"אמרה לו אשתו של רבי חנינא בן דוסא: עד אימתי אנו מצטערים כל כך? אמר לה: מה נעשה? אמרה לו: בַּקֵש רחמים שיתנו לך דבר מן הטובה הגנוזה לצדיקים לעתיד לבוא. התפלל, ויצאה כמין פיסת-יד ונתנה לו רגל אחת של שולחן זהב. ראה רבי חנינא בחלומו: והנה כל הצדיקים אוכלים על שולחן זהב של שלוש רגלים והוא ואשתו על שולחן של שתי רגלים. אמר לה: נוח לך שכל הצדיקים יאכלו על שולחן של שלוש רגליים, ואנו נאכל על שולחן שניטלה אחת מרגליו? אמרה לו: ומה נעשה? התפלל ויטלוה ממך. התפלל ונטלוה" (תענית כ"ה) עם היוודע דבר חטיפתו של גלעד שליט, הצטערנו כ"כ, אמרנו, עד אימתי אנו מצטערים? ומה עשינו? התפללנו! התפללנו לשחרורו של גלעד שליט! האם סייגנו את תפילותינו? – "ה' אנא שחרר את גלעד שליט,אך רק בתנאי שלא ישוחררו מחבלים"? לא זכור לי נוסח כזה של תפילה לשחרורו. וב"ה תפילותינו נענו וכנראה גלעד שליט ישוחרר. אני לא רוצה להשבית שמחות (חג סוכות), אך שחרורו היה צריך להתבצע באמצעות חיסול המחבלים העצורים והאוכלוסיה בעזה, עד שמחזירים אותו. אך החליטו על דרך אחרת... ואני בחלומי רואה את כל הצדיקים שעלולים למות על קידוש ה', כתוצאה ממצעד האיוולת הממשלתית, כתוצאה משחרורם של מאות מרצחים, שכעת, לאחר שלמדו, אכלו וחגגו על חשבוננו במשך שנים, יוצאים רעבים יותר, תאבי דם יותר, נמרצים יותר ויש ל ואיפה אנחנו בכל העסק? גם אנחנו בעצמנו, החלטנו להבליג, לא נורא, אז ישחררו כמה (מאות) רוצחים, אז הם יחזרו לרצוח אותנו? אז מה? מעניין מה היו אומרות יפות הנפש מגוש דן הם סיבה מצוינת, אלפי חבריהם שנותרו בבית הכלא ממתינים לשחרורם הם, השאלה היא רק כמה הם יצטרכו להתאמץ כדי לשחררם, כמה חיילים ואזרחים שבויים הם יצטרכו בשביל לשחרר את שאר העצורים. הרי רוצחי משפחת פוגל טרם שוחררו! ומה המחיר עבורם? שני חיילים? שלושה? ובחלומי אני רואה גם את כל הצדיקים היהודים, שנגזר עליהם להמשיך ולשבת בין כותלי הכלא, עוברים התעללות יומיומית, רחוקים מילדיהם, נשותיהם והקרובים להם, שומעים ורואים את שחרור אלפי המרצחים האכזריים ומה איתם? הם נשכחו! שכחנו שבעוד אלפי הרוצחים המשוחררים ניסו לפגוע במדינת ישראל, אותם אסירי ציון ניסו להגן עליה, ניסו להגן על עמם, משפחתם ואין פוצה פה ומצפצף. רק לאחרונה סיפר לנו ג'ו ביידן, סגן נשיא ארצות הברית, כי יונתן פולארד, ישוחרר על גופתו המתה! וכל זאת למה? מה פשעו? האם הוא היה אחראי לרצח עשרות יהודים? האם הוא הוציא פיגוע תופת? האם הוא היה מעורב ברצח הרב בנימין כהנא ואשתו טליה הי"ד? לא! כל פשעו היה ש"ריגל" למען מדינת ישראל – חברתה הטובה של ארצו. שמעתם? על גופתו המתה... אבל אצלנו, שרי מדינת ישראל חוגגים, אולי ברוח חג הסוכות – חג השמחה, חוגגים השרים ומחליטים על שחרורם של אלפי המרצחים, אולי הם פשוט חשבו שגם למרצחים יש זכות לשמוח בחג השמחה של היהודים וכשאני מדבר על השרים, אני מתכוון לכולם, מי שהצביע בעד ונגד ומי שנמנע, זה בכלל לא רלבנטי, כולם