מתנחלת עם לא מתנחלתודה ה'
אני מרגישה שבתור מתנחלת אני "יותר". (זה הזמן להתעצבן ולעזוב....). אני באה מציבור מעולה, מישוב מעולה, הדיונים שלי בכיתה ז' היו ברמה, לדעתי, ואני פשוט מרגישה בסקאלה אחרת, בראש אחר לגמרי, ממי שלא מתנחל. אני לא יודעת איך להסביר את זה, זה פשוט ראש אחר, זר לא יבין זאת. כשאני מדברת על פיגועים והתראות וזריקות אבנים עם חברה מתנחלת,זה שונה מאשר עם חברה לא מתנחלת.
ועכשיו ההסתייגות-כמובן שגם לאחינו שמעבר לקו הירוק יש דברים טובים ובהרבה דברים הם טובים יותר מהמתנחלים (דיבור עם חילונים למשל).
טוב, אז אחרי שעיצבנתי אתכם קשות, לדעתכם יש בסיס לדחות הצעה בגלל הרקע המתנחלי?
האם יש עוד אנשים שמרגישים כמוני?
 
האמתאליסף ט
בפעם הראשונה שיצאתי הבחורה היתה מתנחלת והרגשתי את זה ממש(לא באידיאלים אלא באישיות).
 
לענ"ד חבל לוותר בגלל זה אלא אם כן זה קיצוני,הדיונים לא באותה רמה בכלל-אז אין מה לדבר.אבל לא לדחות הצעות מראש בגלל זה.
חקלאי עם לא חקלאית..אורי217
אני מרגיש שבתור חקלאי עובד אדמה אני יותר.. (זה הזמן להתעצבן ולעזוב..) אני עובד עם אנשים איכותיים שהויכוחים איתם והדיבורים איתם הם הרבה יותר עניניים ומעשיים ממי שלא חקלאי וכו'...
מה הקשר??? יכול להיות בחור שמתאים לך גם אם הוא לא מתנחל!!
ואם בכל זאת יש לך קצת גאווה על התנחלותך תעבדי קצת על המידה הזאת...
אורי217, אהבתי!תודה ה'
אתה צודק.....בקטע שלכל אחד יש טוב יותר מהשני. גם בקטע של הגאווה, אבל נגיד שזה מצב קיים, זה משהו שאני צריכה לעבוד עליו, אבל זה ייקח פוול זמן, מה לעשות אז? חוץ מזה, אם הוא לא מתנחל, אז זה פער, זה עוד הר שצריך לגשר עליו, ועדיף לא להיכנס לתסבוכות.....
בכולופן, חייכתני.............
האם את מתנחלת...Curious
בזכותך? (נולדת מעבר לקו הירוק ובאת לגור על אדמת טרשים וכו'...)
או בזכות הורייך?
 
בזכות הוריתודה ה'
אבל אני לא אומרת שאני יותר בגלל שעשיתי משהו, אלא בגלל שאני מרגישה שהנקודת זינוק שלי גבוהה יותר. הנוער שלי הוא נוער יותר אידיאליסט וחושב יותר בגדול.....וזה פשוט שונה.....אפילו אפשר לוותר על המילה "יותר" ולהגיד "שונה", יש פער...
אני מתחילה להצטער ששאלתי........תודה ה'
אמנם אני מעיזה לעמוד מול המחשבות של עצמי, מול הגאווה שלי, אבל אולי זה לא משהו לפורום.......
מה הבעיה?זה דיון מעניין.אליסף ט
אבוי... לאן הגענו...nick
אז דוקא בגלל זה...Curious
(שנקודת הזינוק שלך גבוהה יותר). למישהו שנולד מעבר לקו הירוק, יש הרבה מאד פיתויים להתמודד עמם, ז"א בקטע הזה את בטוח לא יותר ממנו.
ותחשבי על משהו אחר -
אינני מכירה אותך, ואינני יודעת באיזה ישוב את גרה, אבל רוב הסיכויים שאת גרה בבית בודד עם קרקע.
(אם אני טועה - אז תתעלמי ממה שאכתוב בקטע הבא..).
אנשים רבים מעבר לקו הירוק מגיעים מבתים משותפים ושכנים צמודים אליהם בהרבה מאלה שלכם (צריך לדעת להסתדר)
ובכלל, זה אומר שאת רגילה לרמת חיים אחרת, גבוהה יותר בד"כ.
(סוף הקטע....)
ועוד - סיכוי שהחומר האנושי אצלכם טוב מערים רגילות.
אני מנסה לומר שלהיולד למתנחלים זה סוג של כפית זהב בפה, שללא מתנחלים אין...
 
סבבה...מסכימה איתך...תודה ה'
(כן, אני גרה בבית פרטי עם קרקע....ושדה מעלףףף!!!!!)

 

טוב, אני רואה שאני מסכימה פה עם כולם, אז אני צריכה לברר עם עצמי מה מפריע לי עכשיו....
אוקי....אז אני כבר לא חושבת שאני "יותר", באמת!, שכנעתם אותי........
אבל עדיין זה שונה.....מנטליות שונה........
רק בואו נסכם ש...תודה ה'
מעבר לקו הירוק=השטחים הכבושים, סבבה?
(תגידו, מלפפונים כבושים הם כאלה שגדלו ביש"ע?)
גם תל אביב כבושהעדיאל
 
אגב לא סיפרת מה עלה בגורלו של ההוא
אההעדיאל
סליחה ראיתי שכתבת
לפי הסמיילי,תודה ה'
הבנת שזה בצחוק?
מבין בגדולגון דו
אבל זה נורא לא מדוייק ומכליל, וזו הבעייה.
אני גדלתי בעיר. והשבט שלי(הבנים לפחות) או בכלל שכבת הגיל
שלי בישיבה התיכונית, היא אחת השכבות הכי איכותיות בכול קנה מידה:
דוסיות,אידיאליזם,מידות טובות,שכל וכו'.
ובאמת כמעט כול החברים שלי היו מדריכים, הוציאו בגרויות מצויינות,
 כמעט כולם ביינישים בישיבות הטובות ביותר
והם מהחברה המובילים בישיבות האלו,
משרתים ביחידות קרביות בצבא(לפחות אלו שלומדים בישיבה גבוהה)
וכו' וכו'. ואני לא מדבר על אחד שניים, אלא על חמישה עשר.ואלו החבר'ה מהשכונה שאתם
גדלתי. אני משוכנע בתכלית השכנוע שכשבט הם לא ברמה פחות גבוהה מנוער בשום מקום,
כולל ביישובים הכי אידלאיסטיים והכי תורניים.
מסקנה: אמנם בהכללה יש משהו בדברייך, אבל ממש לא הייתי קופץ למסקנות,
זה נורא לא מדוייק. עדיף לבדוק דברים לגופו של אדם,
ולא לגופו של מקום.
נכון, מסכימה איתךתודה ה'
גם לי יש חברות איכותיות מהעיר, יותר מתנחלות ממני......!!
טוב, אז כנראה שנגמר הויכוח......כי אני מסכימה איתכם.......
לא! עדיין לא!
נגיד הבחור שיצאתי איתו הוא מושבניק תימני.
מתנחלת משוכנזת ומושבניק תימני......זה שונה! לא אומרת שאני יותר, אבל זה שונה!
זה מנטליות שונה! עכשיו הדגש הוא על המנטליות השונה.......
לא לדחות~א.ל
אבל את צודקת שיש פער
ולדעתי אין עניין להגיד מי "מעל" מי..
 
בהצלחה לך
קודם כל- אורי217 אהבתי את תגובתך..נפשי ישובב
אולי בגלל שיש לי איזה חיבור עמוק לחקלאות, לפחות מאז אבות אבותי אברהם אבינו ושות'..
חוץ מזה, כמו שהקדימוני אנשים פה- בכל מקום יש את ההשפעה שלו על האדם, ובעיר לעיתים הפיתויים הרבה יותר גדולים... ולכן גם ההתגברות והעבודה על המידות נעשת מורכבת יותר.. אי אפשר ואין לאן לברוח מזה.. לכן, בסופו של דבר הכל תולי באדם עצמו, באישיות שלו ובעיקר בבחירה החופשית שלו למעשיו..ובעבודתו על עצמו... ולענ"די אין מקום לדחות הצעה ע"פ מקום המגורים.. יש תמיד הפתעות בחיים.. פתוחים להפתעות!.. (בקשר לעצמנו ובקשר לקשר עם הבחורצי'ק שאנו פוגשים ומה שיצא מזה..)
וח"ו שלא יצא מדבריי משהו אחר- ולמען הסר ספק- נוער יש"ע התמודדו ומתמודדים עם דברים קשים בצד הבטחוני (בעיקר) שילדי העיר לא מכירים- וכמובן יש רבים שצמחו וגדלו מזה מאד.. אז ח"ו מלזלזל..
 
בבשורות טובות..
בואי לעבודאורי217
זה שלאנשים יש חיבור עמוק לחקלאות זה שמחת זקנתי(זה לא אישי) אבל בחייאת בואו לעבוד!! נמאס לעבוד עם תאילנדים ופלסטינאים... עד כאן כי אני חם על הנושא...
אני טוען בכל זאת שאין קשר בין איפה אתה גדל לבין השידוך שיצא מזה! זה ממש אבל ממש נושא פרטני, כל אחד והאישיות שלו ולא משנה איפה הוא גדל.
 
 
 
 
נ.ב נפשי ישובב אברהם אבינו לא היה חקלאי הוא היה יותר קרוב לבדואי נווד עם צאן מאשר לאדם שמגדל גד"ש..
ויצחק אבינו גידל גד"שמאמע צאדיקה
לאאורי217
היה לו צאן ופחות גד"ש הוא היה גם מאד דומה לבדואים...
ולא לדבר על יעקב שהיה יותר נווד מאחרון הבדואים...
אין בעיה.. תאמר לי לאן, ואני בדרך..נפשי ישובב
בשיא הרצינות, תפנה אלי במסר"ש לגבי מקומות רציניים, אשמח מאד!!!
דבר ראשון,בת שמש
את לא שווה בגרוש יותר מכ בחור לא מתנחל, או עירוניסטי, כדברייך.
 
