למרות שתפסתם את הספינה "ויקטוריה" ואת שלל האמל"ח שהיה עליה, איננו חסרים תחמושת למכביר, חוצפה ונחישות כדי לתקוף אתכם מתי שבא לנו. זהו בעצם המסר המתגרה שרצה החמאס להעביר לישראל במיתקפה הפרועה של עשרות הפצמ"רים בשבת בבוקר. והם צודקים, מבחינתם, הטרוריסטים מהרצועה בראשות איסמאעיל הנייה. הם אמנם אינם יכולים לשלוח סכינאים לטבוח ילדים, תינוקות והוריהם בשנתם, אבל לשגר מרגמות וטילים יש ויש ביכולתם. אספקת הנשק האיראני אליהם נמשכת במלוא הקצב, במיוחד מאז שמצרים "המהפכנית" איננה מונעת עוד את העברתו מתחום סיני. הנשק שהיה על "ויקטוריה" היה כטיפה בים. היעד הסופי של האמל"ח הזה הוא כמובן השטח ה"כבוש" בנגב המערבי, שבו מצויים יישובים, משפחות וילדים. התקווה בעזה היתה כי לפחות פצצה אחת או שתיים יעשו את שלהם, יפגעו באחד הבתים, יהרגו אזרחים ויכאיבו לישראל. את הסכין ביו"ש מחליפה אפוא המרגמה ברצועה. טבח הוא טבח, שנאה היא אותה שנאה, ותאוות הרצח היא אותה תאווה. בצל המהומות במדינות ערב, בצל מלחמת האזרחים העקובה-מדם בלוב, כאשר אסון הטבע הנורא ביפאן והדליפה הג החשוד הנודע במעשי שוחד חמורים, אהוד אולמרט, מתפאר בזיכרונותיו כי בהיותו ראש הממשלה היה נכון לוויתורים טריטוריאליים מרחיקי לכת לפלשתינים, כולל חילופי שטחים. רעינית מהכורים שם תופסים את מירב תשומת הלב הבינלאומית, ממשיכים אפוא הפלשתינים בהתגרותם בנו. מתונים כקיצונים, ראשי פתח או חמאס, אלה כאלה נותנים יד חופשית לזרועות הטרור הרצחני. מצד שני – הם אינם מפסיקים להפיץ תעמולת כזב, תוך ניצול הנכונות של אמצעי תקשורת בישראל לתת במה לדובריהם מפיצי השקרים. וכי מה יגידו תושבי עוטף עזה, הספונים בחג הפורים הזה במ"מדים, ומהם צופים באבו-מאזן מתראיין לגברת דנה וייס בערוץ 2? היש סיכלות ישראלית-תקשורתית חמורה מזו? האם יו"ר הרשות הפלשתינית אומר לבני עמו, בשפתם, מה שהוא אומר לצופה הישראלי, במסגרת הבמה החופשית שניתנת לו אצלנו ביד רחבה? רק סכל, או דב וייסגלס ואמנון אברמוביץ, לא יבינו שמתק-השפתיים האבו-מאזני אינו בגדר תחליף לסכין ולפצצה, שבהם שלוחיו של אותו "נשיא" עושים שימוש יומיומי נגדנו. במיפגש חברים ושירים בסוף השבוע התוודה הרמטכ"ל הנכנס, רב-אלוף בני גנץ, כי איננו רוצה בתקופתו לא מלחמות ולא ניצחונות. הוא שואף – כך אמר - לעבור את התקופה בשקט יחסי. הדברים נאמרו שבוע בדיוק לאחר הרצח באיתמר וכמה שעות לפני מטחי המרגמות על יישובי עוטף עזה. התקווה של הרמטכ"ל מובנת, אבל המציאות טפחה מהר מאוד על פניו, וכך מצא עצמו בשטח בנסיון להרגיע את התושבים. חלומות השקט-היחסי אין להם על מה לסמוך. הרמטכ"ל גנץ הבין מהר מאוד, כי בלית ברירה צפויים לו, לצה"ל ולעם ישראל עוד ימים רבים של מאבק למען שמירת ביטחונם של אזרחי ישראל ושל פעולות בלתי נמנעות כדי לעקור מהשורש את מבצעי הטרור ושלוחיהם. פתח וחמאס לא יאפשרו לבני גנץ הרבה לילות של שירה ושלווה. הם גם לא יאפשרו להגיע בעתיד הקרוב, אם בכלל, למו"מ, ליישוב הסיכסוך ולפתרון של קבע. כל אלה הם חלומות באספמיא של הוזי הזיות בעיקר מבית המדרש של מפלגת ההתנתקות "קדימה". החשוד הנודע במעשי שוחד חמורים, אהוד אולמרט, מתפאר בזיכרונותיו כי בהיותו ראש הממשלה היה נכון לוויתורים טריטוריאליים מרחיקי לכת לפלשתינים, כולל חילופי שטחים. במסגרתם, אילו רק היה בידו להגשים את תכניתו לנסיגה טוטאלית, היה על ישראל למסור למדינה הפלשתינית בין השאר שטח שממזרח לגדר המערכת ברצועה, ועד לפאתי קיבוץ בארי. אם זה היה קורה כי אז, עם כל הכאב, היתה נחסמת מיידית הגישה למרבדי הכלניות האדומות באזור. המוני מטיילי האביב היו נאלצים לוותר על טיול השבת בבתרונות המאדימים, התם. ואולם - מה שחמור יותר - קני השיגור של הטרור היו מתקרבים עוד יותר לעבר עשרות ערים, מושבים וקיבוצים המאויימים כבר כיום, כדי שדם יהודים יבוא במקום דם הפרחים. לו רק מסיבה זו, טוב יהיה הדבר לישראל שגב' לבני וחבריה יוסיפו לשהות עוד שנים רבות באופוזיציה. גם בלי היתרון האסטרטגי שהם רצו להקנות לאויב, לאחר שאריאל שרון מסר בחוסר אחריות את הריבונות על כל רצועת עזה לשלטון חמאס, הטרור מוסיף להוות איום ממשי על חיי ישראלים. יש לאחל לרמטכ"ל שלנו, שמשאלת לבו תתגשם, שיוכל להקדיש יותר מזמנו לשירה בציבור כולל השיר "כלניות" הקלאסי, ולקוות שיהיו לו, לנו ולצבא, תקופות רגיעה ארוכות ככל האפשר, שבמהלכן ימשיך צה"ל להתעצם ולהתכונן לסיבוב הבא. בינתיים, על חיל האוויר ושאר הכוחות להנחית מכות קשות על משגרי הפצצות וללכוד את רוצחי התינוקות. את המשימה הזאת יש לבצע לא רק כאקט של תגובה, ובלי להתחשב בקולות התבוסתנים מקרבנו ובדורשי רעתנו באומות העולם. אנחנו סומכים על רב-אלוף גנץ, כי כוחות האוויר, היבשה והים שעליהם הוא מופקד, יעשו את המלאכה על הצד הטוב ביותר.
