תגובת נתניהו על הגינוי הקולני לאישור הבנייה של 1100 יחידות דיור בגילֹֹה, השבוע, היתה: "גילֹֹה היא לא התנחלות". תגובה משונה. על הסף זה נראה כהקרבה של כלל היישוב היהודי ביהודה, שומרון, בנימין והבקעה, כדי להציל את גילֹה. בפועל, במקום להסיר את המצור מעל גילֹה, מטיל נתניהו מצור על שילֹה, ומעמיד את גילֹה בתור. כי אליבא דתגובה זו, שילֹה, איתמר, קרית-ארבע וכלל היישוב היהודי הפורח בלב הארץ, אינם לגיטימיים. "הגנה" מפוקפקת זו אינה מקרה. היא נעשית בכוונת מכוון. שוב ושוב. מה עוד שהפעם ראש הממשלה חוזר ומדקלם אותה תחת כל מיקרופון רענן, ואם כך, השקט בו היא מתקבלת, הוא רפש. להלן העובדות: כידוע, אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה של מחוז ירושלים במשרד הפנים בשבוע האחרון של שנת תשע"א בנייה של כ-1100 יחידות דיור במורדות הדרומיים של שכונת גילֹֹה. כצפוי, הפעילה ההודעה על האישור את הגינוי האוטומטי מכל מתעבי שיבת ציון באשר הם. התקשורת הישראלית, כצפוי, עשתה מזה עוד צונאמי, במסווה של דיווח חדשותי. כצפוי, גינו הגב' קלינטון, הגב' קתרין אשטון, טאיפ ארדוגן ונושאי כליו, פקידי אש"ף המרושתים היטב בגל"ץ, ומקהלת שונאי ישראל מתוצרת בית, אלו המשומנים היטב בכספי הקרן לישראל חדשה. עד כאן אין שום הפתעה. הכל צפוי; ממש כמו שהשמש זורחת במזרח. אלא שהפתעה באה הפעם מכיוון הההגנה. בנימין נתניהו החליט לא לספוג את כל הרפש הזה, ושיגר את דוברו, מארק רגב, להשיב מנה אחת אפיים. מנה אחת אפיים? ובכן, זה נראה יותר כמו ירי לרגל של עצמנו. יותר מכך: ירי מתוכנן היטב. ואלו דבריו של מארק רגב: "גילֹֹה היא לא התנחלות או מאחז. היא שכונה בלב ליבה של ירושלים; בערך חמש דקות ממרכז העיר". "בכל תוכנית שלום שהונחה על השולחן בשמונה עשרה השנים האחרונות, גילֹֹה נשארה חלק בלתי נפרד מירושלים." וגם: "אישורי הבנייה אינם עומדים בסתירה לרצונה של ממשלת ישראל לקדם את השלום ... ולכונן שלום המבוסס על שתי מדינות לשני העמים". לקינוח, הבהיר מארק רגב, כי אין מקום לדאגה: אישורי הבנייה שניתנו הינם בגדר "תכנון ראשוני בלבד". כמובן שביציאה זו דיבר נתניהו מפיו של מארק רגב, ולא היתה כאן שום התחלקות. אז ראשית, ולפני חשיפת כוונות וטקסט נסתר, יש להבין את הפשט בהודעה זו, וזה משמעו: א. גילֹֹה היא לא "התנחלות". גילֹֹה היא משהו "חוקי" ובר-קיימא. במשתמע, "התנחלות" היא - אליבא דנתניהו, דבר שאינו כזה: דבר ביסודו הוא לא חוקי ולא בר-קיימא. קוריוז נפשע וזמני. קוריוז שחי וקיים רק עד לאותו שירבוט מיוחל של ראש אש"ף ש"ישראל היא מדינה יהודית", ועד ל"אבטחת בטחונם" של תושבי נתניה וגבעתיים. ואז, לכשתתנוסס החתימה של אותו מכחיש שואה על נייר 80גר', יטוהרו איתמר ואריאל וקרית ארבע ואלון מורה ושילה ומגרון וקדומים וקידה ובית"ר-עילית ועוד מאות "התנחלויות" מריבואות יהודיהן, מה שאין כן גילֹה. היא לא "התנחלות". ב. גילֹֹה קרובה למרכז ירושלים, ולכן מותר ליהודים לישב בה ולגור בה. במשתמע, אלקנה ואריאל וקרית ספר אינן 5 דקות ממרכז ירושלים, אז