רכבת החורבן דוהרת. מי זוכר שפעם ניצחנו את כל הערבים בששה ימים? שהם ניסו להשמיד אותנו וצהלו צהלות של רצח והתרברבות ואחר כך ברחו בחולות והשאירו את נעליהם מאחוריהם? מי זוכר את השיר של אריק לביא "שוב לא נלך רחל מני שדמות בית לחם"? מי זוכר את "יהיו הרבה אלוני מורה"? מי זוכר שכשהקמנו את עפרה ואלון מורה הערבים מהאזור באו לברך והשתתפו בטקס ההקמה? מי זוכר שהיינו עושים קניות ברמאללה ומובילים קבוצות נוער בטיול מראש הר גרזים אל תל שכם וחלקת השדה של קבר יוסף? היום ערבי ('ישראלי' או 'פלסטינאי') רשאי להיכנס לכל מקום ויהודי מנוע מלבקר בערי אבותיו, זכויות הערבי הפורע והמחבל הם בבת עינה של המכונה 'דימוקרטיה ישראלית' ואילו את היהודי הנאמן לעמו ולארצו מצוה לטרטר ולהשפיל בכל בית משפט ובכל כתבה עתונאית. הגדר היא עובדה ויישובינו מחוץ לגדר, גזירת ההקפאה היא רק עוד שלב. מחמוד עבאס המכונה אצלנו משום מה בכינוי החיבה 'אבו מאזן' עושה כבוד לאומי לרוצחים מן השבוע שעבר ובו בזמן נוזף בישראל המתגוננת. ישראל מרבה להתנצל מול הערבים ומול האירופים ומול האמריקאים, והיא מתנצלת מול טורקיה על שהעזה למחות על עלילה אנטישמית. המתנחלים מוצגים בתקשורת ובאומנות ובספרות כפי שהוצגו היהודים באירופה בשנות השלושים. את חומש מפנים בשבת כבר כדבר שבשגרה, וגם מנהיגינו ורבנינו שלנו מוצאים שהאמירה שחשוב לומר היום לציבור היא גינוי חיילי שמשון מניפי השלטים. הנפת השלטים היא כנראה הדבר הטוב ביותר שקרה לנו בזמן האחרון. התחושה הספונטנית שהיתה לי כששמעתי על כך היתה שמחה גדולה, ורבה היתה אכזבתי כשמייד אחר כך באו הגינויים מן הצד שלנו. הנפת השלטים הקפיצה את השלטון העריץ, בצדק מבחינתו, כי היא כנראה האיום המשמעותי ביותר על יכולתו לבצע את הפשעים הלאומיים הבאים בתור, ומאוד חשוב היה לו לכנס את הרבנים ולהוציא מהם גינוי. כמה חבל שהרבנים נכנסו למלכודת. אייל גבאי התפרסם לא מזמן כשאמר שלא כדאי להתעסק עם הדרוזים מפני שהם עצבניים ויש להם נשק; בתוך יום הוא התנצל והסביר ש"דבריו הוצאו מהקשרם" וכוונתו היתה רק לומר שיש אנשים שחושבים בטעות שלא כדאי להתעסק עם הדרוזים כי יש להם נשק. אבל מול הרב דרוקמן הוא היה חזק עד הסוף, ולא הסתפק בהצהרתו עם ראשי הישיבות בגנות השלטים, הוא דרש שהרב יבהיר שלכל היותר חייל יבקש פטור מגירוש יהודים כי "היד שלו כואבת". איך מתמודדים? איך מתגוננים? שבענו הפגנות שבהם נואמים מעל המרפסת מנהיגים שיבגדו בשבוע הבא, בזמן ש'שמפניה' דואג להפיץ למטה תמונה של רבין במדי האס.אס. כל פעולה שמועילה במשטרים דימוקרטיים או חצי דימוקרטיים אין לה משמעות בישראל היום. האמת היא שגם חסימות כבישים הם פעולה קשה מאוד וכמעט בלתי אפשרית מול היס"מ המכה והפוצע פציעות ראש ומפשעה שהיכרנו בימי גוש קטיף ובעמונה. "נעצרת ניצחת" היא סיסמה אפשרית במשטרים דימוקרטיים, לא כאן. הדרך החשובה ביותר הפתוחה בפנינו אל מול הגירושים והריסות הבאים עלינו לרעה היא אי הציות. עדיין רוב עם ישראל מתנגד בלבו לדרך ההרס והנסיגה הדרך החשובה ביותר הפתוחה בפנינו אל מול הגירושים והריסות הבאים עלינו לרעה היא אי הציות. עדיין רוב עם ישראל מתנגד בלבו לדרך ההרס והנסיגה. החיילים והמפקדים ה'כתומים' שחונכו בישיבות ובקהילות ובישובים הדתיים-לאומיים הם כיום הליבה של היחידות הלוחמות בצה"ל, וגם החיילים האחרים יצטרפו אליהם אם יניפו את הדגל הנכון בעוז ובלי גמגומים. גם הציבור הכללי ה'ליכודניקי' ואפילו השוטרים עשויים להיות אתנו אם נעבוד כמו שצריך. דבר ראשון, להשתחרר מן הנוסחה שלתוכה מכניסים אותנו שונאינו – "המפקד או הרב". מעניין להיזכר בניסוחים של הרב אברהם שפירא זצ"ל, המנהיג הרוחני שקרא בתשס"ה בפה מלא לאי ציות לפקודות של גירוש ופגיעה ביהודים. הרב לא נימק אז את פסיקתו בכך שזאת ארץ אבותינו, שמצות