הדיונים שלכם לא ברמה שונה- הם פשוט על דברים שונים. ומובן ששיחה עם מתנחלת תהיה שונה- כי אתן מסכימות באידיאלים.
 
הצעותיי?
לעבוד על ענווה,
ולהסכים לכל הצעה שנשמעת טובה בפני עצמה, ולא משנה האם הבחור גר בעיר או בהתנחלות. כפי שאמרת, זו החלטה של הורייך ולא שלך...
בתור מתנחלת אני "יותר"מאמע צאדיקה
יותר טרמפיסטית
יותר קשורה לאדמה
יותר מכסחת את הדשא
יותר מכסחת את היס"מ
יותר שמנה מעוגיות של השכנה
יותר קשורה לשבט שלי שמונה רק 8 בנות
יותר מחונכת
יותר מדברה גבוהה על אידאלים
יותר מחפפת בבגרויות
יותר מסתובבת בגבעות
יותר מבלה סנדלי שורש
יותר נתקעת בפקקים של חזמה ידידנו הנאלח
יותר קופאת מקור
יותר מוקפאת מהממשלה
יותר אידאליסטית עם אש בעיניים
יותר מתבדרת עם שערות מהקוקו בעיניים
יותר צדיקה
יותר חפרנית
יותר מרגישה את הגאולה
יותר מרגישה את המקלות בגלגלים
יותר סגורה
יותר חיה בבועה
יותר מפותחת בעולם התורני הפנימי
יותר
יותר
 
 
(תוסיפו כטוב לבכם. לי נגמרו הרעיונות )
 
היום- כשיש כ"כ הרבה לא-מתנחלים בישיבות מתנחלות, והמון מתנחלים בישיבות לא-מתנחלות--
יש עירבוב תרבותי.
אז אולי יש איזשהוא שוני- אבל זה כבר עיניין של דגשים שכל בנאגם חי ולא עיניין של סטריאוטיפים.
פעם קראתי מחקרמשה
על תת קרוצה המכונה אצלם "מתנחלים עירוניים" - אנשים שגרים בעיר אבל בפן המסחרי - צורכים וחיים כמו מתנחלים.
 
אהבתי!!אמת.
וואו תקראי...בעזרת ה'!!
קראתי את ה"יותר" שלך...
אז דבר ראשון אני ירושלמית.
אני חושבת שאני יותר את כל הדברים שאמרת מהרבה מאוד אנשים
וגם ממתנחלות.
עכשיו זה לא שאני פוסלת או משו אני פשוט מנסה להבהיר שזה שאת
"יותר" אולי זה שאת מתנחלת עזר לך אבל גם בירושלים היית יכולה להיות "יותר".
וזה מאוד תלוי באנשים.
יכול להיות שאת יותר טובה ממני ויכול להיות גם שלא.
אבל אל תעלי את עצמך במיליון רמות כי את מתנחלת!

דווקא אנישרבוב
בניגוד לתגובות שקראתי (ולא קראתי ממש הכל)
חושבת שיש צדק בדבריך,
ברור שלא צריך לפסול בחור על כזה דבר, אבל זה שונה.
ואם הוא למד גם בישיבה עירונית אז בכלל...
(כי אלה שלומדים בישובים אז הם עוד "משתפרים"...)
ואם זה מפריע לך עם עוד פרמטרים...אז אולי
אבל את מדברת על סגנון והיא מדברת על רמהאליסף ט
כלומר,לפי מה שהבנתי ממה שכתבת,את אומרתשההבדל הוא בעקר בסגנון בין הבחורים העירוניסטים למתנחלים, אם זה לבוש או התנהגות וכדו'. היא מדברת על רמה-רמת שיחה,אידיאלים וכדו'.  אם בזה יש הבדל? יכול להיות,לא יודע (ואם כן- באמת לאן שייכים החבר'ה העירוניסטים שלומדים ביישובים? ולהפך?). לא שולל לגמרי בכלל, ברור שלמקום בו בנאדם גדל יש חלק מהותי וחשוב בהתפתחות האישיות שלו.
אמממ..שרבוב
כן, לפעמים יש הבדל גם ברמה..
אבל גם היא הדגישה שהוא פשוט טוב בדברים אחרים, והיא באחרים...
 
וחוצמזה- עוד משהו,
יש מתנחלים עירוניסטים ויש עירוניסטי םמתנחלים..
בקיצור- לא להכליל יותר מידי
אז את אומרתמישהו10
שאפשר לשכוח מהחלום של המתנחלת ?
אל תוותר על החלומות שלך...אליסף ט
במחילה,יערית נ
החבר'ה הרציניים שגדלו בעיר הם עמוקים יותר מאלה שגדלו בבועה.
 הרבה ילדי ישובים חיים חיים "דתיים" ולא חיי תורה עם משמעות.
הרגשתי כמוך!אנונימי (פותח)
כבת לאחת ההיתנחליות המפוארות הרגשתי שאני  יותר מאחרים.
אני נשואה לאשדודי... וכשיצאתי איתו לקח לי כמה שבועות לקלוט שהוא הרבה יותר ממני בהרבה דברים.
באמת ישנם פערים-  לא תמיד הוא הרגיש כמוני אחרי פיגועים, ואת היחס שלי לערבים הוא למד לעכל (ההורים שלו עדיין לא...)  אבל לפסול שידוך בגלל זה????
חס וחלילה. כמו כל מני פערים שיש בין בני זוג גם זה סוג של פער.
תני מקום להקב"ה ואל תיבררי יותר מדי כי לכי תדעי מי המיועד ואיפה הוא עכשיו???
בהצלחה!
כי מהשם אישה לאיש!
גם אני שזכיתי לגדול בישוב "מתנחל"אנונימי (פותח)
ולמדתי רק בישיבות שביש"ע
זכיתי להיתחתן עם אהובתי בת עיר
אנו דומים ומרגישים שנולדנו זה לזו מאוד קשובים אחד לשני כל אחד לפנימיות השני
ויש לנו דרך אחת משותפת בכבוד הדדי
פעם הרבה לפני החתונה חשבתי גם שהמנטליות של בן ישוב ובת עיר מאוד שונות
ראיתי שהרבה מחברי התחנו באופן מעורב זה
והבנתי שאני טועה
וכך זכיתי להיתחתן עם אישתי
אם הייתי ממשיך אם תפיסה זו
הייתי מפספס את היהלום.
 
 
 
השחצנות של המתנחלים הורסת אותיאנונימי (פותח)
אז את גרה בהתנחלות, אז מה?
כנראה מימייך לא פגשת אדם מחוץ ליש"ע, וכאן שורש הבעיה.
אם לא נקלוט שאנחנו צריכים להיות מחוברים לכל עם ישראל, ולפחות בתור התחלה ליהודים שומרי תורה ומצוות שבעוונותיהם הרבים גרים בעיר, חלילה, נישאר לבד. לאף אחד לא יהיה אכפת מה קורה איתנו.
שאלה מזעזעת ממש!
תפסיק שטויותרחלקה
בעזהי"ת.
 
זה פשוט סוג אחר של אנשים...
תסתובב ביישובי יו"ש (ולא יישוב כמו אפרת - עירוניסטי, אלא יישוב 'מתנחלי'), ותסתובב בעיר (אפ' פ"ת-הד"ג שהיא יחסית 'דוסית') ופשוט תראה איך האנשים שונים.
אז כן, יש הבדלים, וא"א להתעלם מהם...
צודקת.אליסף ט
אוי... הגאווה...ז'וז'ואית
בס"ד
 
אני חייבת להודות שאני גם קצת נרתעתי...
תודה ה', סליחה אם אני מנפצת לך איזושהי אשליה, אבל את לא יותר.
את אחרת מהעירוניסט. נכון. אבל את לא יותר טובה ממנו, או יותר שווה ממנו.
אני, שגדלתי באמ-אמא של ההתנחלויות, מכירה גם את העירוניסטים (מש"ל, שליחות לחו"ל, עבודה, לימודים, משפחה), ואנשים על רמה!! הכל עניין של חינוך ושל אופי! אני גדלתי עם מתנחלים כל חיי, ואני יכולה להצביע לך על כאלה שהם ממש, אבל ממש לא "יותר"!
אז את חייבת להפנים שאם את מרגישה "יותר" אז אולי את באמת יותר, אבל לא גלל ההתנחלות. אולי בגלל החינוך, או האופי, אבל את גם בהחלט "יותר" עם גאווה...
זו מידה שאת חייבת לעבוד עליה לפני שאת יוצאת עם מישהו. אין לזה סיכוי אם את יוצאת עם מישהו ומרגישה יותר ממנו, ובטח שלא בתור נקודת פתיחה. אז חבל על הזמן של שניכם.
בעז"ה שתמצאי את הכי טוב בשבילך, גם אם הוא עירוניסט צפונבוני מגולח ועובד בהיי-טק, לא עלינו...
חייבים להשתחרר מזה... זה מה שכ"כ מרתיע את אחינו שבתוך הקו הירוק. הגאווה הזו. חבל.
לעניות דעתי...אמור לחכמה
בס"ד

אל תדחי ,תבדקי!
בסופו של דבר (נלך לקיצוניות..) יש אנשים שהתחתנו למרות שוני מהותי באידיאלים...
ונחזור אלינו...
גם אם הוא לא מתנחל, אולי בסוף הוא "יתנחל" לך בראש....


.
נ.באמור לחכמה
באמת עירוניסט זה לא שם של פאשל'ה בייצור...
וזה גם נכון שמי שהוא מתנחל כי הוא אידאליסט הוא גם איכותי-עובדה!
אבל באמת בכל דבר ולא רק בזה -צריך לזכור שהגאווה פסולה והיא תישאר פסולה, הכל צריך להיעשות מתוך ענווה!
להבין שגם מי שעדיין לא זכה או שזכה למשהו אחר הוא גם איכותי או לפחות בפוטנצייאל....
היי! אנשים!!תודה ה'
זהו! כבר השתכנעתי שאני לא יותר!
וגם די השתכנעתי שזה לא שונה
וגם שאני צריכה לעבוד על מידת הגאווה
(אוף, אני מנסה לא ליפול לציניות....)(סוג של גאווה)
ולא הייתי פוסלת על רקע ירוק, רק רציתי לברר את זה.
 
