ההתעקשות האמריקנית על פתרון 'שתי המדינות' בעיצומם של ימים רבי תהפוכות במזרח התיכון מוכיחה כי שורשיה של הפרו פלשתיניות נעוצים ברגשות קמאיים אנטי-יהודיים העיתונאית קרוליין גליק פרסמה שני משפטים שפלט הגנרל האמריקני בדימוס, ג'יימס ג'ונס, בעת ביקורו בארץ בימים אלה, בעוד מצרים בוערת. המשפט הראשון זר ומוזר והשני "הגיונו", אם יש כזה, עקום ומופרך. הנה: "אני מאמין, שלו התגלה הא-ל לאובמה ב-2009 (תחילת כהונתו כנשיא. א.ה.) ולו שאל אותו, מה הוא הדבר האחד על פני כוכב הלכת שלנו, ודבר אחד בלבד, שעשוי לעשות את העולם למקום יותר טוב ולתת לאנשים יותר תקווה ויותר סיכויים לעתיד – אני מעז לומר, שהדבר הזה היה קשור עם מציאת פיתרון של שתי מדינות למזרח התיכון". תארו לכם את נשיא ארה"ב – בתוך משבר כלכלי קשה המסכן את מעמדה כמעצמת-על, אל מול איום גרעיני איראני וצפון-קוריאני, בתוך מלחמה מדממת באפגניסטאן ואי ודאות בעיראק, מאוים ע"י טרור אסלאמי (רשימה חלקית) – מה, לפי ג'ונס, על ראש שמחתו? 'החזון' של פלשתין! ועתה, ממה נפשך: אם הוא צודק, ואכן זה עיקר דאגותיו של אובמה, חייבים לחפש הסבר לטירוף הזה. וגם אם חיז 'האידיאולוגיה' הנאצית המטורפת לא באה מהראש. היה זה פרץ רגשי שהגיח ממעמקי תת-מודע אפל, שבו היהודי הוא התגלמות כל הרוע בעולם. יון התעתועים הזה מתחולל 'רק' בראשו של הגנרל ג'ונס, גם זה אומר דרשני. כדי למצות את מידת החומרה של המשיחיות הפלשתינית הזאת אצל הגנרל ג'ונס, עלינו להציגו תחילה את הקריירה המפוארת שלו: מפקד חיל המרינס, המפקד העליון של כוחות נאט"ו באירופה, ועד לסוף השנה שעברה - ראש המועצה לביטחון לאומי של ארה"ב. בארץ ביקר כמה פעמים, בעקבות וועידת אנאפוליס, בשליחות שרת החוץ קונדוליזה רייס. האיש התגלה כעוין את ישראל ובין השאר הציע להציב ביהודה ושומרון כוחות של צבא נאט"ו במקום צה"ל. ומכאן למרגלית השנייה שנשרה מפיו: "הזמן אינו בצד שלנו. ואם לא נפעל (להקים מדינה פלשתינית), זה יכול לגרור הפגנות דמויות-מצרים במדינות אחרות באזור". לפי הגיונו של ג'ונס, מתבקשת המסקנה שהמיליונים שיצאו להפגין במצרים, הקריבו מאות הרוגים, גירשו את נשיאם והפכו את הארץ על פיה עשו זאת כדי שתקום מדינה פלשתינית! ובאלג'יר, בעמאן, בצנעה ואפילו בטהרן ממלאים המונים את הכיכרות – לא בגלל שלטון רודני, אבטלה ורעב ולמען חרות וסיכוי לחיים ראויים, כי אם אך ורק מפני שחסרה להם מדינה פלשתינית. מה יכול להביא אישיות אמריקנית חשובה כזאת לידי מחשבות-שווא כאלה, על גבול המופרעות? קרוליין גליק מוצאת את התשובה באידיאולוגיה הערביסטית של הגנרל וגם של הנשיא אובמה; אולם הסבר זה אינו מתיישב עם הניתוק הגמור של דברי הגנרל מכל חשיבה רציונאלית או אידיאולוגית. רק פרץ של רגשות מן העולם האמוציונאלי מסוגל לשבש שיפוט שפוי, אפילו אצל אנשים סופר-משכילים. מי כמונו היהודים יודע זאת? האידיאולוגיה הפרו-ערבית אמנם מתגלה על פני השטח, אך מקורותיה נובעים ממעמקי המחלה התורשתית, עתיקת היומין של עמי המערב - השנאה העיוורת והבלתי-רציונאלית הקרויה אנטישמיות. רק האנטישמיות מסוגלת להסביר, מדוע הגרמנים, שנחשבו 'עם ההוגים והמשוררים', 'השתגעו' לפתע לאמץ להם תורת גזע מופרעת, חסרת כל בסיס מדעי, ואת כישרונם הארגוני, חריצותם ויכולותיהם הטכניות הקדישו להפיכת אירופה כולה למפעל ענק של איסוף, הולכה והשמדה של מיליוני בני אדם. ומדוע כוון כל זה דווקא נגד העם היהודי, שהעריץ את גרמניה ותרם לה בכל תחום יותר מכל קיבוץ אנושי אחר? 'האידיאולוגיה' הנאצית המטורפת לא באה מהראש. היה זה פרץ רגשי שהגיח ממעמקי תת-מודע אפל, שבו היהודי הוא התגלמות כל הרוע בעולם. החרטה על זוועות השואה לא גרשה את הדיבוק האנטישמי מתוך הנפש המערבית, היא רק אילצה אותו להתחפש ולהסוות את האנטישמיות הישנה בלבוש אנטי-ישראלי. אם אנטישמיות אינה עוד פוליטיקלי קורקט, המלחמה למען 'זכויות הפלשתינים' מספקת תחליף מצוין. שאם לא כן, כיצד נסביר את הברית החדשה שנכרתה בין השמאל הקיצוני לאסלאם התוקפני-פונדמנטליסטי, ובין שני אלה לגלוחי-הראש הניאו-נאצים? רק דבר אחד בעולם מסוגל לאחד את הניגודים הקוטביים האלה: שנאת ישראל - עם ישראל או מדינת ישראל, אחת היא. ואי-אפשר להסביר מדוע כל העולם נטפל רק לישראל: מדוע בית יהודי שנבנה בשומרון מדיר שינה משני צידי האוקיינוס האטלנטי ולא כל תועבות הערבים – מסחר בעבדים, שלילת חירות האדם וכבודו, התעללות בנשים באלף צורות ועד לסקילה וכריתת ידיים ובכלל? השמאל בישראל מצא קרניים לנגח בהן את ארץ ישראל: דה-לגיטימציה עליך, ישראל, ומדוע? בגלל 'הכיבוש' כמובן. במערכת הבחירות של קלינטון נפוצה הסיסמה: "זו הכלכלה, טמבל!", וגם אנחנו חייבים לשנן לעצמנו, שלאמיתו של דבר – לא כיבוש ולא נעליים, "זו האנטישמיות, טמבל !"