עשה ד' היא "וירשתם אותה" וכו' וכו', אלא דווקא דיבר על ההיבט האנושי הממוני של 'חושן משפט'. הוא אמר שאסור לאדם לפגוע ביהודים כשרים שלא חטאו, ועל השאלה מה יעשה איש קבע שבגלל סירובו להשתתף ב'התנתקות' יאבד את פרנסתו ואת הפנסיה שלו השיב קצרות: "גזלנות זו לא פרנסה". טקסט מספר אחד שצריך להשתמש בו היום בכל הזדמנות הוא 'הקוד האתי' של צה"ל (מעשה ידי אסא כשר!). כל אחד יכול בקלות להוריד מן האינטרנט את הנוסח המדוייק של הקוד האתי. בקוד האתי של צה"ל נאמר בין השאר: " מטרת צה"ל היא להגן על קיומה של מדינת ישראל, על עצמאותה ועל ביטחון אזרחיה ותושביה". "צה"ל וחייליו מחויבים לשמור על כבוד האדם . כל אדם הוא בעל ערך שאינו מותנה במוצא, בדת, בלאום, במין, במעמד ובתפקיד". "החייל לא ישתמש בכוחו כדי לפגוע בבני אדם שאינם לוחמים, ויעשה כל שביכולתו למנוע פגיעה בחייהם, בגופם, בכבודם וברכושם". החייל יקפיד על מתן פקודות חוקיות בלבד, ולא יציית לפקודות בלתי - חוקיות בעליל". כדאי לכתוב את הטקסטים האלו – עם המרכאות – על שלטים שיונפו בעוד השבעות בכותל ועל גגות של מבנים בבסיסי צה"ל. זה די יביך את המערכת כדאי לכתוב את הטקסטים האלו – עם המרכאות – על שלטים שיונפו בעוד השבעות בכותל ועל גגות של מבנים בבסיסי צה"ל. זה די יביך את המערכת. אני מציע לכל רב, איש ציבור, או אבא של חייל ששואלים אותו את השאלה החבוטה בדבר "הרב או המפקד" להעביר את הדיון למגרש של זכויות האדם, ולצטט ברהיטות שוב ושוב את הקוד האתי. באופן מעשי, אם רוצים להצליח ולא רק 'לעשות השתדלות' צריך להקים גוף שיקדיש את כל זמנו וכוחותיו הכלכליים לתחום הזה. צריך ליצור קשר עם חיילים ומתגייסים עוד לפני שהם מתגייסים, ולשמור את הקשר איתם ברציפות תוך רישום מדוייק ומעקב. חייבים להסביר לצעירים את דרך ההבדלה בין טוב לרע, להתגייס להגנת ישראל בכל הלב ולהודיע מראש שלא ישתתפו בכל פעולה שקשורה בפגיעה ביהודים וביישובים יהודיים, לרבות סדנאות והדמיות מכל סוג. צריך להגיע קודם כל לכל הישיבות והמכינות ואחר כך לשמיניסטים בכל הארץ, ללשכות גיוס ולכל מקום שיש בו חיילים, שוטרים ומתגייסים. צריך להגיע באופן שיטתי למפגשי 'פנים אל פנים' ממוקדים עם הורים ובני משפחה של חיילים ושוטרים תוך רישום ומעקב וחידוש הקשר מעת לעת. אסור לנו ליפול למלכודת התמונה המזוייפת של התשקורת כאילו יש כאן מאבק בין 'דמוקרטיה' ל'הלכה'. צריך להדגיש דווקא את ההיבט האנושי והמוסרי, ובעזרת ה' יעשה ונצליח. אני מציע להכין כרטיסים קשיחים שעליהם טקסט קצר שעליו נחתים חיילים, שוטרים ובמיוחד צעירים לקראת גיוס. החיילים יתבקשו לשאת אתם את הדף בכיס. פעם בחודש או חודשיים הם יקבלו שיחת חיזוק ותזכורת לפלאפון. להלן הצעה לדף כזה: אני _______________ חייל בצה"ל / עומד להתגייס לצה"ל מצהיר בזאת שאפעל בכל כוחי למען מטרותיו של צה"ל כפי שנוסחו בקוד האתי של צה"ל : "מטרת צה"ל היא להגן על קיומה של מדינת ישראל, על עצמאותה ועל ביטחון אזרחיה ותושביה". "צה"ל וחייליו מחויבים לשמור על כבוד האדם. כל אדם הוא בעל ערך שאינו מותנה במוצא, בדת, בלאום, במין, במעמד ובתפקיד". "החייל לא ישתמש בכוחו כדי לפגוע בבני אדם שאינם לוחמים, ויעשה כל שביכולתו למנוע פגיעה בחייהם, בגופם, בכבודם וברכושם". החייל יקפיד על מתן פקודות חוקיות בלבד, ולא יציית לפקודות בלתי - חוקיות בעליל". גירוש יהודים והחרבת יישובים אינם ממטרות צה"ל אלא ממטרות אש"ף וחמאס! לא אשתתף בשום פעולה הקשורה לגירוש או החרבה, לא בחסימה ולא בסדרת חינוך המכינה פעולה כזאת. אבא, אמא וילדיהם בכל יישוב יהודי בארץ ישראל הם בני אדם שאינם לוחמים. לא אפרוץ לביתם, לא אגרור אותם מביתם ואעשה כל שביכולתי למנוע פגיעה בחייהם, בגופם, בכבודם, וברכושם. לעולם לא אמלא שום פקודה בלתי חוקית ובלתי אנושית בעליל!