פו! קשה לקבל כל כך הרבה ביקורת.....
 
חוץ מזה, כמה שעות לא הייתי פה וכבר השרשור הוכפל...וואו!
את יודעת למי קשה לקבל ביקורת...ז'וז'ואית
לאנשים גאוותנים!
 
חחח...
סתם בשביל הקטע,,,
 
 
נבהלתי!תודה ה'
אבל את צודקת......
אבל תפסיקו להיות צדיקים כולכם! מה, אתם לא גאוותנים? אין לי מושג, אבל זו אחת המידות הקשות אז כולנו לוקים בה!
אני לא אומרת שאני לא גאוותנית, אבל אל תגערו בי ממרום מעלתכם!
טוב, נו , אני אפסיק לסטות מהנושא........
 
ז'וז'ואית, אחלה שם-קודם כל, ודבר שני, לא דיברתי אלייך בתגובה הזו, פשוט זה הזכיר לי....
אחותי יש לי פתרון בשבילךקרן2
תפתחי עיתון או טלוויזיה וכל ה"גאוות יחידה" שלך  תתנדף בשניה: מיד יסבירו לך שאת פנאטית, מחבלת, הזויה ומיושנת...
 
אז כבר לא תרגישי יותר אלא הרבה הרבה פחות מכל אחד אחר
היי מקסימה, כולנו גאוותנים!פשוטת העם
אחד בנוגע לאיפה שהוא גר ואחד בגלל שהוא למד בישיבה הזאת והזאת.. ואין לזה סוף.
אל תדאגי, את בסדר.
יכולה להעיד שאצלנו השידוך הצליח!!קרן732
הוא עירוניסט שמעולם לא עבר את הקו הירוק (חוץ מבצבא) והיו פערים כשאני הייתי בגירוש ובעמונה והוא לא ידע איך לאכול את זה (יותר ההורים שלו לא ידעו איך לאכול אותי..) באידיאולוגיה שלו הוא לא שונה רק שאצלו זה היה רק דיבורים בקטע הזה ואצלי זה גם מעשים. והיום אחרי 3.5 שנים אני יכולה לומר שהוא נהיה יותר פנאט ממני. ולפעמים יכול לקרות גם מצב הפוך. ופה נקודת הפאדיחה שלי לא תאמיני אבל מכורח הנסיבות אפילו אני הסכמתי לעבור לגור בעיר אחרי החתונה. כמובן שהתנתי את זה בכך שזה זמני... וכן, כן גם אני מצליחה לעמוד בזה...
 
ולכל העירוניסטים הקנאים! אין מה לעשות מתנחל זה זן מיוחד מאוד!!! ואשרינו שזכינו... (בהקצנה התנשאותית כן?!)
לכל מי שחושב שנולדנו עם כפית זהב בפה זו סתם הכללה. לא כל המתנחלים עשירים. וכן, גם לא כולנו עם בתי קרקע... (אנחנו לא למשל) ואנחנו עוברים הרבה דברים בחיינו שהם לא מנת חלקם של העירוניסטים (פיגועים, לוויות, ניחומי אבלים בגיל צעיר, יידוי אבנים, הפגנות, חסימות וכו') ולכן לדעתי ההבדל המנטלי שתודה לה' מדברת עליו.
אבל שורה תחתונה וזה הכי חשוב- כולנו יהודים!!! וכולנו אחים זה לזה. ובואו נפסיק עם הסטיגמות...
שתזכי למצוא זיווג הגון וראוי בזמנו ובעיתו!
לדעתי המחשבה שאני שווה יותרעדיאל
או מוצלח יותר זה טעות.. נכון שלהכיר מעלות עצמו זה דבר טוב. אבל להשוות לאחרים זה דבר פסול. חוץ מזה שבמקרה הזה זה גם לא נכון. אנשי היישובים לא טובים או איכותיים מאנשי העיר.
סורי לא ראיתי שסוכם השרשורעדיאל
עכשיו אני בצד השני של הדיון-תודה ה'
לדעתי לא השגנו, אלא קיבלנו. מעצם זה שאנחנו חיים בהתנחלות.
זה לא בקטע הזה..אנונימי (פותח)
באמת יש שוני!!
אני רואה את זה גם.. יש הרבה ח'ברה מהיישובים, שבאמת יש בהם הרבה יותר תמימות, צדיקות ואידיאליסטיות. אני לא שוללת את כל העירוניסטים, ואני לא אומרת שכל המתנחלים ככה!! אבל- יש בזה משהו.
גם אם אני אצא עם הבחור הכי אידיאליסט והוא יהיה עירוניסט- אז כן! יש שוני!! מרגישים את זה ממש ממש!!
 
דיברו פה הרבה על גאווה. ולדעתי זה כ"כ לא בא מהכיוון של גאווה. אלא להכיר בעובדה שיש סגנון חיים שונה,שמוביל לאישיות שונה. זה בהכללה מאוד מאוד קיצונית כמובן, אבל כדי להדגיש את הנק'.
 
וזה שוני קשה..
קולולולולוי!!!תודה ה'
ברכותי לעצמי...הגעתי לשרשור עם 40 תגובות!!!
חצי מהתגובות הן שלךנמרוד
ככה שזה לא חכמה גדולה כל כך
היי! לא לקנא! תודה ה'
מה אני יעשה....
 
בעלי מתנחל ואני גושדנית לשעברנחשונית
בעניין של החוויות היומיומיות של הטרור אני מסכימה איתך שזר לא יבין זאת, לא באמת. אבל חוץ מזה, האמיני לי שאני ומשפחתי מתנחלים בנשמה לא פחות ואולי יותר מבעלי ומשפחתי. וזה שהורי נתקעו בגוש דן זה רק בטעות...  כל רווקותי השתוקקתי להתחתן ולגור ביש"ע. והצליח לי! ראיתי את זה כנס על טבעי, וגם היום זה לא ברור לי מאליו, בעוד לבעלי זה דבר רגיל ויומיומי. בטח שלא לפסול על רקע כזה! יש מתנחלים שרופים ומרעלים גם בגוש דן ובכל הארץ. אחותי, חפשי לך בחור כתום בנשמה, זה העיקר, לאו דווקא מתנחל בתעודת זהות. אח"כ תגורו יחד על איזה גבעה באיזה חור שתרצו.
לא חייבים לחפש דווקא כתום בנשמה. אפשר לחיות...אנונימי (פותח)
גם אם רק אחד הוא כזה. מה שכן חשוב לדעתי - להרגיש שיש בסיס משותף רחב מספיק בשביל לחיות יחד, בנקודות הקריטיות ביותר. את כל המעטפת, הסטיגמות וה"מה יחשבו" לשים בצד. בהצלחה!
תגובה יפה!תודה ה'
עניינית וחכמה. תודה!
ומה תגידו על מתנחלת שהיא עירוניסטית בנשמה?הקולה טובה
בתור אחת שגדלה הרחק הרחק מעבר לקו הירוק (ולהרי החושך) איפושהו בסוף העולם ימינה בתוך בועה קטנטנה וחביבה.. אבל איכשהו זכתה לחטוף שריטה רצינית שגרמה לה היות עירוניסטית...
כך שנוצרות סיטואציות מוזרות כמו חברה שלי שגרה לה באמצע גושדן ועוקפת אותי בסיבוב מהרבה בחינות...
או מישהו שגר בהתנחלות יחסית "עירוניסטית" (קרני שומרון..) שזורק אותי כי אני לא מספיק מתנחלת בשבילו...
כך שאני ההוכחה לזה שהמיקום הגיאוגרפי לא מחייב את האישיות.. יש יצורים בכל מקום.. ואני מכירה כמה וכמה יוצאי דופן מכל הכיוונים שרק תירצו...  
לעניות דעתיאנונימי (פותח)
כרגע הייתי ממליץ לך לא לצאת לא עם עירוני ולא עם מתנחל.
החשיבה הדיכוטומית שלך מעידה על כך שאת נערה צעירה עם עולם צר להחריד. אם נושאי השיחה שלך עם חברותייך מסתכמים ב"פיגועים התראות וזריקות אבנים" - לא נראה לי שאת ממש בשלה ליצירת שותפות וזוגיות עם אדם נוסף, ובודאי לא להקים משפחה ולהוליד ילדים.
אני מאחל לך שבעזרת השם עם הזמן תתבגרי, תוכלי לצאת במילימטר מהבועה שלך, לראות להכיר ולתקשר עם בני אדם, להבין משהו בסדרי עדיפויות - ובעז"ה למצוא את בחיר ליבך, יהודי טוב ואידיאליסט, אך הרבה יותר חשוב: רגיש (כן, יש דבר כזה רגש!!!), אוהב ומתחשב.
בהצלחה!
 
נ.ב. סליחה אם אני נשמע קצת מתנשא, אבל את התחלת...
 
קצת הגזמת...arale44
אמנם אני מצטרף בשלב מאוחר של הדיון, אבל אני יכול להבין מאוד את הכותבת.
אמנם מי שנולד בהתנחלויות הוא מתנחל כביכול בזכות הוריו, אבל- וזה אבל גדול- ההתמודדויות שעבר בכל שנותיו תרמו לקומתו הנפשית. לעניות דעתי, אין מה להשוות את ההתמודדויות של עכבר העיר לחברו מההתנחלויות. בעיר, במידה רבה, כל אחד חי לנפשו, בהתנחלויות רבות יש ממש עומס על התושבים (התמודדויות עם מתח בטחוני, חיכוכים עם ערבים ואנרכיסטים וכדומה).
אני אישית גדלתי בעיר ואחרי החתונה "התנחלתי". אני יכול להעיד על עצמי שההתמודדויות שונות בתכלית.
עם כל זאת, אין ספק שמקום המגורים הוא לא מדד יחיד לבן אדם.
לטעמי אין מה לפסול על ההבדל הזה, וודאי לא מראש.
 