שם אין ליהודים מה לחפש. ג. בכל "תכניות השלום" ב-18 השנים האחרונות, גילֹֹה נשארה מקום שב"הסדר שלום" יוכלו היהודים לחיות בו. יוצא ולשיטתך, מר נתניהו: האם באמת כדי לפוצץ את בלוף "פלשתין" צריך להצריע את ה"התנחלויות"? מה רע להסביר שבגילֹה כבר החלנו את ריבונות ישראל - חוק ירושלים, בעוד שבשאר היישובים עדיין לא, אך בהחלט יש כוונה לעשות זאת, ובהקדם אם כן, שאותן "תכניות השלום" שנרקחו ב-18 השנים האחרונות חיות ובועטות. "תכניות השלום" זה כידוע שם מכובס למיזמים לטיהור יש"ע מיהודים. תכניות שבהקשר הנוכחי התחילו עם מעשה ביילין, פונדק והירשפלד באוסלו, לפני 18 שנה. כך מתברר, שאין לראש הממשלה שום כוונה להשתחרר מ"תהליך אוסלו". מכסימום, לכבס אותו לשם הרבה יותר מכובד: "תכניות שלום ב-18 השנים האחרונות". ד. בהמשך הבלה-בלה מזומרר שוב "שלום המבוסס על שתי מדינות לשני העמים". כל חזרה על מנטרה זו סוגרת כריכה נוספת בבורג של תורת השלבים הסמולנית-ערבית. מיותר להדגיש: בניגוד למצע על פיו נבחר נתניהו; בניגוד לחוקת הליכוד, בניגוד להחלטות מוסדות הליכוד התקפות עד עצם היום הזה, ובניגוד לכל ההוויה של המחנה הלאומי שהעלה את נתניהו לשלטון, כשליח מטעמו. ה. כאמור, לקינוח, מבהיר הדובר של ראש הממשלה, בקריצה אופיינית, שבכלל, כל העסק לא רציני: הכל תכנון ראשוני בלבד; כמו שהוא אושר כך הוא יכול להימחק. הכל "כלאם פאדי". עם כל הגולים העצמיים האלו, נראה המענה מול המתקפה על אישור הבנייה בגילֹֹה, כהצבת סוס טרויאני של הפרקליטות הנוכחית מול תביעות יודנרייניזציה של "יש דין" ו"בצלם", ולא הגנת אמת. זה כמו לשלוח את עו"ד טליה ששון להגן בבג"ץ על בנייה ב'אש-קודש', או את עו"ד רונית לוין להשיב על תביעה לגזל כרמו של חקלאי יהודי בסוסיא ע"י המינהל האזרחי, והעברתו לידי ערבי עלום. עם הגנה מי צריך אויבים?! אבל, וכאן התמיהה: אי אפשר לטעון על בנימין נתניהו שהוא לא יודע מה הוא מביא עלינו באמירה זו. נתניהו הוא הרי רב אומן בינ"ל בתקשורת ובספינים. אי אפשר גם לטעון שאין לו אסטרטגיה. אסטרטגיה יש ויש לו. אסטרטגיה, על פיה על ירושלים תיפול "פלשתין". את ההשראה לכך הוא קיבל מחברו ובן-בריתו אהוד ברק. כזכור, אצל ברק, בקאמפ-דיוויד 2, מול עראפאת, נפלה ההתפרקות הטוטאלית של ישראל על קוצו הר הבית. לא הועילו השמיניות באוויר של שלמה בן עמי, שהגה חלוקה יצירתית של "האגן הקדוש" (לסמולנים קשה לבטא את המושג 'הר הבית') - פשרה ורטיקאלית: ריבונות פלסטינית ב-80 המטרים העליונים, וריבונות ישראלית במרחב שמתחת, עד למרכז כדור הארץ: עראפאת לא התרצה. אי אפשר גם לייחס לנתניהו אי ידיעה לגבי שברו של גירוש יהודים. כי הרי מוכח שוב ושוב ש-{נסיגות וגירוש יהודים ==> בוז & שנאת מפלצתית של ישראל & טרור}, וגם מסירת סיני – כל סיני, טהור מיהודים, מתפוצצת לנו עכשיו בפרצוף, ומאששת משוואת יסוד זו. גם אי אפשר לייחס לנתניהו אי הבנה מול העליהום העולמי לדה-לגיטימציה להתנחלויות. העולם כולו, כולל הסמול הישראליסטי, מבין, שההתנחלויות הן האצבע שבסכר, ובלעדיהן