בעצם, גם הדתיים הלאומיים שייכים לישראל הרביעית, הפריירית. מוליכים אותם באף, והם מתפתים. וכבר הקדימו האסטרטגים הצבאיים והסבירו שההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה. ומה שטוב לצבא , טוב לא פחות גם לאזרחים, באזרחות. המתקפה האחרונה, תחת הכותרת של לימודי הליבה, היא דוגמה מצוינת. במקום להלחם בה ולצאת נגדה בנאומים חוצבי להבות - צריך להסכים לה. ורק להוסיף הרחבות והבהרות. אפילו לא כתנאי. שהרי אין ספק בהיותה אנטי דמוקרטית בעליל. ואיך נגיב אם ילד יהודי יחוייב, בספרד, בלימודי ליבה שיכללו גם נצרות? אלא שבציבוריות הישראלית מאבק הגיוני ופשוט לא יועיל. הגישה צריכה להיות שונה. לאמר: נכון, צריך לימודי ליבה. ואנו חושבים שאסור לצמצם אותם. אדרבה, מטרתם לגדל אזרחים נאמנים ובעלי ידע מתאים. ולכן, יש להרחיב אותם ללימודי תנ"ך, תורה שבע"פ ומחשבת ישראל. טבעי שכל אזרח ישראלי גם יידע את מהותו של עם ישראל ואת ארון הספרים שלו. וכמובן, לא יעלה על הדעת שהוא לא יכיר את סידור התפילה של אבותיו ואת ה"צאנה וראנה" של אמותיו. מזמורי התהלים שליוו כל יולדת יהודיה וכל יהודי מגורש מאנגליה או מספרד, חייבים להיות שגורים על פי כל בוגר מערכת החינוך של מדינת היהודים. ואני מצפה להצעת חוק שתקבע זאת בספר החוקים הישראלי. וכמובן שמדובר בכל אזרחי המדינה. אדם לא יכול לקבל אזרחות אמריקאית ללא ידיעת השפה, תולדות המדינה ועוד. באותה מידה לא יוכל אדם, גם אם אינו יהודי, להיות אזרח ישראל ללא ידע יסודי בקורותיה ומהותה. ובודאי שידע לדבר ברהיטות בשפתה גם לשון הסנקציות היא חצופה ואנטי דמוקרטית. ממתי מתנים את זכויות האזרח בחובותיו? אביב גפן ובר רפאלי שלא מילאו את חובת השרות הצבאי במדינה, נהנים מאד מזכויות אזרח מלאות . גם לשון הסנקציות היא חצופה ואנטי דמוקרטית. ממתי מתנים את זכויות האזרח בחובותיו? אביב גפן ובר רפאלי שלא מילאו את חובת השרות הצבאי במדינה, נהנים מאד מזכויות אזרח מלאות. פקחי מס אינם מעיזים לגבות מיסים וארנונות מן האזרח הערבי והמספרים, בנושא הזה, מבהילים ממש. אבל אין איש שמעז לנקוט סנקציות כנגדם. להפך, משתדלים מאד להרגיע אותם, בהטבות שונות, כדי שלא יתרגזו חלילה. ולא נחזור על הבניה המשתוללת, הבלתי חוקית, בכל רחבי הארץ. וכבר פסק בית המשפט העליון, ולמיטב זכרוני מספר פעמים, שאין להתנות זכויות אזרח במילוי חובותיו. אז איך זה שלגבי החרדים הנושא מועלה שוב ושוב? לא פחות חוצפה יש בהבלטה של הפגנות החרדים. השמאל מפגין בקביעות נגד היהודים בשכונת שמעון הצדיק, ויש סלחנות- משטרתית ותקשורתית- כלפיהם. כל הפגנות החרדים המובלטות בראש חוצות ומהדורות החדשות לא גבו אחוז אחד בהשוואה לנפגעים, מכוחות הביטחון, בהפגנות השמאל בבילעין, נווה צוף ועוד. ואגב, גם מספר העצורים שם מזערי ולא שמענו על עונשים של 10 שנות מאסר בגין חסימת כבישים או יידוי אבנים ופציעה של שוטרים וחיילים. כל בית משפט אובייקטיבי, או איש בעל שכל ישר, מבחין בקלות באפליה לרעה של החרדים ושל הציבור הדתי- לאומי, ובחוסר ההוגנות כלפיהם, אבל התקשורת מסובבת את הדברים, בהתאם לאג'נדה שלה. מעניין להיווכח שהנשירה הגדולה של תלמידים מבתי הספר, מרכזי הסמים לנוער בחופה של הכנרת או אפילו בלב הבירה, מדירים פחות שינה מאבירי השלטון והחוק, ממפגין בודד עם זקן, פאות ולבוש שחור נגד פגיעה בקברים. וגם כאן צריך לעבור למתקפה ברורה. להציע הסדר של שקל תמורת שקל. כל שקל שמועבר לטיפול במסוממים ושיכורים, לאש"ל של אסירים בבתי הסוהר, לעובדים סוציאליים, פסיכולוגים ושוטרים או לטיפול בעבריינים פליליים, יחושב על פי שייכותם החברתית. והעודף יועבר לאוכלוסייה שממעיטה לשגר נציגים למוסדות הנ"ל. משמע, לא לבקש מצד החסד אלא לדרוש על פי ההישגים החינוכיים והחברתיים הניתנים למדידה. אז, נא לשנות את הטון. יש רק 5% שופטים ספרדיים בבית המשפט העליון?- להגיש בג"צ. רות גביזון אינה מתאימה לאג'נדה שם? להגיש בג"צ. להעלות הצעות חוק, לצעוק את העול בראש חוצות. לא צריך להיות ז'בוטינסקי כדי להבין שבנושאים הללו "שקט הוא רפש".
