בעזה ציינו ביום שני האחרון שנתיים למבצע 'עופרת יצוקה'. החמאס ארגן מופע מוזיקלי במרכז התרבות של העיר, מעין חגיגת נצחון, ודובר משרד הפנים החמאסי ציין ש-70 אחוז מתחנות המשטרה שנהרסו במבצע נבנו מחדש. הג'יהאד חגג בכנס רב משתתפים בו נשבעו להמשיך את ה"התנגדות". ביום ראשון הצהיר דובר הארגון שישראל תשלם מחיר כבד אם תיזום עוד מתקפה, ושהם מוכנים לעוד מלחמה. ישראל ציינה את התאריך במכתב למועצת הבטחון של האו"ם על הסלמה ניכרת במתקפות מעזה בשבועיים האחרונים: קאסם שפגע בילדה בת 14 בקיבוץ זיקים ובנס לא פגע בהורים ובילדים בדרכם לגן הסמוך וכ-3 רקטות ו-18 פצצות מרגמה שנורו לעבר יישובי הדרום. ישראל כתבה ש”היא רואה את הישות השולטת כעת בעזה אחראית במתקפות שמטרתן אזרחים...ותממש את זכותה להגנה עצמית." מה שלא נכתב במכתב היה שלראשונה שוגר מעזה טיל רוסי נגד טנקים מסוג 'קורנט' שפגע בטנק מרכבה וגורם לשינוי בסוג הטנקים שיופעלו מול עזה מעתה. הייתה גם הסלמה בתגובה הישראלית כשצה"ל תקף בניינים בהם שוכנים מחבלים לראשונה מאז המבצע. למרות ניסיונות הרגעה, ישנה הרגשה שהמבצע הבא מתבקש ומתקרב. ישראל עשתה עוד משהו השבוע: לראשונה בצה"ל הוכשרו 24 קצינים לסייע למפקד בשטח להתמודד עם הטיפול ההומניטרי באוכלוסייה הפלשתינית תוך כדי לחימה בשטח עירוני. סא"ל גיא שטולץ, העומד בראש תחום מרכיב אזרחי בלחימה, אמר: "קורס זה אמור להקנות... את הכלים לחשוב על סוגיית המרכיב האזרחי טרם היציאה לקרב ולדעת לבצע את זה גם תוך כדי הוא עשה הרבה יותר מאשר להאשים את ישראל, הוא פספס את האפשרות לדרוש רה-ארגון של הגדרות וכללים, להציב סטנדרטים לארגונים ולישויות, לעשות סוף לצביעות. ההיסטוריה והעולם המערבי היו נושאים אותו על כפיים אם היה דורש זאת. אבל הוא החמיץ את ההזדמנות ירי ותוך סיכון הכוחות הלוחמים". החניכים למדו להכיר את האירגונים הבינלאומיים, את השפעת התקשורת על הלחימה ועברו השתלמויות להכרת התרבות הערבית, כדי שהלוחמים יכירו היטב מה האתגר העומד בפניהם, מעבר לאויב, במלחמה הבאה. סגן-אלוף מנצור, מפקד בית הספר לתאום וקישור, אמר כי "תפקידם של הקצינים הללו הוא לעמוד מול המפקדים, לעתים בעקשנות, ולהסב את תשומת לבם לנושא. מפקדים יודעים היום שאלמלא ייקחו בחשבון את העניין, ההישג המבצעי שהגיעו אליו יישמט". צה"ל כבר התמודד בהצלחה, אף לדעתו של קולונל ריצ'רד קמפ, מפקד כוחות הבריטים באפגניסטן לשעבר, מול נושא זה, בפינוי אזרחים נכים מזירת לחימה, פתיחת מסדרון הומניטרי לרכבי הצלה, פינוי גופות, הפוגה הומניטרית ועוד. אבל השופט ריצ'רד גולדסטון שכתב את דו"ח האו"ם על מבצע עופרת, שינה את כללי המשחק. הייתה לו הזדמנות ייחודית להתמודד עם בעיה חדשה בתורת הלחימה של המאה ה-21: קביעת הכללים להתמודדות צבא מדינה מול ארגון טרוריסטי או ישות שאינה מדינה, שהחוקים הבינלאומיים, שנכתבו לעימותים בין מדינות בלבד, אינם קבילים עליהם. מה קורה כשארגון טרור, קטן יותר מצבא סדיר שאינו יכול להתמודד בקרב קונבנציונלי, אך לפעמים מצויד עם כמויות נשק אדירות, מכריז מלחמה ופונה במכוון לתקיפת אזרחים? האם צבא של מדינה צריך להתנהג גם כארגון גרילה ולהימנע משימוש באמצעי לחימה צבאיים מקובלים כדי להגן על אזרחיו? גולדסטון גרם נזק אדיר למלחמה בטרור בכלל ולישראל בפרט. הוא לא התמודד עם השאלות האלה ולא קרא להתמודדות בינלאומית אתן, אלא הגדיר את הלוחמה בין מדינה מוכרת לישות שאינה מדינה כפעולה משטרתית אזרחית במלחמה בפשע. במלחמה יש כללים לשימור מירבי על אוכלוסייה, אבל ידוע שישנן פגיעות, במיוחד אם צד אחד מסתתר במסגדים ובתי חולים, ומשתמש באמבולנסים להעברת נשק, כפי שהוכח בעזה. למשטרה אין זכות כזו. שוטר חייב להימנע מכל פגיעה. הוא צריך ללכוד את הפושע, להביא אותו בפני שופט ולחכות לעונש עד מתן גזר הדין. גולדסטון ראה את משגרי הקסאמים מעזה כפושעים ומזה נובע טיפול בצורה הזויה זו. הוא עשה הרבה יותר מאשר להאשים את ישראל, הוא פספס את האפשרות לדרוש רה-ארגון של הגדרות וכללים, להציב סטנדרטים לארגונים ולישויות, לעשות סוף לצביעות. ההיסטוריה והעולם המערבי היו נושאים אותו על כפיים אם היה דורש זאת. אבל הוא החמיץ את ההזדמנות. במלחמה הבאה, ולפי הסימנים בשטח היא אינה רחוקה, ידה של ישראל תהיה על התחתונה בזכות גולדסטון. גם אם יצמידו קצין למטרות הומניטריות לכל קבוצת לוחמים. אבל ישראל לא צריכה לאבד את העשתונות בעקבות כך. הרי ממילא ברגע שהיא מגנה על עצמה היא אשמה בעליל בעיני רוב העולם. ישראל אינה פוגעת באזרחים בכוונה, ולכן היא לא צריכה לסכן חיילים כדי להציל את מי שבחרו בשלטון חמאס, יוצאים לרחובות לחגוג קורבנות ישראלים ומחזיקים את גלעד שליט אי שם בעזה. לא ייתכן שאם בישראל תחשוש שבנה יסכן את חייו כדי להציל את אזרחי עזה. היא שלחה אותו לצה"ל כדי להגן דווקא על אזרחי ישראל. המאמר פורסם בעיתון בשבע.
