לאור הקולות החוזרים ונשנים ממרחבי הציבור הדתי לאומי לאיחוד כוחות ברמה הפוליטית בדמות הבית היהודי והאיחוד הלאומי, נתעוררה בי שאלה עתיקת יומין שמסרבת להרפות, ומכרסמת בתוכי תוך כדי חיפוש תשובה. שאלה שכמדומני מכילה בתוכה נקודות יסוד עמוקות הנוגעות בשורש קיומה של הציונות הדתית, וכן בירורי דברים הרי גורל הקשורים בהמשך דרכה. אתם בטח מגחכים בספקנות ברגעים אלו לשמע דבריי "הנה עוד נודניק שרוצה להמציא את הגלגל. מה הוא חושב לעצמו?.. ". אבל למרות זאת, מכיוון שממש חש אני שבנפשנו הדבר, בכל זאת אשאל! ואולי אט אט תיפתח לה בימת בירור מעניינת שתעסיק את כולנו לאורך זמן. כאשר אנו באים ליצור אחדות בהובלת הדרך בציונות הדתית, ראשית עלינו לשאול את עצמנו: מי הוא הציבור הדתי לאומי? מי הם האנשים הנכנסים תחת הקטגוריה: "ציונות דתית"? האם יכול להיות שתחת כנפיה של הציונות הדתית, חוסים זרמים רבים, שונים ומשונים אחד מהשני בתכלית? ואם כן מדוע מאוגדים זרמים אלו תחת אותה הגדרה ציבורית? האם ישנו חוט מקשר אמיתי ועמוק המאגד את ישיבת הקיבוץ הדתי ואסכולת "מרכז הרב" לאותה משפחה ציבורית? האם נוכל לסווג את הרב עמיטל והרב כהנא למקשה חברתית אחת? וכי אינם קיימים פערים מחשבתיים "תהומיים" בין אסכולת "הר המור" לישיבת הר עציון?! ומה בדיוק הקשר בין אנשי יצהר ונוער הגבעות, לדרכו של הרב שרלו ותלמידיו, נאמני תורה עבודה ו"קולך"?! ומה בין שניהם לישיבות הקו? ומי הוא הקבלן עפר שיבוא ויחפור מתחת לאדמה וימצא בין רגביה את הדמיון בין הרב אברהם שפירא זצ"ל, לאנשי "ציונות דתית ריאלית" ?! ישנם מספר זרמים לא מבוטל שעוד חוסה תחת ההגדרה הנקראת "ציונות דתית", ומאחורי כל זרם עומדות ומנחות נקודות יסוד מגוונות, ובמיוחד שונות בתכלית אחת מרעותה, עד כדי כך שאסכולת מרכז הרב תמצא מכנה משותף עמוק ואמיתי יותר עם החברה החרדית מאשר עם "נאמני תורה ועבודה"! אבחנה זו אינה קשורה לקטלוג התמוה המצוי בפי כל, בימינו: "דתי לאומי" ו"חרדי לאומי", כי הוא שגוי מעיקרו, ואף אינו מדויק מבחינה לשונית, וכי מה פירוש "חרדי" אם לא "החרד לדבר ה'"? וכי אדם ששומר תורה ומצוות אינו נקרא "חרד לדבר ה'"?! ולאיש, כולל אותם יהודים שמתהלכים דרך קבע עם חליפות שחורות, אין בעלות על מושג זה, "חרדי". זאת ועוד, שמספר הזרמים שציינו עולה על שניים. אמת וישנה נקודת השקה מסוימת בין זרמים אלו בדמות ההסתכלות החיובית על תקומתו המדינית של עם ישראל בארצו, ונתינת חשיבות כזו או אחרת לשלטון יהודי בארץ ישראל. אך חוששני שנקודה זו היא מעט מזעיר, ונחטא לאמת חטאה גדולה אם בסיבתה נאגד כל זרמים אלו למקשה אחת. נקודה זו מאוד