באנא אתה מגזים בטירוףאליסף ט
אם זה קרטריון לפסילה, אז סלחי לי את במצב גרוע!הסהר האיתן
אף אחד לא קבע שעירוניסט פחות טוב ממתנחל.
יש עירוניסטים שהם לא ממש מתנהגים כמו עירוניסטים ויש מתנחלים שלא מתנהגים כמו מתנחלים.
זה פשוט שטויות!
מה שחשוב פה זה הבן אדם.
אם תתחתני עם עירוניסט אני בטוחה שכמה שנים אחרי החתונה
את תצחקי על עצמך על החשיבה שלך לפני.
תרדי והביטי סביבך, לא כול הבחורים המתנחלים הם הכי הכי
לפעמים יש בחורים עירוניסטים שהם פשוט מדהימים.
(ותאמיני לי פגשתי משני הסוגים ואני יודעת שזה נכון, כי ראיתי את זה בעיניים)
זה סתם קיבעון שיש לנו בראש, קיבעון מחשבתי.
אנחנו חושבים שציבור שבן אדם נמצא בו, מה שהוא עשה או למד
חורצים את האופי שלו.
אז בהרבה מקרים זה פשוט טעות מפגרת, שעולה לנו בלא להכיר בחור מדהים שיכול להתאים.
 
בקיצר תתעוררי אולי תופתעי לטובה, יש המון בחורים מעולים ועירוניסטים.
אתם לא מצליחים להבין..אנונימי (פותח)
אני ממש מבינה אותה.. אני לא אומרת לפסול בגלל זה.ברור שלא.. אבל כן יש שוני.
אדם שגר ביישוב הוא בד"כ ברמה שונה! כן.. כמובן שזה הכללה אבל אלה חיים שונים לגמרי..
 
(וגם אני חשבתי שאין באמת הבדל,וזה שטויות, עד שיצאתי עם אחד מדהים,עירוניסט,וכן היה שוני..כמובן שלא פוסלים בגלל זה. אבל לי אישית זה משהו שבלט ההבדל הזה. )
שאלה יפהדב רבינוביץ'
העלית שאלה טובה לדיון
יש פער עצום כיום בחברה הישראלית בין תושבי יהודה ושומרון לבין האנשים שחיים במרכז הארץ ובתוך גבולות הקו הירוק
יש תהום גדולה תרבותית בין 2 הקבוצות גם בקרב הציבור הדתי עצמו
קחי אדם ממוצע שגר במרכז וחי במרכז עם הרגלי בילוי ותרבות של אדם במרכז
אל מול אדם שחי וגר ביו"ש מדובר בשתי עולמות שונים בצורה קוטבית.
כמעט שני עמים .
שלא לדבר על הציבור החילוני שתלוש לגמרי  ואדיש וכל מה שמעסיק אותו נכון להיום
זה " האח הגדול  "   השרדות "   או בגדים ברשת zara    לצערינו.
אני נתקל במקומות עבודה רבים אדישות גמורה /חוסר עניין /חוסר אכפתיות
של אנשים לכל מה שנעשה כיום ביו"ש הן מבחינת הקפאת הבניה והן מבחינת ההתעניינות באנשים שחיים שם או במקומות היפים שיש שם.
האינתיפאדה השניה  מעבר לנזק הכלכלי לתשובי יו"ש והנזק לתיירות המקומית עשתה נזק תודעתי אדיר  לציבור בארץ שמדיר את רגליו כיום
מיו"ש בגלל פחד מזריקות אבנים /פיגועי ירי  וזה נוגע גם לדתיים וגם לחרדים וגם לחילוניים.
כמובן שאי אפשר לעשות הכללות ויש אנשים נהדרים טובים ואכפתיים
שחיים גם במרכז בכל המגזרים שתוכלי למצא איתם שפה משותפת
מאוד תלוי מי האדם איתו את נפגשת והכי חשוב זה טוב הלב יראת השמיים  והמידות שלו שאיתם את הולכת לחיות ביום יום .
שיהיה בהצלחה ובמזל
סליחה, אפשר שאלה אישית?אנונימי (פותח)
בת כמה את?
צאי מהסרט שאת חי'ה בו...Adi1990
תרשי לי להיות לא נחמדה כל כך..
את לא יותר טובה מאף אחד ...
תפוצצי את הבועה וצאי לעולם הגדול.
זה שאת מתנחלת לא הופך אותך לסקאלה אחרת.
הייתי אומרת שאת שחצנית. 
 
אני מכירה הרבה מתנחלות, הדיונים שלהן בגיל ההתבגרות, חלק ניכר מהם זה בגדים, נעליים, והסייל של מעצבת X. בדיוק כמו בנות מעבר לקו הדימיוני.
הן לא בסקאלה אחרת ממני. בכלל. והן גם לא חושבות כך .. את המתנחלת הראשונה שאני שומעת ממנה הרעפת אהבה עצמית שכזו.
 
ולא. ממש לא כדאי לך לדחות הצעה על רקע זה...
אם תדחי הצעות בגלל סיבות דביליות כאלו, תשארי רווקה עד גיל 40.
 
יש "לא מתנחלים" ב"סקאלה אחרת" .. הרבה יותר גבוהה מסקאלת האולימפוס שאת משייכת את עצמך אליה.
והכרתי גם מתנחלים שגרביל זה איינשטיין לעומתם.
זה שטויות וזה תלוי בבן אדם.
 
אבל אם את באה בגישה של "אני יותר טובה ממך, אני מסקאלה אחרת , בראש אחר לגמרי" .. לבחור מעבר לקו הדימיוני, אז עדיף שלא תהיי איתו... כי הוא בסוף סתם יצא ניזוק מהרגשת העליונות שלך...
 
לפני שאת יוצאת עם אדם שאינו מתנחל, כדאי שתעקרי את הרגשת העליונות ה"יותר" וה"סקאלה אחרת" מהראש.. כי עם ההרגשה הזאת סתם תזיקי לאדם שלא מגיע לו.
ואם קשה לך להוריד את עצמך למקום האמיתי שלך, שמלכתכילה היית אמורה להיות בו, עדיף שתצאי רק עם אנשים "מתנחלים" מהסקאלה העליונה שלך.
רצוי מיישוב מעולה..
מזדהה עם המילים שלך.הסהר האיתן
זה בעצם בערך מה שניסיתי להגיד רק במילים יותר דוגריות.
עדיף לך להשאר רווקהאנונימי (פותח)
לעדי, שרלוק ועוד...arale44
אני מבדיל בין השוני שנגרם למי שמתגורר בהתנחלויות (בהכללה) למי שגר בעיר, לבין השאלה מי כביכול "שווה יותר".
אני לא חושב שיש מישהו שמתיימר לדעת מי יותר חשוב ומקובל לפני המקום.
אבל, אין לי שמץ של ספק, שמי שרתום לעגלה (התיישבות, בטחון או מה שלא יהיה) ותורם את חלקו יום יום, גם מקבל מכך, ומרוויח מכך. בכל תחום בחיים זה ככה. לגור בהתנחלות זה לא עוד מקום לגור בו. זה מעורבות יומיומית בנושאים שבד"כ אתה לא המרוויח העיקרי מהם.
אני אתן דוגמא:
בהר חברון, מגיעים מידי שבת אנרכיסטים ושאר אוהבי ערבים (ועצמם) כדי לעורר פרובוקציות ולנסות להפליל תושבים וחיילים. לעיתים, אותו יישוב זוכה שבת אחרי שבת במשך תקופה ארוכה לביקורים כאלה (חברון, אביגיל, סוסיא ועוד). ההתמודדות עם החיכוכים האלה דורשת המון כוחות ותעצומות נפש.
איפה תושבי המרכז בסיפור הזה??? האם הם באים פעם בכמה זמן לשבת לחיזוק התושבים? האם הם שולחים חבילות ומכתבים לחיילים שמסתכנים כל שבת בתביעה אזרחית על כל הזזת יד או רגל??? לצערי, בד"כ התשובה היא, שאותם תושבי מרכז נחים את מנוחת השבת שלהם באין מפריע.

