בשבת האחרונה (כ"ב חשון תשע"א) אירעה תאונת דרכים חמורה בצומת מושרייפה שבנחל עירון (ואדי עארה). נהג טנדר בשם אחמד ג'אברין, תושב אום אל פאחם, נהג בכביש ללא רישיון בר- תוקף וללא טסט, כאשר איננו חגור בחגורת בטיחות ומדבר בטלפון נייד. צוות מתנדבים של משטרת התנועה שעסק באכיפה אותת לו לעצור, בתגובה ביצע הנהג פניית פרסה במהירות גבוהה למסלול הנגדי, איבד שליטה והתנגש באוטובוס מלא מטיילים שבא מצפון. רכבו התהפך והוא נהרג. גם האוטובוס התהפך ו- 20 מנוסעיו נפצעו. למקום הוזעקו צוותי מד"א לטפל בפצועים. במקביל התקהלו במקום מאות ערבים תושבי הכפרים הסמוכים. וכאן התרחש אירוע חריג בחומרתו. הערבים שהיו מתוסכלים ממותו של שכנם, החלו להשליך אבנים על שוטרי התנועה ואחר-כך גם על צוותי מד"א והפצועים. אלה נאלצו לתפוס מחסה באוטובוס ההפוך ורק לאחר הופעת כוחות משטרה מיוחדים (יס"מ) שפיזרו את הבריונים המתפרעים ניתן היה לפנות את הפצועים לביה"ח "העמק" בעפולה. עשרות שנים לא היה כדבר הזה במדינת ישראל. אמנם אנו "רגילים" להתפרעויות של ערבים שתוקפים וסוקלים כלי רכב ואזרחים תמימים בסמוך לכפריהם, כאשר השיא היה באירועי אוקטובר 2000. אך מעולם לא הותקפו פצועים וצוותי רפואה שטיפלו בהם. יש כמה קודי התנהגות שבני אדם תרבותיים לא שוברים אותם כמו: לא יורים גם בעת מלחמה בניצולים שקפצו למים מספינות טובעות. מעניקים טיפול רפואי לשבויי מלחמה, ומאפשרים לנציגי "הצלב האדום" לבקר אותם. לא תוקפים צוותי רפואה שמטפלים בפצועי תאונות. ערביי ואדי עארה שברו את קוד ההתנהגות התרבותי הבסיסי. בכך שהצטרפו לאחיהם שביצעו בעבר פשעים חמורים לא-אנושיים גם בעת שלום ובעת מלחמה כמו: רצח שתי האחיות הרחמניות נחמה צדק (בת 19) ומרתה פינק (בת 18) בבית החולים הממשלתי ביפו ב-17 באוגוסט 1936 בידי מרצח ערבי, וההתקפה על האמבולנסים של שיירת "הדסה" בשייח' ג'ארח במלחמת העצמאות ב- 13.4.48 בה נטבחו עשרות רופאים, אחיות, חולים ואנשי צוות בית החולים "הדסה". אך למה נלין על הערבים הברברים. האירוע המחפיר סוקר ברדיו הממלכתי, ברשת ב', בתכנית "מעבירים לראשון" של השדרנית ליאת רגב. הגב' הנכבדה שוחחה עם מפקד משטרת התנועה ניצב משנה ישראל ג'יבלי שהיה בשטח ולתדהמתי ובמקום לגנות את הפושעים, היא ניסתה למצוא צידוק למעשי הפורעים הערביים: "אולי הבעיה היא בזעם שהצטבר בשל תשתיות התנועה הגרועות?? היעדר מעבר חצייה? ואולי בכלל זה בשל הקיפוח?? ניצב ג'יבלי הסביר לה במתינות ובשום שכל שאין קשר בין ההתפרעות החמורה לבין התשתיות שהן מצויינות. יתרה מזאת הוא חזר והדגיש כי מדובר בפושע שנהג ללא רשיון בר-תוקף וללא טסט וניסה לברוח מהאכיפה, וכי מדובר