סוף -סוף חוק המגן באמת על האשה, ומעניק לה שיוויון זכויות מלא הצעת החוק של חברי-הכנסת דני דנון והד"ר רחל אדטו, שאושרה החודש בכנסת בִּקריאה ראשונה בידי 47 חברים וללא מתנגד, תצטרף כנראה לִרשימה מכובדת של חוקים, שבישרו ניצנים של שינוי מהותי חיובי בחברה. אכן, מדובר בחוק שתוצאותיו אינן ניכרות מיד כְּחוק חגורת-הבטיחות ברכבים (חוק היסטורי הנזקף לזכות חה"כ י. אברמוביץ' מאגו"י) שהציל עד כה עשרות אלפים ממוות ומִנכות קשה. אך במבט ארוך-טווח, יביא החוק החדש האוסר לייצג ולהציג דוגמנים/יות רזים הסובלים מתת-משקל, הרבה אושר וחיים חדשים לעולם. הגיוני היה, שחוק כזה יוחק מִכבר בידי חברי-הכנסת הדתיים, שרוח החוק מועברת במוסדות החינוך של בוחריהם. אך כנראה שאז היו תוקפים שהחוק בא להגביל את ענף הדוגמנות, ממניעים "דתיים"... הנה אפוא נחמה פורתא לציבור הנשים, המצר על שרופאה מוכשרת מחקרים הוכיחו קשר בין אנורקסיה, לפרסומות המציגות דוגמנים/ות רזים המצויים בתת-משקל מבחינה רפואית. ח"כ ד"ר אדטו: "זוהי תחילת ניתוצו של מודל מסוכן זה". כד"ר אדטו פנתה לפוליטיקה. לשבחהּ של אדטו יֵאמר, שבזמן הקצר בו היא מצויה בכנסת, קידמה ללא שהות חקיקות בתחום מומחיותה כרופאה וכסגנית-מנהל בביה"ח "שערי צדק". מה טוען החוק החדש? - בדברי ההסבר לחוק נאמר שהפרעות האכילה, ששיאן באנורקסיה (הפרעה פסיכיאטרית המתבטאת בהרעבה עצמית מתמדת) מצויות במגמת עליה בחברה. מחקרים הוכיחו, שאחת הסיבות לכך היא השפעת המדיה והפרסום, המציגים לעיני הנוער דוגמנים רזים המצויים בתת-משקל מבחינה רפואית. "ההצבעה בוועדה", אומרת אדטו, "מהווה תחילת דרך של ניתוץ מודל מסוכן זה. אנורקסיה היא מחלה חשוכת-מרפא, הפוגעת כמעט בכל איבר בגוף החולה, ולעתים מזומנות מביאה למוות". המכיר יודע, שמגיפת הרזון לא פסחה גם על הציבור הדתי והתורני. בָּנות של מיטב חברינו הגיעו לשלבים קריטיים במחלה, וחיי המשפחות הפכו למסכת של סבל וחרדה במשך תקופה ארוכה. החוק החודש דורש ממעסיקי הדוגמן אישור על משקל תקין, ומעניש בִּכְמליון ₪ את העבריין. כך, לא יוצגו עוד לעינינו דוגמנים/ות דקיקים, חולנים ועצובים, ויש לקוות שאט-אט יֵעלם גם מבע ה"קוּל" (COOL) הידוע, שהִנו מבט הזעף הטבעי של הדוגמנים, אל העולם המודרני המרעיב אותם באמצעות חוזי-עבודה שמנים. *** מֵעבר לַצדדים החשובים של חיזוק בריאות הגוף ושמחת-החיים בחברה, מביא החוק החדש תקווה גדולה גם לעולם השדכנות, ולכל המאמין שתיקונו של העולם הוא בחזרתו לטבעו האמיתי. משום שאם האנורקסיה פוגעת ב5% מכלל האוכלוסיה (80% מהם בנות!), הרי ש"האידיאולוגיה" שלה – קרי: הדעה המעוּותת ש"ככל שהיא רזה יותר, היא נאה יותר" – זו פוגעת בעשרות אחוזים מן החברה! כלומר, הבעיה העיקרית אינה באותם שדוּרדרו להרעבה עצמית קיצונית, אלא בָּ"רוב הדומם" ששלטי-החוצות מאלפים אותו יום-יום להאמין, שגופה הבריא של האשה כפי שיצר אותו הבורא, הוא (וסליחה על הביטוי) אובייקט לְפיסול ולְמִזעור. שטיפת-המוח של הפִּרסומאים פועלת כמובן על הבעלים, אך לא פחות מהם - על הנשים הנשואות עצמן. אלה 'חוששות להיזנח' אם לא תהיינה בְּנות-תחרות לְדוגמנית שמעולם לא ילדה, ולעִתים הן 'מאויימות' די במפורש על-ידי הבעלים. התוצאה: סדרות עינויים בחדרי-הכושר 3-4 פעמים בשבוע, לעתים גם בוקר וערב, ללא קשר – ואף בניגוד – לצורך בריאותי. עצוב במיוחד, לראות כיצד חדרה התופעה לַציבור החרדי. שם, עמלו המחנכות יפה להחדיר לִ"בנות יעקב" את חשיבות העבודה על המידות – והנה חלק לא מבוטל מן