לכבוד אהוד ברק - שר הביטחון שר נכבד וידיד יקר, הנדון: חוק מינוי האלוף יואב גלנט לרמטכ"ל לדעתי, יש לחוקק חוק מיוחד למינוי יואב גלנט לרמטכ"ל. הויכוח הציבורי, מחייב להביא לפני הכנסת את שאלת מינויו של האלוף יואב גלנט לרמטכ"ל. על חברי הכנסת, על פי צו מצפונם, מוטלת החובה להכריע אם המינוי ראוי. ממשלה תפקידה ואחריותה למשול. משנפלה ההכרעה והאלוף יואב גלנט מונה לכהן כרמטכ"ל הבא של ישראל, אי אפשר לבטל את המינוי. את דבר המלך אין להשיב אלא על ידי חקיקת חוק מיוחד. כלומר, הכרעת הכנסת לכאן או לכאן היא היא המכרעת ואין בלתה. החשש מבג"ץ אינו נכון. הרי לבג"ץ אין את הכלים הדרושים להכריע אם נפל פגם כה גדול עד כדי ביטול המינוי, בעצם העובדה שגלנט לא אמר אמת במטרה שלא להודות בחטא שחטא. בל נשכח! אך טבעי שאין אדם משים עצמו רשע. לכן, תמיד ינסה החוטא משעה שנתפס בקלקלתו, להכחיש ולברוח ככל שיוכל מהפשע שנחשד בביצועו. אנחנו חיים על הצו האלוקי מדבר שקר תרחק אבל אפילו התורה הקדושה פעמים שסטתה מהאמת. אמר בר קפרא: גדול השלום שכן מצינו שדברה תורה לשון בדאי כדי להטיל שלום בין אברהם אבינו לשרה אמנו. אמר רבי אילעא בשם רבי אלעזר בן שמעון: מותר לאדם לשנות מפני השלום. אם אכן נכון הדבר שהאלוף גלנט מוכשר לשמר את השלום בארץ, יתכן וניתן להוריד את הגנב מחבל התליה ואף על פי למנותו כרמטכ"ל. אמרה התורה "ארור מסיג גבול רעהו". מפרש רש"י ארור האיש שגונב קרקע מרעהו על ידי הסגת גבולו לאחור. הספרי קובע שזו גניבה. אם נטלה בכוח הזרוע זו גזילה. בל נשכח כי לטענת האלוף גלנט ואין מכחיש, מינהל מקרקעי ישראל אישר תמורת תשלום את הסגת הגבול בדיעבד. אז גניבה אין כאן אלא אי אמירת אמת. יבואו חברי הכנסת דוברי האמת ויצביעו נגד המינוי ומי מהם שאינו מקפיד על מדבר שקר תרחק שיצביע בעד.
