ברכה זו אינה נזכרת בגמרא, והיא מובאת באבודרהם (סדר שחרית של חול) ובטור (מו, שכך נהגו הנשים) ובשולחן-ערוך (מו,ד). הפרי-חדש (מו,ד) סבר שאין לברך ברכה זו כלל, כיוון שלא נזכרה בתלמוד. היעב"ץ (בסידור) כתב לאומרה בלא שם ומלכות, וכן כתב הרדב"ז (מצודת דוד, מצווה עד) והחיד"א (קשר גודל, ה,כג) והבן-איש-חי (וישב,י) וכף החיים (מו ס"ק מא) ושו"ת יחוה-דעת (ב,ד), וכן מנהג הספרדים. אולם, הט"ז (ס"ק ד) והפרי-מגדים (מש"ז ס"ק ד) כתבו לברך ברכה זו, וכן נראה מדברי המשנה-ברורה שלא העיר דבר על השו"ע (שכתב שמברכות ברכה זו). ולמרות שלא הוזכרה בתלמוד, הרי שכיוון שנהגו לברכה, ניתן לברכה, וכן מנהג האשכנזים. מהי המשמעות של ברכה זו? בטור כתב שייתכן שמשמעות הדברים היא שהנשים מצדיקות עליהן את הדין. אולם, ניתן לראות הסברים אחרים בדברי האחרונים. ברוח-חיים (ר' חיים מולוז'ין על מסכת אבות, פ"ד, בסופו) מסביר כי ברכת "שעשני כרצונו" הינה כמו "בעלמא די ברא כרעותיה". כלומר, הקב"ה רצה שיתגדל ויתקדש שמו דווקא מהעולם הזה, וכך רצה שתתקבל מלכותו בעולם, דווקא בדרך זו של קבלת האישה (עיין עלי-שור, ח"ב עמ' שנא). הרב קוק (עולת-ראיה, א,עא) מסביר, שיש צדדים אקטיביים באיש שמאפשרים לו להגיע ליצירות מיוחדות, אבל מאידך, גם מקשים ואף מתנגדים, לעתים, לעבודת ה' ולרצון ה' בעולם. גם באישה ישנם כמובן צדדים אקטיביים, אבל מטבעה יש באישה יותר מידה של קבלה. מידה זו, מאפשרת לה להתחבר בצורה יותר טבעית לרצון ה' בעולם. האישה בהתנהגותה הטבעית קרובה יותר לרצון ה', ועל כך היא מודה בכל בוקר: "שעשני כרצונו". דברים אלו מתחברים גם לעובדה שאישה אינה חייבת במצוות עשה שהזמן גרמא. ישנו פן אחד בכך, שהאשה בהיותה עסוקה יותר עם הריון ולידה וטיפול בילדים, לא הצטוותה על מצוות התלויות בזמן (עיסוק בילדים ועמידה בזמנים הם דבר מאוד מסובך). אולם, מדברי הרש"ר הירש ואחרונים אחרים עולה, שהאישה מפאת מעלתה, זקוקה לפחות מצוות בכדי להגיע לשלמות. המצוות - משלימות את האדם. האיש, מתוך האקטיביות שלו, והדחפים שלו, יכול לעתים ליצור דברים מיוחדים מאוד בעולם, אך הוא גם זה שיוצר את המלחמות הקשות בעולם. הוא זקוק ליותר מצוות בכדי להגיע לשלמות. האישה, איננה בעלת יצרים ודחפים בעוצמות כאלו, דבר המאפשר לה ליצור בעולם בצורה טבעית יותר, ומזיקה פחות. לכן, גם עם פחות מצוות, היא מסוגלת להגיע לשלמות. יש לציין, שבסך הכול, כמעט בכל המצוות גברים ונשים שוות, ובפועל ישנן מעט מאוד מצוות שרק הגברים עושים (אישה שרוצה להוסיף ולהתקדם, תוכל לעשות זאת בתוך מסגרת המצוות שבהן היא מחויבת. ניסיון להיכנס לעולם זר של מצוות, עלול ליצור חיסרון במערכת הטבעית שלה, שגם היא רחבת מימדים ודורשת עבודת ה' גדולה). (המאמר מתוך עלון 'שבת בשבתו')