מסוימת ומצומצמת, שהרי על פי רוב, ההיגיון נותן שנסתכל בצורה חיובית על תקומתו המדינתי של עם ישראל בארצו כדבר ה' בתנ"ך (כמו כן, גם בציבור המכונה חרדי, לפני כ 60 שנה, לא שללו את הדבר, ורובם ככולם שמחו על פתיחת שערי ישראל לעלייה, ועל התגשמות חזון הנביאים, אלא קבלו על האופן שבו התנהלו הדברים, ועל הרצון להיות לאום ככל הלאומים). אך מכאן ועד לאחד זרמים שונים בתכלית במחשבתם והשקפותיהם ואורח חייהם, ואפילו לימוד התורה והדרכותיה למעשה שלהם, הדרך ארוכה מאוד. יתרה על זאת, גם באותה נקודת השקה עצמה, ישנן מחלוקות רבות בין אותם זרמים ביחס לסוג ורמת החשיבות הראויה למוסדות הלאום, והאישים המכהנים שם. גם הרב עמיטל וגם הרב כהנא ראו חשיבות גדולה בנקודה שציינו לעיל, אך האם יעז אדם כלשהוא לומר שדרכיהם הרוחניות, חברתיות ופוליטיות זהות, ושניהם כלולים באותו זרם?! כמדומני שלא. כמו כן, האם בשל דמיון מסוים בהשקפות לאומיות כאלו ואחרות, צודק יהיה האדם שיקטלג את הרב אברהם שפירא זצ"ל ופרופסור אבי רביצקי באותו זרם?! בטוחני שלא. דוגמא אחת שווה יותר מאלף מילים, והנה אחת: בתאריך 15.10.09, פורסם בעיתון "בשבע" מאמר שעסק בין היתר בחזרתה בתשובה של הזמרת אתי אנקרי, ולקושי להופיע בפני קהל מעורב שניצב בפניה עקב כך. ציטט שם הכותב את דבריו של ח"כ אורי אורבך בנידון : "התרגלנו לחשוב שאישה דתייה, בוודאי חוזרת בתשובה לא תשיר בפני קהל מעורב, אבל בעצם מי קבע שהיא צריכה להתנתק מהעולם הקודם שלה? למה היא חייבת להתנהג לפי הסט הסטנדרטי של הנורמות הדתיות?", ומעיר שם הכותב: "אורבך מתעלם מהעובדה שמדובר בהלכה מפורשת ("מי קבע?" אולי השולחן ערוך?! "). ממשיך אורבך ומביע את תקוותו "שאנקרי תמשיך להתנהל "בלי להיסחף אל חומרות שהן יותר חברתיות מאשר דתיות". וכעת נשאל, האם אמירה זו של ח"כ אורבך תתקבל באסכולת "מרכז הרב"? או שמא בישיבות "הר המור" או יצהר?.. חשוב לציין שאין מטרת מאמר זה להביע דעה בעד או נגד בשום אופן, ביחס לאמירתו זו של אורי אורבך ומה שמשתמע ממנה. יתכן ובאמתחתו מצויים תימוכין מתוך הזרמים האורתודוקסים לדעותיו (אחדות העם, התנסחות מחודשת של התורה לפי מצב הדור וכו'..) המגמה היא לחשוף ולהעלות אל בימת הבירורים הציבורית את הפערים התהומיים בין אסכולות שונות שכנראה אוגדו בטעות לאותה משפחה, ושמתוך אותו בירור יתלבנו הדברים ויעלו על מסלול חיובי ויוצר. מדובר בזרמים שונים שערכים מאוד מסוימים מנחים אותם, והלכי מחשבה שאינם דומים בתכלית מתווים את דרכם! ובקורטוב קל של סרקזם אומר, שמה שמקשרם יותר מכל הוא "הטעות שבחוט". סוג החוט שבכיפה (למרות שלאחרונה נשמעים