אז לפני שאתם קופצים בעצבים על מי שאומר ללא שמץ של גאווה (ואם יש שמץ כזה, אז לדעתי לא כ"כ נורא) שהוא הסוס שרתום לעגלה ולא בין אלה שמתרווחים בנוחות עליה, תחשבו קצת על כל העבודה היומיומית שלעיתים נהוג לחשוב שנעשית מאליה...
רק חזק ואמץ...
הי שרלוק, הגזמת לחלוטין עם תגובתך..נפשי ישובב
אני חושבתבעזרת ה'!!
שזה מאוד תלוי.
מאוד.
נגיד אצלינו בשכבה הבנות שבאות מישובים לא הלכות
להפגנות...עכשיו מן הסתם זה קטע אישי שלהם אם הם חושבות שזה נכון או לא
בכל זאת איכשהוא תמיד שאנחנו מתווכחות על פוליטיקה אז אני יוצאת יותר
פנאטית ומתנחלת מהם למרות שאני ירושלמית....
ולכן אני חושבת שזה תלוי,נכון יותר קל להיות מתנחל אם נולדת בישוב אבל בהחלט
יכול להיות שגם אם לא-הם מתאימים כי יש הרבה דברים דומים.
ואם הם לא מתאימים יש מיליון סיבות.
לכן אני חושבת שלא צריך להכליל...
שלב א' בטלי את הגאווה וצאי מהדמיונותאנונימי (פותח)
זיווגים אינם על פי שכל, ומובא בלקוטי תורה של אדה"ז המעשה המובא בגמרא, על אותה מטרוניתא שהתווכחה עם רבנן שתצליח לזווג 1000 עבדים עם 1000 שפחות - ואף זיווג לא הצליח.
מסביר הרב, כי על פי הפנימיות, שורש הזיווג גבוה מאוד - ולכן השדכנים תמיד משקרים, כי אין הזיווג מלובש בטבע.
גם אני מתנחל, ובהחלט יש הבדל מנטאלי גדול בינינו לבין העירוניים.  אבל יראת ה' - רק בשמים יודעים מי ירא ולכן רדי מהדמיונות, ייתכן שאביר ליבך הינו עירוני ביישן, שמחכה לאשה שתגלה אותו, ואת האישיות האמיתית שלו.  באמת, ומי בן זוגך - רק בשמים יודעים.  את תעשי את ההשתדלות, אל תתחכמי יותר מדי, אל תסתכלי על אף אחד מלמעלה, ותדעי, שהישועה באה, מהמקום הבלתי צפוי. יה'ר שתזכי להנשא לאיש אמת, ולגדל את ילדיכם לאמת אמונה וצניעות. ואם הוא מזרוחניק - תיישרי לו את הכיפה, ותקני לו כפה גדולה יותר, ותמיד - תלכי עם מטפחת ראש של מתנחלות, כי כל הברכה בבית - בעבור האשה.  מזל טוב מזל טוב.
עשית לי חשק לעזוב את ההתנחלות הקטנה שלי.אנונימי (פותח)
אני מאוד אתעצב אם הילדים שלי יחשבו ככה. זה שורש הפילוג בעם. לא נכון לאמר- "יותר", נכון לאמר- לא מכירה לעומק אנשים שלא דומים לי.
וכשתתחתני, תביני בע"ה שהכל חיצוני, יכול להיות שתמצאי מישהי מאותה המנטאליות שלך אך כשחיים יחד מגלים כמה שונים וכמה תמיד יש פערים שדורשים גישור.
בהצלחה.
אחרי רצח רבין..אנונימי (פותח)
אני עירוניסטית, אחרי רצח רבין חטפנו מכות כשיצאנו מהמכולת, הקופאית שפכה לנו את כל תכולת התיק בטענה שבטח יש לנו נשק, ברכבת עברתי בדיקה גופנית... לא זוכרת שהרגשתי "יותר" מאלו שלא עברו את כל המסכת הזו.
בעלי מגוש קטיף, הוא לא ניסה להסתנן לשום מקום בתקופת הגרוש וגם לא נעצר בדרך, אז מה, זה אומר שאני יותר ממנו? או שהוא יותר ממני? (אגב, בעלי כמתנחל לשעבר ממש סולד מדברייך). גם אנחנו חווים "חוויות" למען עמ"י (לא רק בתקופת גרוש) נראה לי שפשוט לא ניסחת את עצמך נכון, יש לי גם הרגשה שהקטע המתנחלי הוא סתם תרוץ ופשוט קשה לך עם העובדה שהוא תימני ואת אשכנזיה ובגלל זה את מרגישה "יותר"...
אוף! כל הזמן אני אומרת לעצמי שאני לא יכנסתודה ה'
ובסוף אני נכנסת להתעדכן בשרשור!
בחייאת! תקראו את התגובות שלי, שיניתי את דעתי! די להעליב אותי!
חוץ מזה, להגיד "עדיף שלא תתחתני" זה יותר מידי!!!
כמו שאמרתי קודם-יש אנשים עם רגשות מאחורי ה'ניקים'!
אני מסכים.מישהו10
עשו לך שטיפה חזקה מדי מעבר למה שמגיע לך.
 
ככלל, אני מסכים לטענה שהמתנחלים הם המגזר האיכותי ביותר, אבל כשמגיעים לפרטים צריך לשפוט באופן אישי. 
אני גם לא חושב שהיתה בעיה חמורה אם היית חושבת על עצמך ככה באופן פרטני (ענווה לא סותרת להכיר בערך העצמי שלך), אבל לומר את זה בקול רם, זה כבר נשמע לא טוב.  
זה יותר עניין של מנטליות ולאו דוקא של התנחלות/עירהשם הוא המלך!
כלומר, יש מתנחלים שהם באופיים 'עירונסטיים' וכן להיפך.
 
ואני בהחלט מסכים להודעה הראשונה על הבדלי הרמות.
מסכים אם האמירה-עניין של מנטליות ולא של מקום מגוריhfmאחרונה
בס"ד

אני באמת מסכים עם האמרה - אני ההוכחה לכך גר ב"מרכז"... בסטייל של "מתנחל" גם מבפנים גם מבחוץ....

בנות שמבררותadvfb

בבקשה, אנא מכם, 

אל תחזירו תשובה חיובית עם כוכבית.

דהיינו - כן, אשמח להפגש אבל בא נבדוק את זה ואת זה...

זה מוריד, חד משמעית.

נניח הייתי אומר לך "אני רוצה להפגש איתך אבל אני בספק" או "את נשמעת מעניינת אבל אני לא סגור על זה"

איך זה היה מרגיש לך?

 

זה כמובן נכון לגבי בנים, אבל הרבה פעמים זה יותר נכון אצל בנות. למה?

כי בדרך כלל בנים מקבלים את ההצעה לפני שהבחורה יודעת בכלל עליה

ולכן הבנות בסוג של "פור". קיבלת את הפור הזה, בצדק, ואני סבבה שקיבלת את הפור הזה, הכי מפרגן

אבל תכירי בזה שקיבלת פור, תעריכי את זה ואל תקחי את זה כמובן מאליו

ולפיכך תדעי שגם מצופה ממך 

לענות תשובה ברורה - כן כן, לא לא.

אני עשיתי המאמץ, קבעתי זמן לדבר עם חברה שלך, חשבתי על זה וגם לקחתי בחשבון שאני אחכה זמן שאותו אוכל להשקיע בהצעה אחרת.

אז כן - אני מצפה ממך לברר כמו שצריך, להחזיר תשובה כמו שצריך.

 

 

נ.ב - 

יודעים מה, אם למרות הבירורים, בחורה רוצה לברר עניין מסויים בשיחת טלפון, 

אם אין ברירה אחרת או שקרתה אי הבנה בטעות (כולנו בנ"א)

ברגישות, אפילו בקצת בושה  - יכול להיות לזה מקום.

חלק מהרעיון של בירורים זה למנוע בדיוק את החוסר נעימות הזאת. אם אין ברירה, אז לפחות להודות בחוסר נעימות שיכול להגרם. זה שיא המוערך.

 

 

 

 

 

על הנייר אתה צודק. אבל לדעתימוקי_2020

אם תשנה גישה, אתה תרויח יותר.

מתי מרויחים יותר ? בדרך הקשה.


מהי הדרך הקשה ? תתעלם מכל הקוסמטיקה הזו, מכל הכוכביות האלה.

או במילים אחרות - תהיה גבר.


בסופו של דבר זה גם ירגיש לך נכון יותר וגם תרגיש טוב יותר.

שהבחורה תברר גם עם 8000 כוכביות. זה  לא אמור להזיז לך (קל לדבר קשה לבצע). זה לא העניין שלך. זה העניין שלה בלבד.

תחשוב על זה טוב טוב ותראה שזו האמת.


אותך מעניין דבר אחד : להפגש. לשדר מי שאתה. לא יותר. לא פחות. תפס ? מזל טוב.

לא תפס ? התקדמת עוד צעד בדרך לחתונה כי כל מפגש כזה מחדד אותך.


הכל בהכוונת השם יתברך.

לדעתי גם זה שתתעלם מהכוכביות האלה, זה חלק מהמבחן שהוא  עושה לך.

אגו. גאווה. להעיף את הזה ממך.


תבחר בדרך הקשה. רק תרויח לטווח ארוך.


בהצלחה.

לרוב אתה צודקהפי

אבל אם יש לי התלבטות מאוד גדולה מרגיש לי רמאות לא לתווך את זה לצד השני .

נניח היה בחור שממש התלבטתי אם לצאת איתו והרגשתי שאני חייבת להגיד לו את זה .. זה לא סבבה לבזבז את הזמן של מישהו בלי להגיד לו את זה .

הוא בכל זאת רצה שנצא לא יצא מזה כלום כי זה עדיין הפריע לי .. אבל זכיתי להכיר בחור שמכיר לי היום בחורים איכותיים ואני לו . 

בסוף, גם בנים לא תמיד מקבלים הצעות..נ אאחרונה

ובנות דוחות הצעות של בנים.

יש לכאן ולכאן.

איך אפשר לזהות בדייטיםאנונימי בלנ"ו

מישהו כזה?

פתחתי ניק חדש לשיתופים מהסוג - נשואים טריים

במהלך דייטים נראה לי פחות מתאים, אבל אחרי החתונה נשמע מהמם.

לא רוצה מישהו אובססיבי, ואני לא בטוחה שאני יודעת לזהות פוטנציאל כזה ולא להגדיר אצלי כמישהו אובססיבי. לפרגן, לפנק בדייטים זה מצוין, אבל באיזה שלב ואיך קריטי בעיני. איך יודעים לזהות את האיזון שמתאים לי?

תתחתני עם מישהו עם מידות טובות ותהפכי אותו לכזה.intuscrepidam
מידות טובות זה אכן התנאי הראשון, אבל גם מאוד תלויזמירות

בעיסוק והזמינות של הבעל, בדינמיקה הזוגית, בעומס החיים והמשפחה (גילאי הילדים, כמה ילדים). 

אם הבעל הוא זה שאחראי על ארגון הילדים בבוקר, להעיר, להלביש, אוכל, לפזר למוסדות חינוך - פחות זמינות ופנאי לפנק בבוקר במיטה עם אלפחורס את האישה האהובה…

אני דווקא לא מסכימה עם זהזרלאיבין

זה עניין של סדרי עדיפויות

לשים אלפחורס ליד הכרית עם פתק זו פעולה של פחות מ5 דק

זה דברים קטנים שעושים שינוי גדול בדינמיקה הזוגית

וההפך אם מכינים ארוחת בוקר לילדים אפשר להכין צלחת נוספת לאישה/ להזמין ארוחת בוקר עם שליח

זה עניין של מה חשוב

אם נהיה אובייקטיבים לאדם שאין זמן גם לא יהיה לו זמן להיות בפון או להתכתב עם אנשים או לעשות דברים שהוא אוהב ורובנו עושים את הדברים הנ"ל

אז שזוגיות זה דבר מספיק חשוב אפשר למצוא זמן למחוות יום יומיות של 5 דק

תהיי ראויה לכך,האופטימי

והקב"ה ידאג שתקבלי מישהו כזה.

