אנשי עמותת אלע"ד לא אהבו את הצעדה שקיימנו בכפר השילוח בדרישה לאכוף את החוק ולהוציא לפועל צווי הריסה למאות בתים בבנייה בלתי חוקית של ערבים.

"אתם מפריעים לנו להמשיך לבנות.... צריך לבנות בשקט בשקט, ולא לצעוד ברעש.... רעש רק ירחיק אותנו מהמטרה...", וכן הלאה וכן הלאה.

דא עקא שהטענות הללו נשמעו לי מוכרות. עיון בדפי ההיסטוריה מגלה שאת הטענות הללו שמענו בתקופת גוש קטיף  כאשר גם אז היו אחים יקרים שביקשו להסביר לנו "הרעשנים והמוחצנים" שהכול  צריך להיות בשקט בשקט.  כך נבנה עוד בית ועוד בית ובסופו של דבר נגביר את האחיזה היהודית – הסוף לצערנו מוכר לכולנו: אותם בתים שנבנו אחד אחרי השני נפלו להם כמגדל קלפים והגוש נחרב – כך קורה למי שמתעסק רק בטקטיקה אבל מתעלם מהנקודה האידיאולוגית, האמיתית, המהותית.

באותו אופן לא מהססים אנשי עמותת אלעד  להשלות את עצמם ואת סביבתם ולטעון באשר למצב בכפר השילוח: "המצב כאן פנטסטי, יש דו קיום עם הערבים והכל מתקדם ובקצב מהיר... אל תפגעו במרקם החיים האנושי עם הערבים".

ניחא אם טענות אלה היו מטעמים טקטיים, אולם הפגישות בין דוידלה למוכתר הכפר, העסקת עשרות ערבים בפרויקטים השונים של העמותה, ושיתוף הפעולה נגד הצעדה שקיימנו בכפר, מגלה כי אנשי העמותה אכן סבורים כי הם מצאו את הדרך לחיות בדו קיום עם הערבים.

אלא שהדו קיום הזה התפוצץ מזמן ואנשי העמותה משלים את עצמם פעם אחר פעם.

חבל שלא השכילו לקרוא את פירושו של האברבנאל הקובע כי "אהבה והברית עימהם (עם יושבי הארץ שהתיישבו בכפרים ובערים. א.ב.ג.) לא  תצלח כי אחרי שלקחנו את הארץ מידם אין ספק שתמיד יבקשו רעת ישראל" ( האברבנאל על ספר שמות לד: יא – יב).

הטיב לבטא את הדברים בצורה כנה וישרה, אחד מתושביו הערבים של הכפר אשר נוכח פגישת ראש עמותת אלעד עם מוכתר הכפר – פגישה בה ניסו השניים להעביר מסר של אחווה ועסקים כרגיל  – אמר שהוא מתנגד כמו גם רוב אנשי הכפר להימצאותה של עמותת אלע"ד ולא יעזרו ההתחנפויות של אנשי העמותה: "ההבדל בין העמותה לבין ברוך מרזל, שיזם את הצעדה, הוא שהאחרון הוא לפחות אדם ישר שאומר בפומבי: 'אני לא רוצה אתכם פה'. בניגוד אליו, מנסים בעמותת אלע"ד לרכוש אט-אט קרקעות".

ואכן הגיע הזמן שאנשי העמותה יבינו: בירושלים כמו גם בכל ארץ ישראל כולה,  אין דו קיום.  אין אידיליה אין פסטורליה, אין חיים משותפים אלא יש מאבק על אדמות, קרקעות ושליטה.

בעניין זה שוב ושוב מתגשמים דברי התורה הקדושה המצווה את עם ישראל בכניסתם לירדן: " והורשתם את כל יושבי הארץ... ואם לא תורישו את יושבי הארץ והיו לשיכים בעיניכם ולצנינים בצדכם וצררו אתכם על הארץ אשר אתם יושבים בה" (במדבר) .

כל מי שמגיע לכפר יכול בנקל להבחין בבתיהם הממוגנים של היהודים, בעשרות מצלמות אבטחה, ברכבים משוריינים שמהם כמעט לא יוצאים מתיישבי כפר השילוח, ובשורות שורות של מאבטחים השומרים על כל ילד וילדה ומלווים אותם בכל שעל ושעל .

מידי שבוע אנו מדווחים על זריקות אבנים על בתי המתיישבים, בקבוקי תבערה המושלכים פעם אחר פעם ואף על ניסיונות לרצוח יהודים באשר הם יהודים.

זה קורה בעיקר משום שרוב האוכלוסייה בכפר לא מקבלת את הימצאותם של היהודים במקום. זה קורה בעיקר משום שחלק גדול מאותה אוכלוסיה ערבית רואה עצמו כשייך "לפלשתין"  ויעידו על כך עשרות דגלי אש"ף שקיבלו את פנינו בצעדה ביום ראשון וצעקות מוות ליהודים ששמענו מכל עבר. זה מתרחש, בעיקר משום שיש חלקים מאותה אוכלוסיה הבוחרים לעשות דין לעצמם ובטיעונים כגון "לא מותירים לנו ברירה, אין לנו איפה לגור " הם בונים  בכל מקום, מתרחבים, משתלטים ולמעשה יוצרים מציאות של מאות בתים לא חוקיים וניסיון להפוך את הכפר למובלעת של "פלשתין".

מציאות זאת היא הסיבה העיקרית שבגללה הגענו לקיים מחאה בכפר. הרי גם לנו בחברון "לא מותירים ברירה", גם כלפינו בחברון, "לא מתחשבים ולא נותנים לבנות" גם לילדים שלנו אין היכן לגור במיוחד עם פרוץ גזירת ההקפאה של נתניהו ולמרות זאת כאשר אנו מקימים בית אחד בלתי חוקי פתאום מגיעים כולם: היס"מ,  משמר הגבול, משטרה כחולה – כולם שותפים לחגיגה כי "חוק הוא חוק, ואת שלטון החוק חייבים לקיים".

בכפר השילוח לצערנו אין חוק ואיש הישר בעיניו יעשה ואת המדיניות האפליה  הגזענית הזאת מישהו חייב להפסיק.

אשר על כן הצעדה שעשינו שגררה אחריה רעש תקשורתי רב היא מחויבת המציאות. לא זו אלא אף זו, הגיע הזמן להבין ולהפנים כדברי השיר המפורסם כי "שקט הוא רפש".

אכן ראש הממשלה התנגד לצעדה, מיטשל לא אהב את העיתוי, הערבים הפגינו ואפילו אנשי העמותה היקרה העוסקים בהבאת תיירים לעיר ובהפקת מיזמים כלכליים מוצלחים סבורים כי הצעדה מזיקה להם, פוגעת בהם ותרחיק את התיירים מהכפר. אבל עליהם להבין שהזמן לא משחק לטובתנו. אם המצב ימשיך כפי שהוא והערבים יוסיפו ויעשו בסילואן כבשלהם, לא ירחק היום ולצערנו לא יגיעו תיירים לכפר מן הטעם הפשוט – יהודים כבר לא יהיו בכפר...