בעשורים האחרונים הודו מספר דיפלומטים מערביים מנוסים בשיחות פרטיות כי התקשו בהבנת המטרות הדיפלומטיות של איראן בשל היותם אמני ההטעיה. השגריר הבריטי בטהראן בשנות ה-70, סר דניס רייט, העיר: "האיראנים הם אנשים שאומרים את ההיפך ממה שהם חושבים ועושים את ההיפך ממה שהם אומרים." לאחרונה ציטט השגריר האמריקני לאו"ם לשעבר, ג'ון בולטון, את הדיפלומט הצרפתי הוותיק ז'אן דויד לוויט, שמכהן כעת כיועץ דיפלומטי לנשיא סרקוזי, כמי שאמר במהלך המו"מ על הגרעין בין איראן והאיחוד האירופי ב 2003-2005: "אני אומר לכם בתור מי שכיהן חמש שנים כיועץ של שיראק במזרח התיכון: השיעים משקרים כל הזמן". הערתו של לוויט לא היתה גזענית נגד כל האיראנים, אלא כוונה לטכניקה דיפלומטית בסיסית בה משתמש המשטר האיראני. מדובר בתקיה, דוקטרינה דתית שהתקבלה בקרב השיעים ושהתירה למאמין השיעי להסתיר את דיעותיו האמיתיות על מנת להגן על עצמו מפני מנהיגים סוניים שהתנגדו לשיעה. השורש של המילה הערבית תקיה הוא ווקה, שמשמעותו "להגן" והיא מתייחסת גם לאיומים חיצוניים באופן כללי. האייתוללה חומייני כתב בספרו הקלאסי "ממשל אסלאמי" שהמטרה של תקיה היא "שימור האסאלם והכת השיעית". כאשר הוא הגדיר את האופן בו ממשלה איסלאמית צריכה להתנהל בעתיד, הוא כתב בפירוש: "אם מישהו רוצה לדבר על ממשל אסלאמי, הרי שעליו לקיים את עיקרון התקיה". במילים אחרות, על גורמים איראניים רשמיים לעסוק בדיפלומטיה של הטעיה. כל פרשנות של הדיפלומטיה האיראנית כיום חייבת לחפש את המניעים הנסתרים שמאחורי הצעותיהם במקום לקבל את הדברים כפשטם. אמנם ידועה האמרה המפורסמת של סר הנרי ווטן, דיפלומט בריטי מהמאה ה-17, שאמר: "שגריר הוא איש ישר שנשלח אל מחוץ לארצו בכדי לשקר עבור המדינה שלו," אולם בפרקטיקה, המסורת הדיפלומטית המערבית מתבססת על יחסי אמון הדדיים שנבנים בהצטברות של מגעים לאורך שנים. משמעות הדברים היא שכל פרשנות של הדיפלומטיה האיראנית כיום חייבת לחפש את המניעים הנסתרים שמאחורי הצעותיהם במקום לקבל את הדברים כפשטם. ב-17 במאי, פרסמה איראן הצהרה משותפת עם טורקיה וברזיל, שלפיה היא מוכנה להעביר 1200 ק"ג של אורניום מעושר בדרגה נמוכה לטורקיה תחת הפיקוח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א). מדובר באיזוטופ של אורניום מסוג U-235, שהוא חומר בקיע המסוגל לשחרר כמויות עצומות של אנרגיה להפעלת כורים גרעיניים או פצצת אטום. אורניום מועשר בדרגה נמוכה עשוי מ-3.5% של U-235 ויעיל עבור כורים אזרחיים בלבד. האיראנים חייבים להעשיר את ה U-235 לרמה של 90% כדי לייצר דלק לנשק הגרעיני. על פי ההצעה הטורקית-ברזילאית, איראן תקבל את האורניום ברמה של 20% עבור הכור המחקרי הקטן שבטהראן, שם לכאורה עוסקים ביצירת איזוטופים לצרכי רפואה. המערב חושש שאיראן תפרוץ את המגבלות האזרחיות שהטילה על עצמה ותדהר במהירות לרמת העשרה של 90%. ההצעה של החלפת האורניום עלתה לראשונה באוקטובר 2009, כאשר לאיראן היו 1800 ק"ג של אורניום ברמת העשרה נמוכה. המחשבה היתה שאם איראן תישאר עם 600 ק"ג בלבד של אורניום ברמה נמוכה, היא לא תצליח לבצע את אותה פריצה לעבר הגרעין. ה"וושינגטון פוסט" דיווח שהרעיון לספק לאיראן אוראניום ברמת העשרה של 20% הגיעה מממשל אובמה, שרצה לבחון את רצינות הטענה האיראנית לפיה הם מבקשים לפתח איזוטופים לצרכי רפואה. במידה ויידחו את ההצעה הרי שהדבר יוכיח שהם אינם מעוניינים באורניום עבור יישומים אזרחיים. אך האם ב-2009 עדיין היה צורך לבחון ברצינות את הטענה האיראנית בדבר שימוש באורניום לצרכים אזרחיים? האיראנים טענו בהתחלה שהם מעשירים אורניום לרמה של 3.5% על מנת להפיק חשמל עבור הכורים. אך נכון ל-2010, אין לאיראן ולא כור גרעיני אחד שיכול להפיק חשמל. בכור הרוסי המתוכנן בבושהאר, התחייבו הרוסים לספק את כל הדלק הגרעיני הדרוש, על מנת לייתר את הצורך בהפקה מקומית. באופן כללי, רוב המדינות שמפיקות חשמל מכורים גרעיניים, כמו ספרד או שוודיה, אינם מעשירים אורניום באופן עצמאי משום שהדבר מצריך הקמת תשתית גרעינית שעלותה גבוהה. כך או אחרת, היקף התוצרת המקומית קטן מדי עבור אותם 6, 10 או 20 כורים גרעיניים שאיראן טוענת שהיא פועלת להקים. הטעות של המערב היתה בכך שהוא התייחס ברצינות רבה מדי לטענות האיראניות בדבר תוכנית גרעינית אזרחית. כעת הוא מאמץ את הטענה האיראנית בדבר הצורך באורניום U-235 מועשר לרמה של 20% לצרכים רפואיים. כתוצאה מכך ניתן לראות את הישגי ההונאה האיראנית כיוצאי-דופן. ב-2006 קבעה מועצת הביטחון של האו"ם, בסדרה של החלטות, שאיראן חייבת להפסיק את העשרת האורניום שלה לרמה של 3.5%. כעת, לא רק שאיראן הצליחה להסיט את תשומת הלב של הקהילה הבינלאומית מהעובדה שהיא מתעלמת מהחלטות מועצת הביטחון ובכל זאת מעשירה אורניום ל-3.5%, אלא היא אפילו הצליחה להרגיל את העולם לקבל את העובדה שהיא מעשירה אורניום מסוגU-235 לרמה של 20% וכבר התחילה לבצע העשרה כזו השנה ללא השלמת העסקה של העברת האורניום לטורקיה או לכל צד שלישי אחר. מומחים בתחום הנשק הגרעיני מציינים, שכאשר איראן העשירה אורניום לרמה של 3.5%, היא למעשה השלימה בכך 70% מהעבודה הנחוצה להשגת אורניום ברמה הנצרכת דרושה לנשק גרעיני. נקודת פתיחה של אורניום ברמה של 20% מהווה השלמה של כ- 85-90% מהעבודה. כתוצאה מכך, לאיראן יש כעת נקודת פתיחה חדשה וטובה יותר לקראת הפריצה לנשק גרעיני, בזמן שהמערב הולך שולל אחר הטעיותיה. המאמר פורסם ב"מרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה"
