במקום בו שורפים ספרים ישרפו בני-אדם (היינריך הינה) על משקל דברי היינה המפורסמים, נכתבה כותרת השורות דלהלן. במקום בו מחרימים חנויות וסחורה, יחרימו גם בני-אדם. המלחמה נגד הסחורות אינה אלא מלחמה במי שמייצר אותן. כל מי שלמד קצת היסטוריה יודע שראשית מעשיה של התנועה הנאצית היו החרמת הקניות אצל יהודים. "הכה את היהודי בכיס" היתה סיסמתם. לאחר מכן היכו את היהודי, לא רק בכיסו. גורמי אנטישמיות ברחבי העולם שבים לאותה שיטה, אלא שלרוע מזלנו, הם מוצאים לעצמם שותפים בקרב היהודים עצמם. אלה שחולים במחלה ההיא של יהודי גרמניה שסברו כי השנאה מתמקדת בדמותו של היהודי החשוך, האוסט-יודה מרוסיה ופולין, וחשבו לבדל עצמם מאחיהם כדי לזכות באהדת הגויים. המלחמה הזו החלה כבר לפני שנים, וסוף סוף התעוררו נבחרינו לצאת למערכה. קצת באיחור – אבל מוטב מאשר לעולם לא. זו משימתם של חברי הכנסת הלובשים כעת חגור-קרב, ומגנים על קיומנו. ההמשך וגם הסוף ידועים. אך יש מי שמתעקשים לא ללמוד כלום מהעבר הכל כך קרוב, ומצטרפים לשונאי ישראל הגדולים ביותר. מנסים לבדל עצמם מה"אוסט יודן", היהודים הגרים במזרחה של ארץ ישראל, אלה עם הזקנים,הציציות, ומטפחות הראש. חרמות אלה מכשירות את דעת הקהל העולמית להצטרף למלחמה כוללת נגד עצם קיומה של מדינת היהודים, שכן אם מדינת מצורעים היא זו – אין לה תקנה אלא בכיליונה. יוכיחו הבריחות המבישות של גנרלים ישראלים מאנגליה, רגע לפני שיעמדו לדין על הפשע בהגנת מדינתם! אחינו הטועים והשונאים, מצטרפים למלחמה זו ביודעין ובלא יודעין, אך חובתה של המדינה בראש ובראשונה להגן על עצם קיומה מפני חרמות לסוגיהן – אקדמיות, כלכליות ופוליטיות. אם יפול קו-ההגנה הראשון – יפלו אחריו השאר. במלחמה הבאה של הערבים נגדנו יעמוד העולם לצדם, ומדינת ישראל – עם כל היכולת הצבאית – לא תוכל לבדה מול העולם כולו. המלחמה הזו החלה כבר לפני שנים, וסוף סוף התעוררו נבחרינו לצאת למערכה. קצת באיחור – אבל מוטב מאשר לעולם לא. זו משימתם של חברי הכנסת הלובשים כעת חגור-קרב, ומגנים על קיומנו. חזקו ואמצו, אל תיראו! לא מאבירי חופש השיסוי ולא ממגיני הנאורות המדכאת, לא מהחכמים להרע ולא ממחזיקי מיקרופון התבוסה, לא מאכולי השנאה העצמית, ולא ממחבקי רוצחים שפלים. במלחמה הזו חובתנו לנצח, מיד ובאופן מוחץ!
