בארץ ובחו"ל ישנם לפחות כעשרת אלפים בתי כנסת שישמחו לקבל עליהם רבנים צעירים, ובתנאי שהעלות לא תכביד על תקציב הקהילה. מן הראוי שהממשלה תכיר בכל אברך (תלמיד ישיבה נשוי) שקיבל על עצמו עול רבנות של בית כנסת, אם בארץ ואם בחו"ל, כמי ששירת שלוש שנים בצה"ל או כשירות לאומי. מינוי רב לכל בית כנסת, ישמש כלי עזר נפלא לרב העיר. רב הקהילה בא במגע יומיומי עם חברי הקהילה, ומסוגל להעניק סעד רוחני לכל אחד ואחד באופן אישי ומסור. הרבנות הראשית והצבאית יכשירו את האברכים לכהונת רב בית כנסת, כפי שמכשירים רבנים צבאיים, ויעניקו למועמדים המתאימים תעודת כושר לכהן כרב בית כנסת. משרד הדתות יאשר את המועמדים הראויים, בעלי הכושר לתפקיד, ישדך בינם ובין בתי הכנסת. והמתפללים יבחרו את הרב באסיפה כללית ברוב קולות. מינוי רב לכל בית כנסת, ישמש כלי עזר נפלא לרב העיר. רב הקהילה בא במגע יומיומי עם חברי הקהילה, ומסוגל להעניק סעד רוחני לכל אחד ואחד באופן אישי ומסור. האברכים, פרחי כהונה, יצברו נסיון שלא יסולא בפז, כרבנים בפועל. אחרי שלוש שנים הם יהיו בוגרים דיים ליציאה מחיי הרוח אל חיי המעשה. ויוכלו, אם ירצו, להשתלב יפה בשוק העבודה ויהיו למפרנסים בכבוד את בני משפחותיהם. גם הציבור יעשיר את רוחניותו ויזכה לשידרוג בשירותים הדתיים הניתנים לו. ובכלל, עצם העובדה שאלפי אברכים, יקבלו עליהם עול רבנות בהתנדבות, ללא עלות מכבידה לחברי הקהילה, תרבה תורה בישראל, ותחזק את היידישקייט. יתירה מכך, הקשר בין הקהילות בחו"ל ומדינת ישראל יתחזק לאין שיעור ויעודד עליה. גם הישיבות הקדושות יימצאו נשכרות, ועול החזקת התורה יקל עליהם, אם מידי שלוש שנים, יפרשו לחיי המעשה אלפי אברכים.
