ג' פעמים התפלל משה בהר. פעם ראשונה בעודו על ההר נאמר לו: "לך רד כי שיחת עמך... ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם". משה התפלל והקב"ה נענה לו, "וינחם ה' על הרעה אשר דיבר לעשות לעמו". פעם שנייה, בי"ח בתמוז אמר משה "ועתה אעלה אל ה', אולי אכפרה בעד חטאתכם". ובפרשת השבוע מסופר: "ואתנפל לפני ה' כראשונה ארבעים יום... כי יגורתי מפני האף והחמה... וישמע ה' אלי גם בפעם ההיא". בר"ח אלול עלה פעם שלישית, ובסוף עלייה זו נאמר, "ואנכי עמדתי בהר כימים הראשונים... וישמע ה' אלי גם בפעם ההיא לא אבה אשחיתך". מה היה למשה להתפלל ג' פעמים, הלוא בעודו על ההר בראשונה כבר נתבשר שה' ניחם על הרעה שביקש לעשות לעמו? הרב סולוביצ'יק זצ"ל הסביר הדברים כך: בפעם הראשונה לא ביקש משה מחילה, שהרי העם עדיין רקד סביב העגל. לכן ביקש רק לבטל את גזרת ההשמדה ונענה על זה, אך לא היתה כל מחויבות להחזיר את עם ישראל למעמדו הקודם, ומעתה יכול הוא לשוטט במדבר כשאר השבטים. לכן ביקש משה בפעם השנייה שעם ישראל יחזור להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש. הלוחות היו כשטר אירוסין בין ישראל והקב"ה, וכיון שחטאו בעגל שבר משה את הלוחות, כאותו שושבין שקרע את שטר האירוסין כדי שתחשב פנויה. עתה ביקש משה לכתוב שטר אירוסין מחדש, ואף בזה נענה לו הקב"ה ואמר "פסול לך שני לוחות אבנים כראשונים". מעתה יש לשאול, אחר שביטל גזרת השמד, ואף החזירם למעמדם הראשון, מה היה לו להתפלל שוב ארבעים יום? בפעם השלישית ביקש משה "ילך נא ה' בקרבנו כי עם קשה עורף הוא". לכאורה הכוונה שאף שהוא קשה עורף יש לסלוח להם. אך אונקלוס תירגם "ארי עם קשי קדל הוא", היינו משום שהוא עם קשה עורף. וכוונתו הייתה שכיון שהוא יודע שיחזרו ויחטאו, מי יעמוד בפרץ ויתפלל עבורם? ועל זה ענה לו הקב"ה "הנה אנכי כורת ברית", וגילה לו י"ג מידות - "ה' ה'" ודרשו: ה' קודם שיחטא, ה' לאחר שיחטא. ר' חיים מוולאז'ין אמר שה' נקרא אב אך גם אֵם - "כאיש אשר אמו תנחמנו וכו'". האב אוהב לשחק עם בנו, אך כשמבחין שהוא מלוכלך, הוא מעבירו לאמו שתנקה אותו. אֵם מסוגלת לנשק בנה גם כשהוא מטונף. מה שנתחדש בפעם השלישית - שהקב"ה לנו כאֵם, ואף כשאנו מטונפים אינו משליך אותנו. (המאמר פורסם בעלון 'שבת בשבתו')
