העולם כולו נגדנו? זהו הרושם שמקבל הקורא הישראלי מקריאה, האזנה וצפיה בתיקשורת הכללית. צרכני התיקשורת הישראליים לומדים לדעת שאין יום שצרתו אינה מרובה מחברו, על פני סקאלת השנאה הגוברת לישראל בקרב האומות הנוצריות. הן המירו את האנטישמיות הזורמת בדמם, שאינה כיום ממש פוליטיקלי קורקט, בשנאת מדינת ישראל. זה לגיטימי, זה איני, זה אפילו פוליטיקלי קורקט. אלא שהאנטישמיות הנוצרית החולנית לא היתה מגיעה לשיאים החדשים של איבה אנטי ישראלית, עד כדי פיקפוקים בשאלת עצם זכות קיומה של המדינה, אלמלא נאלמה ונעלמה ההסברה הישראלית שאינה מביאה בזמן אמת את העובדות האמיתיות וגם אינה שולטת היטב באמצעי ה'ניו-מדיה', הדורשים תגובות וירטואוזיות, קצרות ושנונות, ואלמלא נשענה על סייענים ישראליים. המשת"פים הישראלים נחלקים לשלוש קבוצות. האחת היא התיקשורת הישראלית, שמפמפמת באזני העולם ללא הרף על "אסון הכיבוש" ועל "ההתנהגות הקלגסית" של חיילי צה"ל. התיקשורת העולמית נהנית להעתיק תובנות אלה מן התיקשורת הישראלית ולפעמים אפילו מצטטת מתוכה מאמרים שלימים בגנותה של ישראל, בבחינת "תראו מה עצמם אומרים על עצמם, על מדינתם, על ממשלתם ועל צבאם". מסתבר שאין קטגורים גדולים יותר לישראל מתהיקשורת הישראלית עצמה (שאנו, כלומר הציבור הרחב, מפרנסים אותה, ברוב סיכלותנו, אבל זו כבר אופרה אחרת). וכאשר מצייצים מפעם לפעם נציגיה הרשמיים של המדינה כנגד אימוץ הנראטיב הפלשתיני הכוזב בידי התיקשורת העולמית המובילה, תוך התעלמותה הזדונית מן הנראטיב היהודי-ציוני ומצידקת דרכה של המדינה היהודית, מתחסדים התקשורתנים הזרים: "מה אתם רוצים? הרי זה מה שכותבים בעיתונים שלכם. אתם דורשים מאיתנו שנהיה פחות ביקורתיים כלפיכם מהתיקשורת שלכם בבית?" גם האקדמיה אבל לא רק התיקשורת הישראלית. גם לאקדמיה הישראלית, שחלק מבכיריה פועלים אולי ממקום של תמימות הזויה, וחלק בוודאי בזדון לב מרושע, כנגד ארצם וכנגד היד המאכילה אותם, יש מניות יסוד באיבה כלפי מדינת ישראל. מאות משת"פים מקרב אלפי המורים באוניברסיטאות פועלים וכותבים ומופיעים ומטיפים בעולם, בשם החופש האקדמי הבלתי מוגבל שהם נהנים ממנו, כנגד מדינתם, וקוראים להטיל עליה חרמות שונים, כלכלי ואקדמי וכל מה שזז. וישנם גם ארגוני הגייס החמישי, למעלה מחמישים, דוגמת שלום עכשיו ובצלם ועדאלה ושאר ארגוני השמאל הרדיקלי, שחלקם מוזנים במימון אירופי אנטישמי, באמצעות הקרן לישראל חדשה. העולם קונה בשמחה את הכזבים שמנפיק השמאל ההזוי. הנה למשל קמפיין ההכפשה הנוסף של ארגון השמאל הרדיקלי בצלם, שעלה בימים אלה לאינטרנט. באמצעותו מנסה בצלם לשכנע, שבעזה אין מחבלים, אין ארגוני טרור, אין תעשיית טרור, אין קסאמים, אין חיסול אכזרי של יריבים פוליטיים באמצעות השלכתם לרחוב מהקומה השביעית, אין ממשלת טרור שחרתה על דגלה את השמדת מדינת ישראל, ואין חייל ישראלי שנחטף משטח ישראלי ריבוני לעזה וזה למעלה מארבע שנים לא זכה לראות אור יום ולא ביקור של הצלב האדום. יש שם רק אנשים רעבים, עאלק! הציניות של בצלם במצגת המאויירת, הצינית להחריד, של בצלם, מוצגת משפחה עזתית רעבה שמגיעה למעבר קרני ומתבוננת בכאב בחייל צה"ל, חמוש בקסדה וּבפנֵי פוקר, אשר חוסם באכזריות ובאדישות דרכם של מצרכי מזון, לידי הרעבים. ריבה, טונה וקפה, וגם בובת דובון חביב – הכל נחסם במעבר קרני, שדגל ישראל כמובן מתנוסס מעליו (כנראה כדי להבהיר מי כאן הרשע ומי האיש המסכן). להגברת