אימרה שגורה בקרב אנשי התיאטרון גורסת כי אין תפקידים קטנים, יש שחקנים קטנים. ספק אם מי שמינו לפני פחות משנה את אסף זגורי, עורך-דין פרטי ושותף במשרד קטן, לתפקיד הנידח של שופט בית המשפט למשפחה בטבריה, חלמו שדווקא הוא יצליח משם לקרוא תגר על דפוסי חשיבה עקומים שקנו אחיזה רחבה במערכת. כבר לפני חודשים אחדים הספקנו כאן להתפעל ממספר החלטות שהוציא השופט זגורי מתחת ידיו, החלטות אשר מצטיינות לא רק בבהירות ובשכל ישר, אלא גם באומץ בבחינת מושכלות ראשונות ובערעור עליהם. מאז פרסם זגורי עוד מספר החלטות מרשימות, אך אין ספק כי זו שהוציא מתחת ידו בשבוע שעבר היתה הנועזת שבכולן. סיפור המעשה הוא בזוג מוסלמי שהתגרש בשנה שעברה לאחר 17 שנות נישואין. לאחר הגירושין הגיש האיש תביעת פיצויים כנגד גרושתו, בטענה כי זו לא שמרה לו אמונים לאורך שנות נישואיהם. האישה לא הכחישה בתשובתה לבית המשפט את הטענות, אך ביקשה לדחות את התביעה על הסף, שכן לטענתה, אין זכר בפסיקה או בחוק לכך שניאוף הוא עילה לפיצוי. השופט זגורי שם את נפשו בכפו וסירב לדחות את התביעה על הסף, כשהוא טוען כי יתכן ובמקרים מסוימים ייאלץ נואף לפצות את בן זוגו. השופט העלה את האפשרות כי תביעה שכזו תוכל לבוא מכוח דיני הנזיקין המכירים למשל בחובה לפצות אדם שפגעו בכבודו. אך נראה כי לדעת השופט הסיכוי של התביעה להתקבל הוא בעיקר מכוח דיני החוזים. חברות מסחריות רבות מצפצפות על החוק ושולחות לבית המשפט מייצגים מקצועיים. אלו אומנם לא חברים בלשכת עורכי הדין ולא תמיד הם בעלי השכלה משפטית, אך מדובר באנשים מנוסים שזהו משלח ידם הפסיקה הכירה במערכת יחסים זוגית ככריתת חוזה בלתי כתוב. כך למשל, מביא השופט זגורי פסיקה של בית משפט בירושלים שחייב אדם שסירב לחיים זוגיים עם רעייתו הטרייה לאחר חתונתם לפצות אותה לאחר שהתגרשו. בית המשפט קבע כי מדובר במעין הסכם שהופר. השופט גם ציין את המקרים הרבים בהם שופטים בישראל מחייבים בפיצוי בן זוג שהחליט לבטל חתונה. "אם הפרת הבטחת נישואין נתפסה כמקור להשתת חיוב בפיצויים על מי שהפר ההבטחה, קשה להבין מדוע לא תוכר גם הטענה של הפרת תנאי הנישואין", כאשר השופט מניח כמובן מאליו שהתנאי היסודי בנישואין הוא "נאמנות הדדית והתחייבות שלא לנאוף". השופט זגורי אומנם מונה שורה ארוכה של תנאים מקדימים לתביעה שכזו, בעיקר כדי לא למצוא את עצמו סותר פסק דין של בית המשפט העליון שכפה על בתי הדין הרבנים שלא להתחשב בניאוף כשיקול בחלוקת הרכוש במקרה של גירושין. אך ספק אם זהירותו תספיק כדי שערכאות גבוהות יותר לא יבטלו את ההחלטה. אחרי הכול, מערכת המשפט ישראלית לא תשמח להחזיר משקל משפטי של ממש לציווי הקדום "לא תנאף". לא לייצוג מקצועי לא רק בבית המשפט בטבריה - גם בחיפה שוקדים שופטים צעירים על תיקון קלקולים רבי שנים. שופטת בית משפט השלום בעיר, מעיין צור, שמה קץ בהחלטה מנומקת אחת לזלזול רב שנים של חברות גדולות בלקוחותיהן