אשמים, כולם בגדו בבוחריהם, בנו, במו אצבע הם החליטו לשפוך את דמנו. בחלומי גם ראיתי את השרים אומרים, "אם נגזר עלינו לשחרר את כל המרצחים לפחות נשחרר גם את פולארד, נתנה את העסקה בשחרור פולארד", אבל כאן באמת כבר הגזמתי וזה באמת היה רק בחלומי, ממתי שרי מדינת ישראל חושבים על האינטרסים של מדינת ישראל ושבוייה?! ובחלומי המשכתי וראיתי את השרים מסבירים שאם נגזר על שחרור המחבלים, ישוחררו גם עצורי הימין, הרי ניתן לספור אותם על אצבעות הידיים, רק בשביל האיזון, אבל גם זה כנראה חלום רחוק, אחרי שחרור המחבלים צריך להמשיך לבנות להם ערים ולראות כיצד ניתן להמשיך להעביר למרצחים כסף לבניית תשתית טרור חדשה וכך גם לספק להם חשמל ומים, אז למי יש זמן להתעסק בכמה עצרי ימין?! ואיפה אנחנו בכל העסק? גם אנחנו בעצמנו, החלטנו להבליג, לא נורא, אז ישחררו כמה (מאות) רוצחים, אז הם יחזרו לרצוח אותנו? אז מה? מעניין מה היו אומרות יפות הנפש מגוש דן, אילו היו מחליטים לשחרר את בני סלע יחד עם כל המרצחים? אבל כשמדובר במרצחים שמן הסתם גיזרת הפעולה שלהם (וכך גם על פי הערכות שב"כ) תהיה יו"ש, מה אכפת למישהו? אז כמה מתנחלים ירצחו... ובכלל השב"כ "עמוס" בעבודה, הוא צריך למצוא את מציתי המסגד בטובא, לא? אז למי יש זמן לכמה רוצחים, סדרי עדיפויות, לא? כנראה לקחנו קשה את דברי רבי אליעזר – "משבח אני את העצלנים... ברגל", החלטנו להתעצל על באמת ולהבליג לחלוטין על הקמת תשתית הטרור החדשה-ישנה של אלף מחבלים מקצועיים ואיש תחת סוכתו, עם משפחתו, בינתיים, עד הפיגוע הבא... כפי שכולם אוהבים לשאול בטוקבקים (ואל תגידו שאני לא קורא...) "אז מה אתה מציע לעשות"? דבר ראשון – לזכור, לזכור את אשר עשו לנו השרים בסוכות, שהחליטו על כך שדמנו יופקר כמים. לעכל את הבגידה שלהם בנו ובהמשך לנקום (באופן מטפורי כמובן) בקלפי! בהמשך, כדי שלא נגיע למצב הזה, ללחוץ על חקיקה שתחייב עונש מוות חובה לכל מחבל שהיה שותף לרצח יהודים, ככה לא נצטרך לשחרר אף מחבל עם דם על הידיים, פשוט כי לא יהיו כאלו. לאור הפקרת הבטחון של ילדינו, אני ממליץ להקים רשות בטחונית שתחליף את גופי הבטחון של מדינת ישראל שכבר מזמן איבדו כל רלבנטיות, גופי בטחון שיעסקו בחיסולם של המחבלים המסוכנים ששוחררו, הרי אין חולק כי הם מסוכנים ובהקשר זה אפנה אתכם לגזרי הדין של רובם וככאלו, עומדת לנו הזכות לחיסולם כחלק מהזכות להגנה עצמית. ולא זו בלבד, אלא שגופי הבטחון החדשים שנקים, יביאו לכך שלא יהיו מחבלים עצורים, אם לאחר הרצח של משפחת פוגל וטרם נתפסו הרוצחים, היו עולים מאות מתיישבים חמושים על עוורתא, אני משוכנע שהיום לא הינו במצב שהיינו שואלים "מתי הם ישוחררו", כי לא היה את מי לשחרר. אם המדינה מפקירה את אזרחיה, על אזרחיה לדאוג לבטחונם בעצמם! ואלפי נרצחים מעידים על כך שהופקרנו, לא צריך עוד! ולסיום, בל נשכח, עם כל זאת, אנו מצווים לשמוח ברגל, תפילה אשא שה' ישמח אותנו, את בניו, שמחה אמיתית ושלימה. חג שמח.