אין ישראל, ולכן הוא מכוון אליהן את האש. אך דווקא מכיוון שנתניהו לא טירון תמים, לא אהבל תיקשורתי, לא אנארכיסט קל דעת, לא מכחיש שנאת ישראל ולא טירון אסטרטגי, דווקא בגלל כל אלה, אי אפשר להתעלם מהדה-לגיטימציה שהוא עושה ביודעין לכל מפעל ההתנחלות בארץ ישראל, בהודעת גילֹֹה. אבל, גם אם ניתן לנתניהו את הקרדיט שיש לו אסטרטגיה מחוכמת, ושהוויתור לכאורה על לב ארץ ישראל, הוא רק מלכודת כדי להפיל את "פלשתין" על חומות ירושלים, גם אז נראית אסטרטגיה זו שגויה בשדה המערכה הנוכחי. כי את האמירה "גילֹה היא לא התנחלות" יש לבחון בשדה המערכה של הצדק והבטחון-בצדקת-הדרך. שדה שדחק את שדה המערכה הצבאי. וכאן מתברר, שהעם המדומה – "הפלשתינים", ופטרוניהם, הסמול הישראלי, וכלל שונאי שיבת ציון ושונאי ישראל באשר הם, תפסו היטב את שדה המערכה הזה, וגררו את ישראל למגרש הבית שלהם: לאו"ם. וכל המתקפה שלהם בשדה מערכה זה, ובאו"ם, כולה עומדת על דה-לגיטימציה למפעל ההתנחלויות. דה לגיטימציה שמשמעה: ליסטים אתם בארץ ישראל. קולוניאליסטים שזה מקרוב פשטו על ארץ לא להם, וגזלו את אדמתה מבעליה החוקיים. ובשדה זה, האם נתניהו משלה את עצמו, שמול מתקפה כזו הודאה בכך ש"גילֹֹה היא לא התנחלות" מחזקת את ירושלים שלנו? בנוסף לאמור לעיל, יש להבהיר, שהאסטרטגיה של הפרדה בין ירושלים לבין יהודה ושומרון (בנאומים האחרונים כבר התגבר נתניהו על הכינוי המתנכר: West Bank), לא מחזיקה מים. כאשר הטיעון הוא שירושלים היא שלנו בדין, אך את היישוב היהודי ביהודה ושומרון אנו מחזיקים מ"שיקולי הבטחון", יש כאן הודאה א-פריורי בגזל אדמה. יתרה מזאת, מי שמצדיק תפיסת אדמה לא לו בטיעון בטחוני, מקצץ גם בחוסן הפנימי, מול היהודים. כי הרי אין סיכוי שהיהודי התמים - זה המופצץ מסביב לשעון ע"י גל"ץ וערוץ2 ו-YNET ו"הארץ" ומרעיהם, ישוכנע בצדקת הדרך של גזל מ"שיקולי בטחון". ולשיטתך, מר נתניהו: האם באמת כדי לפוצץ את בלוף "פלשתין" צריך להצריע את ה"התנחלויות"? מה רע להסביר שבגילֹה כבר החלנו את ריבונות ישראל - חוק ירושלים, בעוד שבשאר היישובים עדיין לא, אך בהחלט יש כוונה לעשות זאת, ובהקדם. לא כעונש על הפנייה לאו"ם, אלא מכיוון שזה שלנו, והגיעה עת ריבונות. נכון, היום קשה לראות את נתניהו או את כלל הממשלה קמה ומחילה את החוק הישראלי על יהודה ושומרון. יסבירו, שאין מצב שהעולם יקבל זאת. אך מי הביא לאין מצב זה? – האם זה לא פרי הבאושים של הקריאה "גילֹה היא לא התנחלות", מאז החלה ממשלה זו בכהונתה? ומול "גילה היא לא התנחלות" תמוהה שתיקת הכבשים. אין קול ואין פוצה מצד נאמני ארץ ישראל בליכוד ובשאר המחנה הלאומי שבקואליציה. שקט, כי "רק הליכוד יכול". נראה שטראומת שרון עדיין משתקת את המחנה הלאומי, וצריך לייבא את הילד הקטן מהאגדה על בגדי המלך החדשים, כדי שיצעק " דין שילֹה כדין גילֹה, ורק כך שתיהן תחיינה". ----------------- נ.ב. אכן, לא נתניהו ולא מארק רגב לא אמרו "אפס" לפני "גילה היא לא התנחלות", כדרך שעשו עשרת המרגלים שמאסו בארץ חמדה ומרדו ב-ה', אך זו היתה המנגינה.
