פליטי דארפור וקרטל זכויות אדם פרופ' ארנון סופר קשה לנו כיהודים להתעלם ממצוקתם של פליטים הנסים על נפשם, אולם כגיאוגרף נראה לי מלכתחילה סיפור הפליטים ככיסוי שבא להגן על כניסתם לישראל של מאות אלפי מהגרי עבודה מאפריקה. הגירת מיליונים תמיד הייתה בעולם, אך לאחרונה היא הואצה בשל שינויי האקלים, מחסור גובר במים, עליית מפלס המים והצפות כתוצאה מכך. אירופה הפיקה לקחים מהנעשה, והיא נועלת את שעריה באכזריות האופיינית לה. תמיהתי בעקבות הגדרת כל המסתננים כפליטים נבעה מהמרחק הגיאוגרפי הגדול בין איזור דארפור שבסודאן לישראל. בבדיקה שנעשתה בחורף 2008 נמצא כי 80 איש באו מדארפור, חלק היו סודאנים מאזורים אחרים במדינה, אך ידעו כי מוטב לא לומר זאת. כל 1420 הנותרים סיפרו שמקורם מחוף השנהב, מניגריה, מעיראק, מסומליה, מאריתריאה, מאתיופיה, מקניה ומכל ארצות אפריקה המרכזית. נראה כי אגדת "פליטי דארפור" מתנפצת. ככל שהמיתוס של "פליטי דארפור" החל להתנפץ, ארגוני זכויות האדם החלו לגונן על "מהגרי העבודה". ייתכן שדבר זה נובע מבורות נוראה לגבי הנעשה בחברה הישראלית, מחוסר הבנה של הגיאודמוגרפיה של ישראל ושל כושר הנשיאה של ישראל. בורות בכל הנוגע למימדי ההגירה הבלתי חוקית כיום ברחבי העולם ובעיקר לניסיונות הנואשים של מיליונים לחדור לאירופה, בעוד מכיוון שאירופה סוגרת את שעריה, ישראל הופכת להיות המפלט הטבעי הקרוב לכל מהגרי אפריקה. השאלה היא כמה ישראל עוד יכולה לקלוט כדי שגם דוברי ארגוני זכויות האדם יסכימו שהגענו אל הקו האדום שאסור לעבור. זו סוגרת את שעריה ומטביעה אלפים, מגרשת מאות ואלפים ומחזיקה אלפי אלפים במחנות מעצר בעייתיים. אירופה עושה זאת מחשש פן תוצף במיליוני מהגרים העלולים לשנות את אופייה הנוצרי – דמוקרטי. ישראל נמנית עם המדינות הראשונות בעולם בהיקפי תעסוקת זרים, במקום השלישי אחרי אוסטריה וגרמניה. מכיוון שאירופה סוגרת את שעריה, ישראל הופכת להיות המפלט הטבעי הקרוב לכל מהגרי אפריקה. השאלה היא כמה ישראל עוד יכולה לקלוט כדי שגם דוברי ארגוני זכויות האדם יסכימו שהגענו אל הקו האדום שאסור לעבור. האם הם בעד קליטת עוד חצי מיליון, מיליון? הרי ברור שאפילו עשרה מיליון הם טיפה בים העוני העולמי, ושזרם האומללים לא ייעצר אלא להפך. מתי הם יאמרו: "עד כאן! אנו סוגרים גבולות ולא יכולים לערוב עוד למהגרי אפריקה, המזרח התיכון, הודו, הפיליפינים, תאילנד, רומניה, טורקיה וקולומביה?". אחת הדרכים המהירות לפתרון הבעיה היא בניית גדרות בגבול ישראל מצרים ובגבול עם ירדן. בעשור שנות האלפיים נכנסו לישראל כמהגרי עבודה (ומעט פליטים) מאפריקה כדי 20-50 אלף נפש. לדברי קצינים בפיקוד דרום, במצרים ובסודאן ממתינים כשלושה מיליון מהגרים פוטנציאליים להיכנס לישראל. אם לא די בכך, כ-250-280 אלף מהגרי עבודה נכנסו לישראל כחוק ושלא כחוק מאסיה ומדרום אמריקה. על פי נתוני משרד הפנים, בעיר אילת, כשליש מהתושבים הם זרים! אכן, במו ידינו הפכנו את ישראל למדינה רב לאומית. אולם, יש לקחת בחשבון עוד תהליך המאיים על ישראל. כבר כיום ישראל היא המדינה הצפופה ביותר במדינות המערב. אם נוסיף לנתונים הרשמיים את האוכלוסייה שאנו דנים בה כאן, פליטי / מהגרי אפריקה, נבין שהצפיפות רק גדלה והולכת. צפיפות קשורה לאלימות, למחסור במשאבים, לבעיות של אי אכיפת החוק ולעוד קשיים המוכרים לכל אזרח. החשש מהידרדרות לעולם שלישי אינו דמיוני. (המאמר פורסם בעיתון "מיום ליום")