אפקט האיבה נראה באותה תמונה ממש איש חמאס חביב, בלתי חמוש וחייכני, למצחו סרט בד ירוק, שמעניק בשמחה חבילת מחברות לתלמיד עזתי מסכן. ממש סנטה קלאוס חביב. הדוד תום. כך מנסה בצלם לבלבל את הצופה הזר: האיש הרע בסיפור הוא כמובן הקלגס הישראלי (כך ציירו אותו) שמשלח מבט אכזרי ואדיש אל הסבל הפלשתיני, ומעיף בהנאה רבה מן המעבר מוצרי מזון שונים, על מנת להרעיב את העזתים, והאיש הטוב הוא כמובן החמאסניק החביב, החייכן, גומל חסדים טובים, שמעביר במינהרות לטובת העזתים מכל טוב: קפה, ריבה, בובת דובון חביב, מלט, מחברות ואפילו חומרי נפץ. כן, גם חומרי נפץ. ללמדך שלכל המוצרים הללו, בעיני בצלם, חשיבות ומשקל מוסרי זהים. מזון וחומרי נפץ, היינו הך. הכל רק לטובה. פשוט שונאים אתכם וכך, בעזרתם האדיבה של מכפישי ישראל בתיקשורת, באקדמיה ובגופי השמאל הרדיקלי, שטובת האוייב לנגד עיניהם, הפכה ישראל למדינה כמעט מצורעת בעולם. מצד שני, אין להתעלם מכך שזרעי האיבה המורעלת שמפיצים גופים אלה, נוחתים על קרקע אנטישמית דשנה. האנטישמיות המסורתית הפכה לשנאה 'לגיטימית' כלפי מדינת ישראל. שנאת עולם לעם עולם, כפי שכינה זאת המנהיג הציוני העיתונאי נחום סוקולוב. זוהי המציאות, ושר התמ"ת, בנימין (פואד) בן-אליעזר, יכול לאשר זאת: בביקורו האחרון במטה האיחוד האירופי, הוא נדהם לשמוע מפי אחד הבכירים באיחוד האירופי, כי "ישראל נמצאת במצב הכי קשה שהיתה מול העולם, פשוט שונאים אתכם". לא כולם נגדנו דווקא על רקע זה נעים להיווכח שלא ממש כל העולם נגדנו. לפני מספר חודשים חזינו בקליפ באינטרנט בהופעתו האמיצה של המפקד לשעבר של הכוחות הבריטיים באפגניסטן בפני ועדה נכבדה של האו"ם, וקבע שם כי ישראל נהגה בשיא הרגישות ההומניטרית במבצע עופרת יצוקה, בניגוד לילקוט הכזבים של גולדסטון (שגם הוא ניזון ממקורות ישראליים, כידוע). עכשיו מצטרף אליו העיתונאי היפני יאשיקו סאגאמורי, שפירסם בארצו סידרה של שאלות מביכות לעמית תומך הפלשתינים: כותב סאגאמורי: "אם אתה כל-כך בטוח ש'פלשתין, המדינה, קיימת לאורך רוב שנות ההיסטוריה המתועדת', אני מצפה ממך לענות על מספר שאלות בסיסיות אודות אותה מדינת פלשתין: מתי היא נוסדה ועל-ידי מי? מה היו גבולותיה? מה הייתה כלכלתה הבסיסית? איזה צורה לבשה ממשלתה? האם הוכרה מעולם כמדינה בידי מדינה כלשהי? כיצד נקרא המטבע שלה? ולבסוף, הואיל ואין מדינה כזו היום, מה גרם לחיסולה ומתי זה קרה? אתה מקונן על 'שקיעתה האיטית' של מדינה 'גאה לשעבר'. תאמר לי, בבקשה, מתי בדיוק היתה מדינה זו גאה ועל מה הייתה גאוותה? ארגון טרור ושמו הפלשתינים האמת אמורה להיות ברורה לכל המעוניין לדעת אותה. מדינות ערב לא זנחו מעולם את החלום להרוס את ישראל. עוד היום נוצרים הם חלום זה בליבם. עיתותיהם בידיהם. הם נכשלו שוב בהשגת מטרתם הנלוזה באמצעים מלחמתיים והחליטו להלחם בישראל על-ידי מיופי כוח. למטרה זו הם יצרו ארגון טרור, ובציניות קראו לו: 'העם הפלשתינאי', ומיקמו אותו בעזה, יהודה ושומרון. באיזה אופן אחר יכול אתה להסביר את סירובם של ירדן ומצרים לקבל חזרה באופן מכובד וללא כל תנאי את הגדה המערבית ועזה?", מסכם סאגאמורי. מסתבר שביפנית זה נשמע הרבה יותר טוב, אלא שהתקשורת הישראלית לא טרחה להביא מידע חשוב זה, לידיעת הציבור, כפי שלא סיפרה לנו על עדותו של הקצין הבריטי מאפגניסטן. למה לה לקלקל את התחושה שהיא רוצה לטעת בנו, שהעולם כולו, אבל ממש כולו, נגדנו?
