שלא כמו רוצחו המוצהר של ראש הממשלה, דינו של מי שרצח שר בישראל. רוצח ראש הממשלה נידון למאסר עולם וכנסת ישראל עיגנה בחוק מיוחד את חוסר האפשרות לשחררו אי פעם. ואילו רוצחי שר בישראל נידונו למאסר עולם, ללא מגבלת חוסר שחרור. ולמעשה, כבר נידון שחרורם בפועל. ובמדינת חוק יש בודאי סיבה חוקית להבדל הזה. סיבה שאינה נובעת מהעובדה שרבין נרצח בידי יהודי, בעוד רחבעם זאבי נרצח בידי ערבים. ומטריד לחשוב שאיש אינו חושב שם בצמרת שיש כאן הכרה בזכות הערבים לרצוח יהודים אזרחי המדינה שהם אינם מכירים בה. והרי ברור מה זה תורם לדה לגיטימציה היסודית של מדינת ישראל. ואם נתניהו מוכן- כפי שדווח- לשחרר את ברגותי, היושב בחמישה מאסרי עולם, האם אין כאן אישור והצדקה למעשיו? אולי בגלל שהישראלים גזלו את מה ששלו ולכן מותר לו לרצוח אותם?. ונתעלם לרגע ממעמדה של מערכת המשפט אצלנו שפסיקותיה קיבלו כאן אישור לחוסר הלגיטימציה שלה. שהרי הפוליטיקאים יכולים לנהל מו"מ על הפרת החלטותיה. כששר הביטחון, אהוד ברק, מתלונן על הדה לגיטימציה של ישראל, ראוי לבחון אם דמעותיו אמיתיות. ברק הסכים לותר על חלק גדול מירושלים, מהפריפריה שלה ובכלל מיהודה ושומרון. האם זה לא הופך את טענות ישראל לבלתי לגיטימיות. ואיך ניתן להתיחס לויתורו על שדות נפט וגז למול עזה, אם לא להכרזה ברורה שזה אינו שטח ישראלי. ועוד תחום מסוכן מאין כמוהו כשברק היה בין הנסמכים על הבטחות הערבים ונתן למדחת יוסוף- חייל ישראלי- למות בעוד כוחות החילוץ הישראליים חורקים שן מרוב תסכול. האם זו אינה קביעה שצה"ל מנוע מלהכנס לשטח ישראלי מוצהר בחוזה? ומה זה משדר על יכולותיו של צה"ל? והאם עצם הבריחה מהמקום אינה משדרת שהכיבוש הערבי במקום הוא לגיטימי? ברק הוא גם האחראי לבריחה המבוהלת מלבנון. האם המשמעות איננה של פושע הבורח ממקום הפשע ושל אי לגיטימיות ישראלית בשליטתה ההכרחית שם? ונוסיף את ההפקרה של לוחמי צד"ל, המעבירה מסר של אי לגיטימיות ללחימתם? למעשה, ברק הוא מערער הגדול על הלגיטימיות הישראלית בכללה. כששר הביטחון הישראלי הצהיר שלו היה בלבנון היה מתגייס לחיזבאללה, האין כאן לגיטימציה ללחימה במדינה שאינה לגיטימית? הבעיה הגדולה שלנו היא שברק איננו לבד באי הבנת הסובב אותו. וכך אי אפשר ליחס את עמדותיו לאישיות חריגה ומוזרה. בגין ויתר על כל סיני, ואפילו מעבר למה שהיה ערב מלחמת ששת הימים. המשמעות היא שחבלי אדמה שהם חלק מארץ ישראל הועברו לאויב תוך ויתור על לגיטימיות החזקתם או הפיכתם, אי פעם, לכלולים בגבולות המדינה. בגין גם הפך ללגיטימית את ההתקפה על ישראל כשהתוקפן יצא עם רווח, בניגוד למקובל בחוק הבינלאומי. ברק הסכים לותר על חלק גדול מירושלים, מהפריפריה שלה ובכלל מיהודה