את לא מתחתנת עם מוצר מוגמרנעמי28
עבר עריכה על ידי נעמי28 בתאריך כ"ו בטבת תשפ"ו 14:20

את מתחתנת עם אדם, פרטנר, שרוצה לעשות לך טוב ואת לו.
 

להתחתן עם האחד המושלם שבדיוק נותן לך את החיזור המדויק שאת רוצה - אין כזה כנראה.

הסוד הוא תקשורת.

ולא רק בחיזור, בכל ציפיה מסוימת שיש לכם מבן/בת הזוג.

המטרה היא לא חיפוש אחרי שלמות, וגם לא מה שהכי קרוב לשלמות.

המטרה היא אדם שאפשר לתקשר איתו בצורה בריאה, שהוא קולט, שהוא רוצה שיהיה לכם טוב וששניכם מוכנים לעבוד על זה.

 

רוצה פרחים כל שישי? אפשר להגיד.

גם מתנה, אפילו איזו מתנה ספציפית.

זה לא גורע מאפקט החיזור.

 

וללמוד עוד לפני החתונה - לא לצפות מאף אחד להבין ללא מילים, בן/בת זוג לא אמור לקרוא מחשבות ולא הבעות פנים עמומות.
 

וזה לא קשור למידות טובות, מכירה אנשים מהממים שלא קולטים את הצורך המדויק של האישה ולא את שפת האהבה שלה.

 

תקשורת טובה זה הנתון הכי חשוב להצלחה בזוגיות. 

אהבתי את הערותייךארץ השוקולד
הייזרלאיבין

רוצה לענות לך על כמה דברים

חשוב שתביני לא היינו נשואים דקה וחצי

זו זוגיות שנבנתה במשך שנים..כלומר לא התחתנו וישר הכל היה מושלם התחתנו עם הרבה אהבה ורצון להטיב אחד לשניה אבל כמו כל זוג עבדנו על הזוגיות דיברנו הרבה למדנו אחד את השני הסברתי לו בדיוק מה משמח אותי ומה פחות מדבר אלי ולאט לאט הוא הבין איך אני מרגישה אהובה ומחוזרת ומתוך זה שגבר אוהב אישה והוא רוצה לעשות אותה מאושרת אז הוא יעשה את הדברים שהיא הסבירה לו שמשמחים אותה


.אני חושבת כמו שרשמו לך מידות טובות זה הבסיס להכל..זה דבר שאני יכולה להעיד עליו היה לו מידות של בנאדם 1 לדור היינו נשואים כמעט עשור ואני יכולה לספור על יד אחת את מספר הפעמים שראיתי אותו כועס אז תחפשי גבר עם מידות טובות ורגוע


לגבי דייטים אני באמת מאמינה בתחושה פנימית אני יכולה לומר לך שבשניה שראיתי את בעלי ידעתי שהוא יהיה בעלי לא חושבת שכשתרגישי מחוזרת תרגישי שזה גובל באובסיסיביות ההיפך את תרגישי אהובה ושמישהו דואג ואוהב אותך

וגם בדייטים בעיני אפשר לראות הרבה..הוא דואג לבדוק אם הגעת הביתה. מציע לך לשתות/ מביא איתו משהו לפגישה/ יוזם/ בפגישות מתקדמות מביא פרחים או פינוק קטן

אבל זה דברים שעם אדם טוב ניתן גם לבנות יחד


מאחלת לך מכל הלב שתמצאי את שאהבה נפשך

(לקרוא אותך זה קצת חמוץ על מתוק)משה
את מזהה שאת רואה שאכפת לו ממךadvfbאחרונה
עבר עריכה על ידי advfb בתאריך כ"ז בטבת תשפ"ו 1:09

בדברים הקטנים.

רגיש ביחס לזמן שלך, ביחס לנוחות שלך

תסמכי על עצמך שתדעי לזהות אכפתיות

מפה והלאה - תקשורת תקשורת ועוד תקשורת, ואז - השמיים הם הגבול

יש כמה דבריםהפי
עבר עריכה על ידי הפי בתאריך כ"ד בטבת תשפ"ו 20:13

שממש סוגרים אותי

זלזול ברגש שלי או במה שאני מספרת.או לחלופין לצחוק עלי/לגחך .. פחות.

וגם חוסר עקביות ( פעם חם פעם קר) זו התכונה הכי גברית בעייני יציבות .. ברגע שאין אותה מבחינתי הוא לא גבר.

גם אם זה לפני דייט ראשון.. תוביל תשקף תהיה .

אימפולסיביות - להלחיץ אותי לפזר יותר מידי מחמאות

הגזמה - אין צורך להסביר מיותר להגיד אני אוהב אותך בדייט שני שלישי .. חרדה .

 

מה כן?

אמיתיות

יציבות הובלה ..

הקשבה .

הערכה 

להתקדם איתי בקצב הגיוני לא מהר מידי ולא קר מידי

 

אם אתה עושה לי או למישהי שאני מכירה גאוסטינג תהיה בטוח שחצי מהנשים מהציבור הדתי לאומי יודעות לברוח ממך.. אף בחורה אם ישאלו אותה עליך. לא תרגיש בנוח להגיד שאתה אדם טוב

זה א. ב. של בן אדם לחברו 

ואנשים טובים מתווכים 

פשוט

אני אחד האנשים היציבים ביותר בשכבת הגיל שליintuscrepidam
ולא מצאתי תכונה שמקשה עליי ליצור קשר יותר מיציבות. 
נראלי זו גם הבעיה שלי יציבותהפי

לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות

תן לי כנות עדינות יציבות זהו

עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם

איך מחמאות ושטויות קשורות ליציבות?intuscrepidam
אני חושבת שזה קשור להגדרה של מה זה יציבותלגיטימי?אחרונה
גוסטינג זה עניין אחר לגמרימרגול
אישית כשאני מציעה שידוך בין חברים, אני מתנה את זה בלהיות ישרים אחד עם השני. כלומר, אם לא מתאים אז להגיד בצורה מכבדת וביי. לא למרוח, לא להיעלם.


בנוגע ליציבות, זה שונה. גבר יכול להיות אחלה בכללי גם אם הוא לא הכי משרה יציבות, וכמובן זו תכונה, לא מעשה ספציפי. אבל גבר שעושה גוסטינג זה מעשה נלוז. (גם אישה כמובן.)

חד משמעיתהפי
נקודות מעניינות הפי.גבריאל.ק.צ
חברה מתארסתתתתאושריתו

שלום כולם

חברה הכי קרובה ,חברת נפש מתארסת

וכל כך קשה לי, ואני יודעת שזה נורמלי שקשה וככה זה 

אבל אני רוצה אחרת!

אני רוצה לעבור את זה בטוב , אני מבקשת מכם כלים בשביל זה..

איך לעבור את זה בהכי טוב

כרגע אני ממש בלחץ וזה קשה לי כי זה חברה סופר קרובה בלב וגם אנחנו טכנית הרבה ביחד 

 

בבקשה אשמח לטיפים איך להפוך את התקופה הזאת עד שאני בעז"ה אמצא את זיווגי לטובה וכיפית למרות שחברה הכי טובה מתחתנת

וגם חשוב לי לציין שאני וחברה שלי מדברות על זה הכי פתוח , על הקושי והיא הכי איתי ומבינה אותי
תודה רבה מראש

יש לי עצהאביעד מילוא

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

 

למה בעצם זה דורך עלייך?משה

היא כן ואת לא ?

כן, היא מתארסת ואני טרם מצאתי.. בעז"ה בקרוב ממשאושריתו
אפשר גם אחרתמשה

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

 

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

ואוו אהבתי תודה על הנקודת מבטאושריתו
לשמוח על התקופה שהייתה ולהבין שזה טבעי שהקשר יהיהאני:)))))

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

מובן מאודבחור עצוב

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.


לכי תדעי, אולי דרך החתונה שלה תכירי את בעלך..נוגע, לא נוגע
תודה, אהבתי את התגובה!! את צודקת צריך להתמקד בחיובאושריתו
בשמחהנוגע, לא נוגעאחרונה
(ואני לא בת, אני אחלה גבר)
ברור שאת שמחה ממש בשבילהזיויק
אחרי שאמרנו את זה, צריך לפרק ולברר את הקושי שלך.
חוזר מחתונה של אחישפלות רוח

כמה תובנות שכנראה בלי האלכוהול והאווירה שעשו את שלהם, לא היו עולות על הכתב.

עשיתי תנאי עם השם לפני החתונה בעניין כמה אנשים שאין לי רצון לראות אותם בעקבות תחושות קשות שעולות, והוא התקיים בחציו, והחלק שלא התקיים, דווקא ממנו באו דברים של מים צוננים על נפש עייפה ואחרי תקופה קצת לא משהו בלשון המעטה, יש דברים שאנשים רואים עליכם מהצד, ואתם פשוט לא כי אתם חיים אותם והם מאירים אותם בכם וזה נפלא מאוד. ממש הרגיש לי כאילו השם נכנס בדיבורים שלהם והרים אותי תודה אבא.

ואני מחפש פרח חברים, אבל פרח יפה, ממש.

איזה כיף לשמועadvfb
🙏🙏שפלות רוחאחרונה
בניית קשר בדייטיםיובללל

התחלתי לצאת לפני כמה חודשים, ככה שאני יחסית חדש בנושא.

נקודה ששמתי לב שממש מפריעה לי ומרתיעה אותי היא כל עניין מעבר הקשר מהדייטים הראשונים שהם יותר בירור כללי לבין קשר שנהיה עמוק יותר ויותר. אני כאילו לא יודע איך לעשות את זה, מתי זה נכון ואיך לדעת האם הצד השני מעוניין.