ובבית המשפט. בית המשפט לתביעות קטנות קם כדי לאפשר לסיים סכסוכים כספיים קטנים בבית המשפט. אדם שניזוק במאות שקלים, או אפילו באלפים בודדים, לא ירצה לגשת להליך משפטי מורכב שיימשך שנים ושעלותו תעלה בהרבה על הנזק שנגרם לו. אשר על כן, בתי המשפט לתביעות קטנות מציעות לאזרח הפרטי הליך מהיר פשוט וזול בתביעה שאינה עולה על כשלושים אלף שקלים. כדי להוזיל את הדיון נקבע בחוק כי ככלל, עורכי דין לא ייצגו את הצדדים בבית הדין לתביעות קטנות. החוק מתיר להיות מיוצג על ידי מי שאינו עוסק בעריכת דין, ובלבד שהמייצג אינו עוסק בכך בדרך קבע, ובתנאי שהייצוג אינו נעשה תמורת תשלום. אדם שניזוק יוכל על כן להביא לבית המשפט את קרובו או חברו מהיר ההמחשה וחד הלשון, וחברות מסחריות לא יידרשו לשלוח את מנהליהן דווקא כדי להתגונן מפני כל תביעה, אלא את אחד העובדים הקשורים לתביעה, ובתנאי שהוא אינו עוסק בעניין דרך קבע. בפועל, חברות מסחריות רבות מצפצפות על החוק ושולחות לבית המשפט מייצגים מקצועיים. אלו אומנם לא חברים בלשכת עורכי הדין ולא תמיד הם בעלי השכלה משפטית, אך מדובר באנשים מנוסים שזהו משלח ידם. הפרת החוק מפרה את האיזון שביקש המחוקק להשיג, והאזרח הפשוט מוצא את עצמו מתמודד מול מייצג מיומן. במקרים רבים שופטי בית המשפט לתביעות קטנות מעלימים עין מהעניין. האזרח - בלתי מנוסה, נרגש ומבולבל, לא יטרח לנסות ולברר את מעמדו של המייצג, וגם אם נודע לו כי מדובר במייצג מקצועי, במקרים רבים הוא אינו מודע לחוק ולזכותו לדרוש את פסילתו של האיש מלהופיע מולו בבית המשפט. בדרך כלל הסיכון שהחברה המסחרית נוטלת על עצמה הוא אפסי. אם האזרח או השופט מתנגדים לייצוג החברה בידי המקצוען, הרי כל שנותר הוא לשלוח מייצג חוקי, בדרך כלל בדמות אחד העובדים. 'שיטת מצליח', כינתה זאת השופטת צור בפסק דינה. אלא שהיא היתה נחושה לגדוע את ההיגיון שמאחורי השיטה המושחתת. חברת הרכב 'שלמה סיקסט', שכמו כל חברת רכב מגיעה לבית המשפט לתביעות קטנות לעיתים תכופות, נתבעה לשלם נזק שעשה אחד מרכביה. היא שלחה מייצגת מקצועית לאולמה של השופטת צור. כשהעניין התגלה, קבעה השופטת כי מכיוון שבבית המשפט אין מייצג חוקי של החברה, הרי היא רואה זאת כאילו החברה לא התייצבה לדיון, ופסקה במעמד צד אחד את מלוא תביעתו של התובע. החברה עתרה לבית המשפט לביטול פסק הדין והבטיחה לשלוח נציג חוקי לדיון נוסף. אך השופטת קבעה כי חברה המזלזלת בחוק אינה זכאית לדיון נוסף והותירה את פסק הדין על כנו. בשידור חי מעזה שופט בית משפט השלום בנצרת, טאהא ערפת, חשב כי בתביעתה של תושבת רצועת עזה נגד צה"ל יוכלו העדים להופיע בפני בית המשפט בשידור וידיאו הישר מהשטח שבשליטת החמאס. השבוע קבע סגן נשיא בית המשפט המחוזי בעיר, השופט אברהם אברהם, כי העדים שאינם רשאים להיכנס לישראל יוכלו להעיד דרך הווידיאו, אך ורק אם יעשו כן כשהם נמצאים במדינה ידידותית לישראל, קפריסין למשל.