ושומרון. האם זה לא הופך את טענות ישראל לבלתי לגיטימיות. ואיך ניתן להתיחס לויתורו על שדות נפט וגז למול עזה, אם לא להכרזה ברורה שזה אינו שטח ישראלי. גם רבין הצטרף לפגיעה בלגיטימיות בתכנים של הסכמי השלום עם ירדן והזזת הגבולות לטובתם. ואיך נכנה את הזרמת מימי ישראל לירדן – גם בשנות בצורת- אם לא כהכרה בלגיטימיות דרישותיהם למים. ואיך ניתן להסביר את הויתור- לכתחילה – על קבר רחל ועל יריחו ובתי הכנסת שבה, ואפילו על הרצון לותר על חברון ומערת המכפלה, אם לא כחתימה בפועל המסכימה שזה אינו נכס של העם היהודי. ומכאן לעצם הקשר של עם ישראל לארץ ישראל? כשנתניהו חתם על הסכם חברון, האם זו אינה הכרה בחוסר הלגיטימיות של היותינו שם? העברת שכונות חברון לישות זרה הם מעשה שהצהרה בצידו. וכשפרס וחבורתו, באישרורו של רבין, הכניסו את הארכי רוצח עראפאת – עם צבאו- לתחומי ארץ ישראל, זה שדר חד משמעי לחוסר הלגיטימיות של עם ישראל שם. ואיך נפרש אחרת את הקמת צבא המחבלים ביריחו, תוך הסכמת ישראל לאימונו בידי האמריקאים. ומה לגבי שרון, ועמו אולמרט ויתר החבורה, שגירשו יהודים מחבל קטיף ומרצועת עזה ומצפון השומרון. איך לא חשבו על הדה לגיטימציה שכרוכה בזה למכלול שבתנו בארץ ישראל? והרי כפר דרום עלה, עם עוד 10 נקודות ישוב, במוצאי יום כיפור תש"ז. אז למה נירים תהיה יותר לגיטימית מכפר דרום? העם היהודי החכם מובל על ידי אנשים חסרי לב ושכל, הנסחפים בראייתם הפרגמטית ללא שהם נותנים את (חוסר) דעתם לשאלות העקרוניות. אפילו בן גוריון הגדול, כשהסכים להחלטת החלוקה לא הכיר בתקפותה או באיזשהם זכויות לאומיות של הערבים שבה. הוא לקח מה שנתנו וניסה – והצליח לא רע- לקבל עוד. ואסור להתעלם מנושאי הפנים במדינה. שריפת בתי היהודים בפקיעין וגירושם מהמקום, ללא תגובה שלטונית, מביעה הסכמה עם מעשי הפורעים. כך גם ההשתלטות הערבית, בניגוד לחוק, על אדמות מדינה בנגב ובגליל, ובירושלים ובעצם בכל מקום. האם זו אינה קביעה ברורה ללגיטימיות ההשתלטות הערבית ולחוסר הלגיטימיות של השלטון הישראלי? ומאידך, הרס בתי יהודים מבהירה שהם אלו שאינם לגיטימיים. וכמובן, ההקפאה המטופשת שהיא הצהרה ברורה של דה לגיטימציה של התישבות יהודים בארץ ישראל. מדהים לראות את חוסר ההבנה וקוצר הראות של ממשלות ישראל ומנהיגיהן. כשהם, במו ידיהם, מוקיעים את ישראל כמדינה בלתי לגיטימית. ואפשר רק לבכות על הצביעות של האחראים לחוסר הלגיטימיות כשהם מקוננים עליה. על התוצאות המוכרחות והנוראיות של מעשיהם ודבריהם. ואכן, קשה להבין- לא רק לגוי- מה אנחנו באמת רוצים אם במו ידינו אנו מוותרים על המורשת והקשר לארץ ישראל, לנחלות אבותינו. סתם "מקום תחת השמש" יכול להיות באנטארקטיקה או בפיזור ברחבי עולם.
