ברצוני לתקן כשל הסברתי. בדיון הציבורי המתנהל עתה בדבר הנטיות השמאלניות הקיצוניות של המחלקות לרוח ובחרה באוניברסיטאות (למעט בר אילן, תעודת כבוד) פותח כל דובר מהימין בהצהרות מעין אלו: "כמובן אני בעד חופש אקדמי..." "חופש אקדמי הינו תנאי קיומי עבור ההשכלה ועבור קיומינו." "אין בשום פנים לפגוע בתמיכה הכספית למוסדות להשכלה גבוהה" וכו' וכו'. ורק אח"כ בא האבל... אז כך, אני פותח. אני נגד חופש אקדמי אם זה נקרא חופש אקדמי. אני נגד זכותו של כל אדם להביע את דעתו בכל תנאי – דמוקרטיה. זה איננו חופש אקדמי וזו איננה דמוקרטיה, זה מעשה נבלה שיש לשרשו מן היסוד. מה היה עושה כל אחד ממגיני הדמוקרטיה והאקדמיה אם היה 'נניח' בעל חנות נעליים ואחד המוכרים בחונותו היה פונה לכל לקוח ומסביר לו שבחנות ממול כדאי יותר לקנות. האם לא היה מפטרו לאלתר, ובצדק. לאן אז יעלם חופש הביטוי וחופש העיסוק. אותם מרצים שקראו לחרם אקדמי על מוסדות המחקר בארץ התנהגו בדיוק באותה הדרך ולכן יש לפטרם לאלתר. זה איננו חופש אקדמי וזו איננה דמוקרטיה, זה מעשה נבלה שיש לשרשו מן היסוד. מה היה עושה כל אחד ממגיני הדמוקרטיה והאקדמיה אם היה 'נניח' בעל חנות נעליים ואחד המוכרים בחונותו היה פונה לכל לקוח ומסביר לו שבחנות ממול כדאי יותר לקנות. האם לא היה מפטרו לאלתר, ובצדק. גם לחופש האקדמי ישנן מגבלות ענייניות ומהותיות, לא כל מרצה רשאי לומר את כל אשר על ליבו תחת מטריות החסות של החופש האקדמי, כן צריכה להיות בקורת ואכן יש. הסילבוס של המרצים עובר בדיקה. לא כל קורס יקבל אישור של המועצה להשכלה גבוהה. אין לי ספק שאם בקורס מסויים ילמד מרצה את הספר "תורת המלך" של הרב שפירא והרב אליצור, עליו יצא קצפו של השמאל הקיצוני לארונה, הקורס יפסל. אם קורס יכלול ברשימת המקורות רק את כל כתבי הרב מאיר כהנא זצ"ל הי"ד, גם הוא לא יוכל להסתתר מאחורי הסיסמא של חופש אקדמי ויפסל. אם כן, מדוע אפשר לסוכך בסיסמא זו על קורסים בהם נלמדת רק תורת השמאל וכל ביקורת הופכת מיד למקארתיזם וסתימת פיות. כך, אני גם מצדיק לגמרי כל פעולה שתפגע ותייבש את המקורות הכספיים של המחלקות התומכות בגרועים שבשונאינו. מדוע אנו צריכים לממן את רודפינו, את אלו החותרים תחת אישיות קיומנו ותומכים במבקשי נפשנו ועוד בעת מלחמה. פעולת יבוש כזאת נקראת פשוט הגנה עצמית וכל הקריאות "השתקה" "סתימת פיות" ואחרות אין להם לא מקום ולא הצדקה. סטדונטים בעלי דעות מהמרכז וימינה חוששים להביע את דעתם פן יבולע להם ובצדק, יש בסיס לחששותיהם. כמו כן, עליה בסולם הדרגות האקדמיות מותנה בהזדהות מוחלטת עם רעיונות השמאל הקיצוני, וזו אגב באמת סכנה לחינוך ולחשיבה בפרט ולאקדמיה בכלל. על מנת לתקן את המצב אליו הדרדרנו תוך הרדמות בשמירה על החופש האקדמי האמיתי, יש לנקוט בכמה צעדים אפילו מעט קיצוניים בכדי להגיע לשביל הזהב. לכן: כפי שאמרתי, לפטר את המרצים שקראו לחרם האקדמי. כל קורס עליו יש עורערין שהוא מוטה פוליטית יעבור בדיקה ע"י ועדה של אקדמאים בעלי דעות מגוונות ומוצהרות. ע"מ שסטודנטים יוכלו להתבטא בחופשיות. כל ערעור על השגי סטודנט שיטען שנגרם לו עוול בשל דעות פוליטיות שהביע, תבדק עבודתו ע"י גורם חיצוני בעל דעות מתאימות. אם תמצא הטענה מוצדקת, יוקע המרצה. ההתקדמות בסולם הדרגות האקדמי במחלקות הנגועות יתאפשר רק ע"י ועדה בבסעיף (3). לא עוד חבר מביא חבר. יש לשמור על "תקנון לשעות חרום" זה עד שיושב החופש האקדמי למקומו הראוי.
