נמצאים אנו בעיצומה של חקירה כנגד רבנים אשר פירסמו דעתם ההלכתית וכלפי אלו שנתנו לדברים את הסכמתם. אין ספק כי חקירתו של הרב יצחק שפירא בעקבות דברי הלכה שכתב בספרו, ויתירה מזאת, המראה של הרב אזוק באזיקים ומובל לחקירה, כאילו היה מהמסוכנים שבחבורה, בהחלט מקוממים וגורמים לתחושות קשות בקרב כל בר דעת. גם זימונם לחקירה של הרבנים בעקבות מכתבי ההסכמה שכתבו לספר, מוציאה מן הדעת. חקירה זו מחזירה אותנו שוב לפרשת רדיפתה של ישיבת הר ברכה והעומד בראשה הרב מלמד על ידי שר הביטחון. דומה ששוב אנו חוזרים לאותו מקום. רבנים מוזמנים לחקירה אשר היא ללא ספק מקוממת. אך אי הליכה לחקירה מהווה דריסת מערכות המדינה, ולצערי אף משחקת כפרי בשל לידי מתנגדנו. האם למדנו את הלקח? בהתבוננו במרחק של זמן על פרשה זו, הייתי שם את האצבע על שתי טעויות שנעשו. הראשונה של הרב מלמד עצמו והיא - אי היענותו להזמנתו של שר ביטחון. שר הביטחון ראה בכך לא רק פגיעה אישית אלא גם פגיעה במערכות השלטון. השר לא "פיספס" את ההזדמנות שנפלה בחלקו, ומיצה עד תום את ה"כדור שנמסרה לו להנחתה". על התנהגות זאת "זכה" הרב גם במנת ביקורת קטלנית ביותר מבית המשפט. בית המשפט לא מוכן לסבול יריקה בפרצוף של מערכות המדינה. הטעות השנייה, לא פחות חמורה, והיא של חבריו הרבנים. חוסר הגיבוי והפרגון המינימאלי משאר ראשי הישיבות ההסדר שממנה סבל הרב, זעקה מכל עבר, והיא שאיפשרה למערכת לבודד אותו ו"להעניש" אותו. (כדאי רק למען המשל להשוות זאת להתגייסות המרשימה של כל הציבור החרדי על כלל מנהיגיו למען חסידות סלונים בפרשת עמנואל.) דומה ששוב אנו חוזרים לאותו מקום. רבנים מוזמנים לחקירה אשר היא ללא ספק מקוממת. אך אי הליכה לחקירה מהווה דריסת מערכות המדינה, ולצערי אף משחקת כפרי בשל לידי מתנגדנו. התנהגות כזאת מן הראוי לשמור אותה למקרים קיצוניים יותר. הזמנת רבנים לחקירה, מקוממת ככל שתהא, והיא אכן מתסכלת ומוציאה מן הכלים, עדיין אינה בגדר "בלתי חוקי בעליל". חשוב לזכור שמידי יום מוזמנים אנשים לחקירה אשר רבים מהם, חשים שחקירות אלו הן לא מוצדקות. תחושות אלו לעתים קרובות אף צודקות. אך אם רוצים מינהל תקין צריכים לדעת לכבד את כללי המשחק גם כשהם מרגיזים מאוד. אם כל אדם שחש שחקירתו היא אינטרסנטית מכל סיבה שהיא לא יתייצב לחקירה נגיע מהר מידי לאנרכיה. כל עוד הציונות הדתית לא קיבלה החלטה עקרונית על הינתקות ממערכות המדינה, (ואני מקווה שהחלטה כזו גם לא תתקבל בעתיד הקרוב) אסור לנו, לעניות דעתי, להרשות לעצמנו ל"צפצף" על מערכות השלטון. דומני שטוב היו עושים הרבנים לו התייצבו לחקירה ובחקירה מוסרים את גילוי הדעת אותו הם עצמם פירסמו בציבור. התנהגות כזאת הייתה לטעמי יותר מכובדת ולא נותנת פתחון פה לכל אלו, ולמרבה הצער עדיין יש רבים כאלו, המחפשים רעתנו. אך באותו זמן, חשוב לא פחות, שתצא מחאה החתומה על ידי מאות רבנים וראשי ישיבות על ביזוי כבוד תלמידי חכמים ועל סתימת פיות . מן הראוי שבראש החותמים על מסמך זה יהיו דווקא ברי הפלוגתא החריפים ביותר של רבנים אלו, אשר יאמרו בקול ברור אנו חולקים על דעתם לחלוטין אך דורשים חופש ביטוי לומר דברים גם כאלו שאינם מתיישבים על דעתנו. מחאה זאת אסור שתהיה משהו מגמגם עם קריצות לכל הכיוונים. הדברים אינם צריכים להיות רק על הנייר, אלא המחאה צריכה להיעשות באופן שתעביר מסר ברור לכל, שלא ניתן יהיה לפרשו באופנים שונים, שאין מדובר במאבק בחבורה קיצונית מבודדת של רבנים אל במאבק נגד כלל הציבור.
