדוח כאיום אחד בלבד, אך לעומתה, חוות הבודדים של היהודים ששטחן ומצומצם ביותר מופיעות בדוח כשלושה איומים נפרדים – אחד בגליל, שני בהרי יהודה ושלישי בנגב... . לא מובן מדוע מתנגדת החברה להגנת הטבע למתן דריסת רגל ליהודים באזורים שוממים וזאת בשעה שידוע לה כי הנגב והגליל נתונים תחת מתקפת בנייה ערבית, אלימה ובלתי-חוקית. במקום לדרוש את עצירת הבנייה הנרחבת והבלתי-חוקית של הבדואים בנגב ובגליל, המתבצעת תוך פגיעה בערכי טבע ונוף - מציעה החברה להגנת הטבע להשאיר את הסוגיה להחלטתן של ועדות ממשלתיות, שהנסיון המצטבר מוכיח כי הן נוטות להכשיר ולהלבין את הישובים הבלתי-חוקיים... .