בסקילה באבנים של אנשים שנפצעו בתאונה וצוותי הצלה המנסים להגיש עזרה!!! אך הגב' רגב בשלה. התנהגותה השערורייתית הוכיחה כי היא מנסה לכפות את דעותיה הפוליטיות לפיהן המיעוט הערבי הוא מקופח ולכן מותר לו לנהוג באלימות (!!) זאת הייתה הצדקה של מעשי פשע שאין לה מקום בשידור ציבורי-ממ איזה מזל היה לכתבים ולשדרנים שאף אחד מנוסעי האוטובוס לא נהרג, ושרק שוטר אחד נפגע בפניו ורק שמשה אחת של ניידת מג"ב נפגעה... תארו לעצמכם את מבוכתם אם חלילה היה נפגע אחד הפצועים באבן בראשו ונפטר מפצעיו, איך היו מתרצים את השרץ? לכתי. החלטתי שאסור לעבור על כך לסדר היום ושלחתי למחרת מכתב תלונה זועם למנכ"ל רשות השידור מר מוטי שקלאר ולנציב הקבילות ברשות השידור מר אלישע שפיגלמן. תשובתו של מר שפיגלמן הגיעה מיד תוך מספר שעות והייתה צפויה: "ליאת רגב בצדק שאלה שאלות והעלתה אפשרויות כדי לבחון אותן עם המרואיין. הנסיון לייחס לה כוונה להטעות את הציבור אין לו על מה להתבסס והוא חסר שחר". אף מילה על "הקיפוח" שהוא לפי האג'נדה של רגב הצידוק למעשה הנבלה. זה טוייח והועלם. אבל הסיקור ב"קול ישראל" לא היה יוצא דופן. באתר ynet של "ידיעות אחרונות" הופיע הנוסח המכובס הבא: "במקום פרצו עימותים ותושבים יידו אבנים על כוחות ההצלה אך שוטרים שהוזעקו למקום הרגיעו את הרוחות". במהדורה המודפסת של העיתון (ביום א') סוקר "האירוע המביך" בעמ' 22 -23, העמ' לפני האחרון, תחת הכותרת: "התאונה שגרמה למהומה", ומשפט אחד בלבד הזכיר את מעשה הנבלה: "מאות מתושבי ואדי עארה החלו ליידות אבנים לעבר כוחות ההצלה שפינו את הפצועים וכן על מכוניות חולפות". העיתון "מעריב" דיווח על ה"אירוע" בעמ' 15 ושם נכתב: "כוחות ההצלה של מד" א גלבוע הוזעקו למקום אך נתקלו בהתגודדות של תושבי הכפרים הסמוכים שהשליכו אבנים לעבר העוברים והשבים וסיכנו את הכוחות שהגיעו לטפל בפצועים". איזה מזל היה לכתבים ולשדרנים שאף אחד מנוסעי האוטובוס לא נהרג, ושרק שוטר אחד נפגע בפניו ורק שמשה אחת של ניידת מג"ב נפגעה... תארו לעצמכם את מבוכתם אם חלילה היה נפגע אחד הפצועים באבן בראשו ונפטר מפצעיו, איך היו מתרצים את השרץ? וודאי שמתם לב לניסוחים ולהגדרות של העבריינים: "צעיר", "תושבים", "תושבים שסובלים מקיפוח מתמשך" את המילה "ערבים" הס מלהזכיר. היא לא פוליטיקלי קורקט. אז נמתין בסבלנות לאירוע הבא שלפי התסיסה ב"מיגזר" יגיע מהר מאד והפעם ח"ו כנראה יהיו בו גם חללים. ראוי ש"קול ישראל" והעיתונים הנפוצים יכינו מלאי גדול של "טיפקס" וטיח. תהיה להם עבודה רבה. וערביי ישראל מה יהיה גורלם? הנהגתם המופקרת והבלתי אחראית מוליכה אותם בעניים פקוחות, במדרון חלקלק אל ה"נכבה" השלישית.