אני מבחינתי כשאני מגיע לדייטים, בשאיפה שכבר אחרי 2-3 פגישות כבר יהיה שיחה זורמת משני הצדדים ושגם הצד השני יזום, כי הרי שנינו באנו להכיר, לא?

מרגיש לי שאצל בנות זה פחות ככה. הן לא ישלחו הודעה מעצמם להתחיל שיחה או ירימו טלפון לשאול מה נשמע.

האם לדעתכם זה המצב הנתון או שיש משהו שאני צריך לעשות בנידון?

ובכלל, אשמח לשמוע את חכמתכם בעניין מעבר מדייט לקשר.

תבורכו 

מרגיש לימשה

שאתה מרגיש שאתה יותר מדי משקיע וזה לא הדדי. אני טועה?

דווקא מה שהוא אומר זה ממש נפוץadvfb

לא יצא לצאת עם בחורה שאחרי דייט שני שלישי הבחורה מעצמה שלחה הודעה בלי ששלחתי לה.

אולי אני המוזר?

אולי אני חריג בזה בגלל שהכרתי אותן מראש בהתכתבותמשה

אבל בזמנו, בטח שהיה תקשורת דו כיוונית גם מבחינת יוזמה. וכשאין, זה לגמרי חשוד בתור היא לא מתלהבת אבל "עושה מה שצריך".

אתה גם בדור אחרררadvfbאחרונה

יש הבדל ממש גדול בין התרבות כיום של הודעות וואטסאפ

לבין הודעות בש.א בפורום או סמס

הרבה הצלחה!advfb

אני יוצא כמה שנים ב"ה ולא יודע איך זה אצל בנות..

אחרי 3-4 דייטים, אז אפשר לעשות סוג של שיחת חתך (לא כמו בצבא, אבל יש קווים מקבילים ;) ) שבה בהם עושים תיאום ציפיות.

קודם כל אתה משתף איך אתה מרגיש ביחס לקשר ואז - 

איך את מרגישה ביחס לקשר?

במידה והכל טוב, אז שואל -

איך מפה ממשיכים?

ולאו דווקא שהיא תענה תשובות ברורות, אלא שניכם בונים את זה ביחד.

 

בגלל שבכל זאת מדובר במישהי מסוג בת, ובקשר קשר שמכוון להקמת בית בישראל, זה קצת שונה מתיאום ציפיות במערכות יחסים אחרות, וגם על זה כדאי לתת את הדעת. 

^^ מסכימה. אל תצפה שדברים יקרו מעצמםלגיטימי?

אני מאמינה שהבסיס לזוגיות תקינה זה תקשורת תקינה.

מפריע לך שהיא לא יוזמת?

תגיד לה את זה.

מצפה שגם היא תתקשר\תשלח הודעה מיוזמתה - תגיד לה את זה.

סביר להניח שיש לכם ציפיות שונות, עמדות שונות על המקום בקשר.

צריך לנהל את השיחה הזאת בחכמה, לא כביקורת על איך שהיא היתה עד כה, אלא -

עד כה היה לי טוב וחיובי, ואני רוצה לקדם את הקשר הזה עוד קצת - ומתוך המקום הזה לדבר. לבדוק אם גם היא נמצאת במקום הזה בכלל, אם גם היא רוצה להצמיח את הקשר, ולבדוק איך כל אחד מכם יכול לעשות את זה.

בהצלחה!

כמה זמן לחכות לרגש?איזו

נפגשנו כבר כמה פעמים. מבחינה שכלית, אני מעריך אותה, נחמד ומעניין לי, לא קורה עם כל אחת. מצד שני, מרגיש לי כמו עם חבר, כיף אבל לא מחכה להיפגש, לא מרגיש איזה רגש כלשהו כלפיה, ניטרליות כזו...

היו אחרות שעל הפעם הראשונה כבר היה רגש ורצון להיפגש עוד.


השאלה כמה זמן לחכות שיתפתח רגש?

כמה זמן אתה מתכנן לצאת עם מישהי עד שתסגרו?מבולבלת מאדדדד

זה לא בהכרח מה שיקרה בפועל כמובן.

אם 5-6 פגישות, אז אם זה לא עולה בראשונה, גג בשניה- לא הייתי ממשיכה.

אם 3-4 חודשים- הייתי מחכה שבועיים- שלושה, עם 2-3 פגישות בשבוע

אם שנה- הייתי מחכה חודש-חודשיים.


תחשוב על עצמך איך אתה מרגיש כשאתה חושב על להיפגש איתה. משהו מעיק לך? טוב לך?

אם היית צריך להיות איתה עכשיו יום שלם. כמה מהר היית ממצה את העניין?

אתה מסוגל להיפתח איתה ולשתף אותה בדברים אישיים? רוצה בזה?

מרגיש נייטרלי איתה, נחמד איתהאיזו

הייתי מעביר איתה יום שלם כי היא מעניינת, יש לה אנרגיות, ונחמד איתה סה"כ. מה שבטוח לא מעיק.

לגבי פתיחות אני פתוח עם הרבה אנשים, אז לא מרגיש שזה משהו מיוחד לספר לה דברים אישיים

מסכים עם השאלה בהתחלהארץ השוקולד
אולי הייתי מכפיל ב2 את הזמן לתת בכל אפשרות
קוראים לזה ידידהמשה

אם תוך כמה מפגשים לא מתפתח משהו אחר, ביי.

שאלת השאלותדרייב

מבחינת מראה, אתה מתחבר אליה? משהו מפריע?

יש משיכה כלשהי גם אם קטנה? 

מראה בסדר בעינייאיזו
אין את מה שעושה לי את זה בד"כ. לא מרגיש משיכה, מחבב אותה, אבל לא מעבר
תחליט לפתח רגש או שתחתוךintuscrepidam
רגש הוא תוצאה של החלטה, חשיבה ועשייה.
>>100

דברתם על איפה עומד הקשר? אתה יודע איך היא מרגישה?


לנסות להגיע לקומה הבאה..

יותר לשתף לעומק וברגש.. לספר גם על חולשות, התלבטויות בעבר ובהווה..


וגם להביא אנרגיה אחרת ביניכם..

לאסוף אותה. /ללוות לתחנה

לשאול  אותה מה יעשה לה טוב ויפתח אותה יותר..

להחמיא (ברמה המתאימה)

לארגן פקל/מבשלים יחד משהו שאוהבת. וכו'

כדאי לשתף בעולם הפנימי אחד של השני/הנגמרו לי השמות

דבר זה יכול לאט לאט לפתח את הרגש.

בנוסף, ליצור מפגשים חוויתיים יחד ולא רק ישיבה וכד', אלא ממש דייטים חווייתיים,

לשוחח על חלומות, שאיפות,

וגם על קשיים או כאבים,

זה יכול יותר לחבר.

ובתוך הפגישה עצמה - להיות רק בה.

לא לנסות לחשוב ולנתח תוך כדי הפגישה,

אלא לשהות

להיות ברגע

בנוכחות

ולאחר ובין לבין הפגישה אפשר לחשוב על כך בצורה תחומה ומסודרת.

 

וגם לא למהר ולרוץ לשום מקום מחד

ומאידך לא סתם "למרוח" אם מבינים בוודאות שלמה שזה לא זה (באופן כללי, לא כהתבטאות לכאן או לכאן על המקרה הספציפי כמובן).

אבל כן, נתינת הזמן גם היא חשובה

והמקום ללב להיפתח

בטח אם יש לו או היו לו מחסומים או כוויות מהעבר

בטח אם הוא נפגע ורוצה לשמור על עצמו חזק

וגם אם לא - עצם הזמן, ההיכרות, העמקת ההיכרות, היצירה של התנאים להשביל להרגיש יציבות בתוך הקשר, רגש בתוך הקשר, ביטחון בתוך הקשר, שייכות בתוך הקשר - אלו דברים שבונים ונבנים ולא באים ב"פוף".

וכמובן הרבה תפילה לקב"ה שיכוון אותך גם תוך כדי וגם בכלל להחלטות הכי נכונות וטובות.

המון ברכה והצלחה ב"ה

זה לא רק עניין של זמן אלא בחירה ומעשיםadvfb

דיברתי על נושאים יותר אישיים?

התקדמתם קצת בשיח?

 

גם לי זה קרההאופטימי

אבל אצלי במבחן התוצאה זה לא עבד כך..


 

היו בנות שפגשתי והתפתח רגש מהר..


 

אבל כשפגשתי את אשתי, במשך חודש וחצי זה היה כמו שתיארת.

נעים, נחמד, מעניין וכו', אבל ללא התפתחות של רגשות.

בשלב הזה שנינו המשכנו, רק מפני שלא מצאנו סיבה מספיק טובה להפסיק.


 

אחרי חודש וחצי החלטנו שאנחנו הולכים לסדנא אצל מישהי שתעזור לנו לפתח את הרגשות.


 

שבועיים לאחר הסדנא כבר התארסנו (עם הרבה רגש אחד אל השניה).

מעניין... מה עשיתם בסדנא?איזו

מה עוזר לייצר רגש מאפס?

לי זה תמיד היה נראה שזה או שיש רגש או שאין. אי אפשר לייצר רגש.

נפגשתי עם אחת 10 פעמים, ועדיין לא היה שום רגש, למרות ששאר הדברים התאימו. שאלתי איזו יועצת בתחום מה לעשות, היא אמרה שאם רגש לא התפתח אחרי זמן כזה, כנראה גם שלא יתפתח ואין טעם להמשיך.


אם אין רגש, כנראה שגם אין משיכה, לא?

נניח שפיתחת רגש כלפיה, מה עם המשיכה? זה גם יכול להתפתח?

ובכלל, כמה זמן מחזיק הרגש שפיתחתם בסדנא? זו מניפולציה שצריך לתחזק כל כמה זמן?

הרגש נבנה מכמה אופניםהאופטימי

כרגע מה שעולה לי לראש:

עשיית מעשים למען האחר,

חשיפה של נושאים רגישים,

צבירת חווייות משותפות

ויש כמובן עוד..


