המרחב הערבי שמסביבנו רוחש, רוגש ורועש. הפגנות ענק ומהומות דמים מתחוללות כמעט בכל מדינה ומדינה. הקרקע רועדת תחת רגליהם וכיסאותיהם של עריצי ערב. ההמון עומד על מימוש זכויותיו הלגיטימיות בתקווה לזכות בקצת יותר חירות. בן עלי, הלך. ישר כוח לתוניסאים! מוברק, הלך. מברוכ גדול למצרים! קדאפי, כך נראה, ילך הביתה או לבית-משוגעים בזמן הקרוב ביותר, לא לפני שיחולל מרחץ דמים ויטבח בהמונים. בתימן ובבחריין עוד לא נאמרה המילה האחרונה, ואיש אינו יודע לאן יתגלגלו הדברים ואילו עריצים נוספים יאלצו להתמודד עם עמיהם הנדכאים.

דבר אחד ברור: מבחינתה של מדינת ישראל, מבחינת האפשרויות החדשות הגלומות במצב ההולך ונוצר למען קידום התהליך המדיני בכיוון הנכון והרצוי, יש לקוות כי גם אזרחי הממלכה ההאשמית שבעבר הירדן המזרחי יאזרו עוז ויתקוממו על הדיקטאטור שלהם, הלא הוא חביבם של מנהיגי ישראל המבולבלים, המלך עבדאללה.

ודוק: אזרחי ירדן, ולא ה'עם' הירדני משום שעם כזה איננו, לא היה ולא יהיה. כ-70% מאזרחי הממלכה הינם פלשתינאי
לסלק את עבדאללה לסעודיה, לחיג'אז, למקום ממנו הובא אבי-סבו או לכל מקום אחר, לסלק את עבדאללה לכל הרוחות והשדים ואזי להכריז קבל-עם ועולם על ירדן, על הגדה המזרחית של נהר הירדן, על ארץ ישראל המזרחית, כעל פלשתין, עם כל המשמעויות הנלוות להכרזה שכזו והנגזרות ממנה
ם, כלומר דור שני או שלישי של 'בוגרי ארץ ישראל', והשאר בדווים וערב-רב ערבי שהתקבץ ובא, או יותר נכון הובא ע"י הבריטים מחיג'אז וממקומות אחרים במרחב הערבי. אכן, הממלכה הירדנית אינה אלא יציר-כלאיים שיצרו הבריטים על-מנת להצר את צעדיהם של היהודים ולמנוע את מימושה המלא של החלטת ועידת סן-רמו, לאחר מלחמת העולם הראשונה, בדבר זכותו של העם היהודי לשוב לארצו ההיסטורית ולקומם במרחביה מדינה עצמאית משלו.

ירדן היא פלשתין, פלשתין היא ירדן, ושתיהן גם יחד אינן למעשה אלא דבר אחד: ארץ ישראל המזרחית, הגדה המזרחית. ותודה רבה לשמאלנינו שבכנותם באופן עיקש ותמידי את יהודה ושומרון 'הגדה המערבית', משמרים ומזכירים לנו תמיד שאכן כן, יש גם גדה מזרחית וגם תורה של גדה זו יגיע ברבות הימים... אולם לעת עתה יש לגלות תבונה מדינית ולהסתפק בכך שאכן ירדן היא פלשתין. את האמת המוסרית וההיסטורית הזו, בשלב זה של המהלך ההיסטורי, ניתן יהיה להפוך למציאות מדינית בימינו אנו, יתכן אפילו בשנים הקרובות, במידה שהמהומות שכבר גלשו לירדן, ילכו ויתחזקו, ויתגבשו לכדי מהלך מהפכני שיביא בסופו של דבר לסילוקו של עבדאללה מכיסאו ומארמונו ועם זאת לכינון משטר פרלמנטארי במקום הדיקטטורה המלוכנית דהיום.

לסלק את עבדאללה לסעודיה, לחיג'אז, למקום ממנו הובא אבי-סבו או לכל מקום אחר, לסלק את עבדאללה לכל הרוחות והשדים ואזי להכריז קבל-עם ועולם על ירדן, על הגדה המזרחית של נהר הירדן, על ארץ ישראל המזרחית, כעל פלשתין, עם כל המשמעויות הנלוות להכרזה שכזו והנגזרות ממנה, זהו הויתור ההיסטורי הכואב והמקסימאלי שעם ישראל נדרש לו בתקופה זו בכדי להבטיח את ריבונותו ממערב לירדן, וזהו האופק המדיני אליו צריכה וחייבת ממשלת ישראל לשאוף ולהתקדם, אופק מדיני שהוא בלבד בבחינת פתרון מציאותי, מוסרי, ישים וצודק למאבק הדמים המתמשך ולמלחמה ארוכת השנים על הארץ.

לסלק את עבדאללה. ירדן היא פלשתין: אנחנו כאן, הם שם, ושלום על ישראל.