קולות שגם זו כבר אינה נחוצה..). נמצא אם כן, שלמרות דמיון מאוד מסוים הקיים בין הזרמים, אבחנה שתאגד אותם תחת הגדרה ציבורית אחת, תחטא לאמת ולהיגיון הפשוט. ומכיוון שבפועל כך קרה, וסווגו זרמים אלו יחד, עלינו להבין מה אותה אבחנה מוטעית גרמה לאותם זרמים בפרט, ולמה שכונה "ציונות דתית" בכלל? חוששני שלדיון אמיתי נרחב בנושא זה אצטרך ספר שלם, ולכן רק אומר בקצרה: אבחנה זו שאיגדה את אותם זרמים תחת אותה הגדרה ציבורית, עשתה להם עוול שלא ישוער! בדורשה מהם להתאחד ולהתאגד ולכבוש את אותם מטרות ולהשיג את אותם יעדים, כשבאותה העת, למרות הנטייה הטבעית הטובה לאחדות, מדובר בציבורים שונים במהותם אחד מרעהו, שמלבד "החוט המקשר" אין כמעט חוט מקשר... ו מפלגה סוציאליסטית ומפלגה קפיטליסטית החליטו להתאחד בכדי להתמודד נגד מפלגת השלטון, שתי המפלגות בעד קידום תהליכים חברתיים (כל אחת בדרכה שלה), ושתיהן חושבות על טובת הציבור, אך האם עקב מגמות משותפות אלו שייך איחוד בניהם? לכן, אינני מבין אם כן, מה פירושה של הקריאה הגדולה לאיחוד שורות בציונות הדתית. שהרי לפי דברינו מסתעפות פה שלוש נקודות יסודיות, שללא בירורן, תסכול ובלבול ימשיכו להיות מנת חלקנו: 1) מה פירוש המושג "ציונות דתית"? 2) מי בדיוק נכלל שם, ומי צריך לאחד שורות עם מי? 3) האם שייך איחוד בין מי שאינו קשור בתכלית אחד לשני (למעט נקודת השקה מסויימת,שאת מעמדה הגדרנו)? בכדי להמחיש את דבריי איעזר בדוגמא מעט קיצונית: מפלגה סוציאליסטית ומפלגה קפיטליסטית החליטו להתאחד בכדי להתמודד נגד מפלגת השלטון, שתי המפלגות בעד קידום תהליכים חברתיים (כל אחת בדרכה שלה), ושתיהן חושבות על טובת הציבור, אך האם עקב מגמות משותפות אלו שייך איחוד בניהם? לכאורה לא, מכיוון שהבדלים מהותיים שאינם ניתנים לגישור ניצבים בינהם! וכעת מחודדים ביתר שאת תחילת דברינו, ששאלה זו היא הרת גורל שנוגעת בשורשיה העדינים והיסודיים ביותר של האסכולה הנקראת "ציונות דתית", כי אם לא נדע לענות על אותם שאלות שהצגתי, איך נדע מה לתקן. מי אנחנו? מי שותפינו? ולאן פנינו מועדות? נתינת הדעת ומלוא כובד המשקל לזרמים השונים והמורכבים המשמשים בעירבובייה, והבנה והכרת השונה והמורכב, שמסיבות כאלו ואחרות מקוטלגות ביחד, תפרוץ את הדרך להתקדמות ועשייה. לסיום אוסיף שלמרות ואולי אין זה ניכר בבירור מן המאמר, אינני רואה באיחוד הלאומי את השמרנות האורתודוקסית היתרה. הקריאה לאיחוד שורות בין שתי המפלגות הנ"ל, רק עוררה בי ביתר שאת את שאלתי זו והרהוריי אלה, הטמונים בי כבר זמן רב. וכל מטרתי אינה אלא לעורר מודעות לנושא זה וסוגייא זו, סוגיית "הטעות שבחוט"..
