בערב השבת שעברה פרסם נחום ברנע (עיתונאי בכיר. חתן פרס ישראל) בטור השבועי שלו בידיעות אחרונות, מאמר (ארסי למדי, למען האמת) על ההפגנה שנערכה בתחילת אותו שבוע כדי למחות על מעצרם של הרבנים דב ליאור ויעקב יוסף. אלו שקראו הסבו תשומת לבי לפסקה הבאה : "בירכתי הבמה ערכו שולחן לאחרים – רבנים שלו זכו להיחקר ולחברי הכנסת של האיחוד הלאומי : מיכאל בן ארי הכהניסט, ואורי אריאל ויעקב כץ, שני עסקני התנחלויות שהשחירו. החבר הרביעי בסיעה הוא אריה אלדד, שנעדר. אלדד, כמוהו כדב חנין ברק"ח : חנין הוא יהודי במפלגה שבוחריה ערבים. אלדד הוא חילוני במפלגה שבוחריה חרדלי"ם. שניהם חייבים להשתדל יותר". חילופי המסרונים והודעות הדואר האלקטרוני הרצ"ב היו ההמשך: א"א (אריה אלדד) לנ"ב (נחום ברנע): מדבריך השתמע כאילו נעדרתי כיון שאני חילוני או לחילופין שעלי להשתדל יותר ב ברנע אמר שהעיקר הוא איזה ציבור אני מייצג. ואיך הציבור הזה רואה אותי. ושגם אם הייתי מגיע להפגנה לא בטוח שהיו מקבלים אותי. פעם הבאה. ובכן : לא היו דברים מעולם, לא מניה ולא מקצתיה. אינני חילוני. בתאריך ההפגנה הייתי בשליחות הכנסת בכנס של נאט"ו בסרדיניה. לו לא הייתי בחו"ל ודאי הייתי משתתף בהפגנה. אודה לך אם תעמיד דברים על דיוקם ותפרסם תיקון טעות והתנצלות. נ"ב לא"א : אודה לך אם תבהיר למה אתה מתכוון. אם חזרת בתשובה זה מאד מעניין. העובדה שאתה מופיע בציבור בגילוי ראש לא אומרת כמובן דבר על אמונותיך, אבל אומרת משהו על הפרופיל הציבורי שלך. ( ד"ר יוסף בורג נהג ללכת בגילוי ראש בשנותיו הראשונות בארץ עד שנכנע לציפיות של מפלגתו ). האם אפשר להגדיר אותך עכשיו כחבר כנסת דתי? אשר לטקסט שלי, לא השתמע ממנו דבר לבד מהקביעה שאתה חילוני, ושהרקע זר למפלגה חרדלי"ת. אשמח לתקן אותה ( לא בטוח שאמא שלך היתה שמחה כל כך, שלא לדבר על אביך...) א"א לנ"ב : אולי זו דוגמא למה מאשימים בד"כ את התקשורת בשטחיות. חילוני הוא מי שלא חובש כיפה? האם מי שמאמין באלוהי ישראל כמוני ( וכמו אבי ע"ה שהואלת להזכירו) ואינו חובש כיפה הוא דתי או חילוני? יש כנראה יותר משתי מגירות בעולם. אני מניח שלגבי נוצרים תצטרך להתעמק יותר בדבריו של אדם בכתביו או במנהגיו לפני שתוכל לקטלג אותו, רק כיון שהנוצרים מקשים עליך והולכים בגילוי ראש. על כל פנים אשמח לפרוס את כל היריעה בראיון מיוחד. עד אז – תיקון הטעות מתבקש. נ"ב לא"א : אין בעיה. אומר שאתה דתי. א"א לנ"ב : אל תעשה לעצמך חיים קלים. נ"ב לא"א : חיים קלים? לגמרי לא --- זה מה שאני מתכוון לכתוב: ח"כ אלדד ביקש להבהיר שהוא לא חילוני. הוא דתי למרות שאיננו נוהג לחבוש כיפה. באמצע השבוע, אחרי שכבר ננעלה ישיבת הכנסת מצאתי את נחום ברנע יושב לבדו במזנון הכנסת. אמרתי לו שאני תמה על ראיית העולם הפשטנית שלו: שחור-לבן. דתי-חילוני. ברנע אמר שהעיקר הוא איזה ציבור אני מייצג. ואיך הציבור הזה רואה אותי. ושגם אם הייתי מגיע להפגנה לא בטוח שהיו מקבלים אותי. "יהודי מאמין" לא נשמע לו בהיר דיו. אבל גם הוא מבין ש"החילונים" לא יקבלו כחבר שווה זכויות מי ששומר שבת וכשרות וחוגג חג וביתו כשר ( הודות לאשתו=ביתו כמובן) . אינני יודע מה יכתוב ברנע בסופו של דבר. אבל ה"איחוד הלאומי" היא סיעה יהודית ציונית לאומית. יש בה חובשי כיפות ויש שאינם. כולם נאמני ארץ ישראל. כולם מאמינים שארץ ישראל שייכת לעם ישראל על פי תורת ישראל. מאבי ע"ה למדתי כי "יפתח בדורו כשמואל בדורו" ולא ידוע אם יפתח חבש כיפה, ומה היו צבעה וממדיה. ואולי צדק ברנע: אני צריך להשתדל יותר . במאבק על ארץ ישראל אין לי כיפה להסתתר תחתיה.