התלמידות, שאף זכו לבעל בן-תורה – טרוד מאוד בעבודה מתישה על "מידות" מסוג אחר... ובציבור החילוני: כמה אינן רוצות ילד נוסף, רק כדי שלא להיות בהריון משמין? כמה מִתפתות להפיל, ח"ו, גם משום שיֵּראו "נורא" במשך חודשים ארוכים? מה חשבתָּ, בחור יקר? שבחורה בת 31, שנפגשה - וננטשה, נפגשה - ונפגעה, נפגשה - ו... – לא תרצה, כמוך, כמה רגעים מתוקים של גלידה? מי קבע שאסור לה להיראות כמוך!? סיפר הרב עמרם קורח שליט"א, רבה הספרדי (התימני) של בני ברק: פעם בא אליו אדם, ואמר שהחליט להתגרש מאשתו. שאל הרב: מה קרה פתאום? - "כשהִתחתָנו היא היתה כזו רזה, יפה ו'חתיכה', ועכשיו היא כזו מלאה... אני ממש מתבייש להסתובב אִתה ברחוב...". לאחר שהרב עמד על טיבו של הברנש, הפטיר ואמר לו בפליאה: "אני לא מבין אותך. מדבריך הבנתי שלא התחתנתָּ עם אשה; התחתנתָּ עם 'חתיכה'. נו, אז קודם היתה לך 'חתיכה' קטנה, ועכשיו 'חתיכה' גדולה – מה אתה מתלונן?!"... עם השנים, אמור החוק החדש להיטיב עם המגזר הנשוי ועם בעיות שלום-הבית – אך גם השדכנים ועִמם רבים מההורים, רואים כעת אור בִּקצה הגִּזרה הצרה-צרורה. הכל מצפים, שהעלמת הנשים הלא-אנושיות מעינינו, תסייע לבחורים לשאת את הנשים האנושיות עִמן הם נפגשים. אין מדובר, כמובן, על השמנה מוגזמת; כוונתנו לבחורה נורמלית, שנִּראת כמו... הבחור. וכי מישהי התעניינה פעם מדוע החולצה שלו, אי-שם באזור הבטן, נפוחה מעט...? ומה עם הגבחת המתקדמת? אבל לַבחור, נראה מובן מאליו שהיא צריכה להיראות "מושלמת" כמו... מתי מתחילה שדכנית מתנדבת לחוש תסכול? - כשיושב מולה בחור רציני ומשכיל, בן 36, ומסביר מדוע גם "מְלֵאָה" אינה מתאימה לו: "זה אולי לא כל-כך בסדר, אבל אני פשוט מכיר את עצמי...", והוא גם יודע לצטט את חז"ל: "שמא תתגנה עליו"... אז מה חשבתָּ, בחור יקר? שבחורה בת 31, שנפגשה - וננטשה, נפגשה - ונפגעה, נפגשה - ו... – לא תרצה, כמוך, כמה רגעים מתוקים של גלידה? מי קבע שאסור לה להיראות כמוך!? כמה שנים היא יכולה להיות בדייאטה של 800 קלוריות? נשבר הלב, כשבחורה משפילה מבט - וגם את עצמה - ואומרת: "אם יהיה בחור רציני, אני מבטיחה להתחיל שוב דייאטה. אבל מראש - אין לי כבר כוח...". צא וחשב: בחור דתי שאינו מצליח להוריד את עיניו במשך 15 דקות בלכתו ברחוב הפרוץ, דבר שהוא מחוייב בו לכל הדעות! – בחור זה אינו מסוגל להבין, שקשה לבחורה לעמול שעות בכל שבוע, במשך שנים, כדי לצמק את גופה - דבר שכלל אינו מחוייב המציאות. שנים מנסים אנו לומר, שמשהו פגע לַבחורים הללו בַּדמיון. וכמו שאומרת להם הרבנית גרינשפן שתחי': "אתה נפגש עם שתיים בו-זמנית. אם המזדמנת של הערב, ועם הקבועה שיושבת לך כל הזמן בַּדמיון". מובן שאיש אינו מאשים את הבחורים שהולעטו במצגי-שווא מכל עבר, כְּאווזים לפיטום – אך אנו טוענים שאם הם רוצים באמת להתחתן, חובתם להשתחרר קודם מדמות האשה הבובתית שבראשם. כעת – המחקר מאשר שהבחור מושפע משטיפת-המוח. מסומם קלות. גם הבחורה נכנעת, ו'מדלגת' על אכילת 30 גרם פת-שחרית בכל בוקר. אכילה קלה, שחז"ל תלו בה מניעה של 83 מחלות, ותוספת של 13 מעלות בתחום בריאות הגוף והנפש! (ב"מ קז:). הרוצה, יוכל לראות בחקיקה זו הודאה עקיפה באחד העקרונות של היהדות המסורתית: כוחה העצום של הראייה. כעת גם הכנסת מאשרת שאין מנוס מהגבלת העיין. מדינת ישראל הרשמית מודה בַּמגבלות האנושיות של כולנו, וממליצה: "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם", שכן "העין רואה - והלב חומד" (במד' טו, לט ורש"י). תודה, דוקטור.
