מסכן, ישו. פעם ראשונה צלבו אותו הרומאים כמורד במלכות ורשמו בלעג אכזרי במרום הצלב את ראשי התיבות INRI   - "ישו הנוצרי מלך היהודים". פעם שנייה צולבים אותו הערבים על תקן טרוריסט פלסטיני, וכך זה נשמע בטלוויזיה של הרשות הפלסטינית: "השהיד הנשיא יאסר ערפאת נהג לומר 'ישו היה השהיד הפלסטיני הראשון'", וגם: "ישו היה פלסטיני, אף אחד אינו מכחיש את זה."

גם לאמו לא הניחו, ובאתר האינטרנט של הפת'ח נאמר: "אם גאים אנחנו בקדושתה של ארצנו, מתפארים אנו שהאישה הקדושה הראשונה והחשובה ביותר בכל האומות והעמים מוצאה מארץ הקודש. הבתולה מריה, אשת האהבה והשלום, שייכת לאומה הפלסטינית".

התגליות החשובות האלה זכו אפילו לחותמת הכשר אסלאמית מפי המופתי של הרש"פ, מחמד חוסיין: "ישו נולד בארץ הזאת..והפיץ את תורתו (האיסלם) כאן. הוא ואמו..היו  פלסטינים לתפארת" (איתמר מרכוס וז'ק זילברדיק – פלסטיניאן מדיה ווטש).

בשביל הקורא התמה, מה להזיות האלה ולטור רציני, יש לנו חדשות : הדברים נאמרים שם ברצינות  גמורה והם משמשים נדבך מרכזי לבניין-על אידיאולוגי שלם, שתפקידו לבסס את שלילת זכותם של היהודים על ארץ ישראל.

הערבים, כמו הנאצים בשעתם, לומדים אותנו ביסודיות, והמטרה היא אחת - כדי להיטיב להשמיד אותנו. לעומת זאת, "עם הספר" מגלה בורות לגבי המתרחש אצלם, חוטא נגד הכלל "דע את האויב".

הערבים, כמו הנאצים בשעתם, לומדים אותנו ביסודיות, והמטרה היא אחת  - כדי להיטיב להשמיד אותנו. לעומת זאת, "עם הספר" מגלה בורות לגבי המתרחש אצלם, חוטא נגד הכלל "דע את האויב". עשיית היכרות עם הפלסטיניזציה של ישו היא הזדמנות טובה ללמוד, מה "יודע" כל ילד ערבי, מה מאמין אצלם כל משכיל וכל פוליטיקאי, שלא לדבר על עם הארץ.

לכאורה, ניתן להקשות עליהם שאם הם "פלסטינים", מוצאם מן הפלשתים שהשתייכו לגזע הארי, וממילא אינם צאצאי ישמעאל בן אברהם, שהיה שמי. שיחליטו צאצאיו של מי הם - של גוליית או של דוד? אלא, שתשובתם מדהימה: גם וגם! הפלסטינים הם צאצאי הפלשתים - והיבוסים והכנענים וכל שאר העממים שהיו כאן אי פעם, ובראש וראשונה בני בניהם של הישראלים והיהודים הקדמונים. ובהיותם צאצאיהם, הם גם יורשי זכויותיהם (מה שאינו פוגע בטענתם האחרת, שמעולם לא היה בית מקדש יהודי בירושלים ולא היתה היסטוריה יהודית קדומה).

מי שעדיין לא הסתובב לו הראש, יתעניין בוודאי לדעת, מי הם אפוא אלה שקוראים לעצמם "יהודים" היום, וגם לו מחכה תשובה מפתיעה: אין היום עם יהודי, יש רק דת. היהודים הקדומים הם הפלסטינים, ואלו האנשים המאמינים היום בדת משה הם אספסוף המורכב משברי ורסיסי עמים שונים, שמעולם לא היתה להם מולדת משותפת. שייכות לדת אינה הגדרה לאומית ואינה מקנה זכויות לאומיות. יהדות היא כמו קתוליות או פרוטסטנטיות. אתה יכול להיות גרמני או אמריקני קתולי או פרוטסטנטי, וכך גם "היהודים" הם גרמנים או אמריקנים. ומכיוון שאינם עם, אינם זכאים או צריכים לארץ ומדינה משלהם, אין להם מה לחפש בפלסטין ועליהם לשוב לארצותיהם.

הדברים האלה כתובים ב"אמנה הפלסטינית" ובאמנת החמאס, כמו גם באמנת הפת"ח, ללא הבדל. זו תורתם, זו הכרתם, זו אמונתם. על הטענה שלנו, שלהיפך – אין ומעולם לא היה עם פלסטיני, לא היתה מדינה פלסטינית ואין היסטוריה פלסטינית, הם עונים שממלכות ישראל ויהודה ומדינת המקבים, בין היתר – זו ההיסטוריה הפלסטינית. לא אבותינו הם, כי אם אבותיהם, ואלו אנחנו - לא כלום, ארחי פרחי נטולי זהות ואישיות, שבעצם – לא קיימים. ומי שאינו קיים, הוצאתו הפיסית מן העולם כבר אינה כל כך קשה: קל לחסל את מה שבטל ממילא.

לשלילה הזאת מן השורש של הקיום הפיזי היהודי אנו מוצאים הקבלה בתורה הנאצית – גם באידיאולוגיה וגם ביישומה המעשי: הרג יהודים כיעד לאומי וכמשאת נפש. בספרו של החוקר הגרמני מתיאס קונצל "ג'יהאד ושנאת יהודים" ניתן לקרוא על השורשים הנאציים של האסלאם הלוחמני, שהארגונים הפלסטינים הם חוד החנית שלו.

למי שיחשוב שהאבסורד ההיסטורי ב"נרטיב הפלסטיני" הזה הוא כל כך פרימיטיבי, כה תפור בחוטים גסים, עד שאין סכנה שיתקבל על דעת ציבור משכיל ונאור, נזכיר שהגרמנים נחשבו ל"עם ההוגים והפילוסופים" ובכל זאת הם והערבים שתו מתוך אותה הבאר. "הפרוטוקולים של זקני ציון", למשל, אינם פחות מופרכים מן ההמצאה הילדותית שישו היה פלסטיני, והגרמנים האמינו לכתוב בהם כמו שמאמינים היום בעולם הערבי.

נסיים בנימה קלה יותר. שאלה למאשימים את היהודים בצליבתו של ישו: אם כן, מי באמת צלב אותו - הפלסטינים? ושאלה לאקדמאים הפלסטינים: מי באמת היו חכמי המשנה והתלמוד הירושלמי - פלסטינים?