הסדנא מתחילה בהיכרות,

היא מנסה לאתר את חסם הרגש בקשר, ולתת כלים לזוג להתגבר על החסם.

כשהיא מזהה דפוסים לא טובים, היא גם יכולה לעזור לזוג להיפרד.


אני הגעתי אליה עם 2 בנות.


עם הראשונה הרגש היה לא הדדי (היא הייתה עם רגשות ואני לא).

היא הצליחה לשבור לי מחסום, התפתח לי רגש אבל הוא לא היה יציב.

בהמשך,יחד איתה הבנתי שבת-הזוג 'חונקת' אותי, והיא עזרה לי להיפרד ממנה (כי בת הזוג לחצה עליי להמשיך וזה לא היה לי פשוט).


עם אשתי,

היא נתנה לנו כלים שעזרו לנו להיחשף יותר זה בפני זו.

וגם המליצה לנו לצאת לטייל, להצטלם יחד ולצבור חוויות משותפות.


לגבי אי התפתחות רגש לאחר כ-10 פגישות.

אני מסכים שזה כנראה לא יקרה מעצמו, אבל מניסיון אישי זה יכול לקרות עם עזרה (כפי שהיה אצלנו).


לגבי משיכה, אם אין משהו שממש גורם לדחיה, אז זה יכול לקרות.

אצלנו המשיכה התפתחה יחד עם הרגש.


לגבי כמה זמן זה מחזיק מעמד..

עם הראשונה, זה אכן לא היה יציב.

עם אשתי זה מחזיק כבר כמה שנים ללא צורך בעזרה מאז.


רגש לא מחזיק אם יש שגרה יומיומית שוחקת, אז מדי פעם יוצאים לדייטים, טיולים, חופשות וכד'.

(כל זוג עם מה שטוב לו והתדירות שהוא צריך) 

תודה רבה על הפירוט!!איזו

מה שעולה מכאן שעבדתם על חסימה רגשית. זאת אומרת, הרגש הפוטנציאלי קיים רק שהוא חסום ולכן לא מופיע בפועל.

אבל ייתכן שבאמת אין שום רגש וזה לא עניין של חסימה. צריך פשוט לעבוד בהנחה שיש חסימה רגשית, ואם זה לא עזר אז כנראה שאין שום רגש פוטנציאלי.

הבנתי נכון?

נכוןהאופטימי

רק אחדד שאם יש התאמה שכלית, *הערכה הדדית, דיבור נעים ואין דחיה מבחינת הנראות.


אז הסבירות לחסם רגשי היא מאד מאד גבוהה.


*לגבי הראשונה שהזכרתי לעיל, לקראת סוף הקשר היא אמרה לי שהיא מרגישה שאני לא מספיק מעריך אותה, עד אז לא שמתי-לב לזה, אבל כשהיא אמרה את זה פתאום הבנתי שזה נכון..

בעיניי,לגיטימי?

שווה להתייעץ עם איש מקצוע.

מה את מתכוונת שאת אומרת איש מקצוע?advfb

זה נשמע לי שאלה שיא הטריוויאלית.

ואולי איש מקצוע זה יהיה מאמן לחתונה.. איזה אנשי מקצוע עוסקים בזה?

אני לא מכירה את השואללגיטימי?

@איזו

 

ויש מגוון עצום של אנשי מקצוע.

וצריך למצוא את הסוג והאדם המתאים לאירוע.

 

באופן אישי, נעזרתי באנשי מקצוע שונים לדברים שונים. לי חשוב ניסיון החיים של האדם, וגם סוג ההכשרה.

לא דומה בעיניי אדם שעשה קורס של חודשיים אצל מאמן אחר ומגדיר את עצמו כמאמן לחתונה ועוסק בזה שנה, לבין אחרים שלמדו טיפול בצורה רצינית יותר במסגרות אחרות, ועוסקים בזה מספר דו ספרתי של שנים.

יש היום המון גישות טיפוליות. יצא לי ללכת לאנשי מקצוע, להשקיע זמן וכסף, ולא התאים לי. יצא לי ללכת לאנשי מקצוע אחרים, שמאוד עזרו לי. מצאתי שהגישה של האחרים דיברה אליי הרבה יותר מהראשונים, שלא היתה לי מועילה. 

בעיני שווה להשקיע זמן ומאמץ למצוא אדם שיוכל לעזור לך, במיוחד אם מדובר במשהו שיש בו דפוס חוזר. אפשר לפתח מיומנויות וכלים, שלענ"ד יסייעו גם בחלק הבא של המסע הזה.

מניסיון אישיהאופטימי

אורך ההכשרה ושנות הניסיון לאו דווקא מעידים על התאמה ואיכות,

וזה נכון לכל דבר ועניין..

 

לגבי טיפול, הפרמטרים החשובים הם התאמה בהשקפת עולם וחיבור בין-אישי.

מסכים מאוד אבל בגלל שהשוק פרוץadvfb

צריך להכיר המלצות אישיות על מאמנים

ודווקא בגלל שאת לא מכירהadvfbאחרונה

והשאלה שלו נראת לי שיא הטריוויאלית.

לא בטוח הייתי קופץ דווקא לרעיון הזה.

יכול להיות שכן יש צורך אבל יכולות להיות גם עוד אופציות..

אנחנו לא יודעים אם זה קורה לו באופן חד פעמי או שזה קורה לו לאורך זמן 

ובאופן טבעי אנחנו לא יודעים עוד משנים ביחס לסיטואציה

 

בעיני, האמירה ללכת לאיש מקצוע היא לא אמירה נטרלית.

היא אמירה שיש לה משמעות מסויימת ולכן הייתי אומר אותה במידה ויש תשתית מסויימת.

יש הרבה עניינים שקשורים לרגש שאפשר במקרים מסויימים לדבר בין חברים או עם דמות חינוכית אפילו...

 

כמובן, בלי לגרוע כלל וכלל מהצורך והחשיבות והתועלת המרובה שיש באנשי טיפול ומקצועות טיפוליים.

תודה רבה. שבעתי מאנשי מקצוע הללו.איזו
אפילו אחד לא עזר לי, והלכתי לכמה..
גם אם היית אצל כמהadvfb

לא הייתי ממליץ להכליל

לדעתי זה תלוי בפרמטר אחד מרכזי.מוקי_2020

האם אתה יכול להכיר בחורות נוספות בקלות ? כאלה שסיכוי סביר שתהיה התלהבות כמו שהיתה לך כבר.

אם כן, אז כנראה עדיף לך להמשיך הלאה.


אם לא, אז שווה לבדוק לעומק אם יש משהו לעשות כדי להתניע את הקליק. ברוב המקרים יש מה להתניע.

הרי אם זו היתה הבחורה היחידה בעולם, היית מתנהג אחרת. זה על אותו סרגל.


החלק הקריטי הוא שאין לך משהו שאתה לא אוהב אצלה וזה רק נייטרלי כזה. כל עוד נייטרלי אז הכל פתוח ולפעמים גם משתלם יותר,

כמו תבשיל טוב על אש נמוכה.


בהצלחה.

איך מרימים ידיים?אנונימיכלשהו

נמאס לי ואין כבר שום סיכוי. ואני כל כך עייף 🙁

מישהו חכם אמר לי פעםש.א.צ

כשמגיעים הכי למטה -משם אפשר רק לעלות...  

אחי היקר!

לכל אחד יש סיכוי! 

חזק ואחוז עצמך!

כוון עצמך אל מי שאמר - והיה העולם!
בסך הכל הוא יכול והוא בטוח דאג לך כבר...

רק עוד קצת סבלנות...

הישועה כבר מעבר לפינה...

האופטימי

אתה יודע כמה פעמים גיליתי שיש תחתית יותר עמוקה ממה שהייתי?


וברצינות:

התחתית היא לא מציאות אובייקטיבית, של נקודה ספציפית שממנה אפשר רק לעלות.


לרוב בן-אדם יתחיל לעלות, בנקודה שהוא יבין ויפנים שהוא האחראי הבלעדי על האושר שלו ולא לתלות את האושר שלו בגורמים אחרים (כמו מציאת בת-זוג).


בונוס, כשזה יקרה הוא גם ימצא מישהי שמתאימה לאדם מאושר ולא מישהי שמתאימה לאדם מיואש.

אם תסתכל סביבדרייב

תראה, כל כך הרבה שמרימים את ידיהם, עד שזה נראה כמו מוראלים בסניף😉

תהיה חזק בויה. שוק השידוכים קשוח מאוד אבל היעד הנכסף שווה את כל הסבל בדרך.

עוד כמה הרמות והורדות ידיים ותזכה להרים למישהי יד ולהשחיל בה טבעת

הבהרהאנונימיכלשהו

אני לא מחפש עזרה, תמיכה או עצה כאן. אני פשוט רוצה להבין איך אפשר להשתיק את הקול הקטן והמכאיב שעדיין מנסה וללמוד להמשיך בחיים בלי תקווה בכלל.

לכודים אסירי התקווהצדיק יסוד עלום

לא יודע למה אלוהים ברא ככה את העולם ולמה כל כך כואב, אבל עד שלא תפצח את זה אתה תגלה שאי אפשר להשתיק את הקול הזה, חרף הבזיונות והכאב. עד שלא תעז ללמוד את חוקי המשחק - החוקיות האכזרית של העולם תמשיך לטגן אותך.


"ודווקא כשרואים את האופק הלב נשבר מן המרחק

כאן לומדים איך לאהוב את זה

ואני עובד בזה

עד שהפחד בי יצחק"


כתב את זה רותם בר אור, אדם שהחיים כנראה פירקו לו את הצורה והוא לומד מחדש את חוקי המשחק

Short קצר ויפה שלו בנושא:

בהצלחה!

למה חייב תקווה? עדיף לקבל מה שבאהרמוניה

אם הציפיות מעמיסות מדי עדיף לוותר עליהן. 

וזה סוג של אתחול. אח"כ מפתחים תקווה טובה עם איזון נכון.

אפשר גם וגםהודיה לה':)

גם לקוות וגם לאזן את זה עם עומסים

ציפיות למשו גבוה יכולים להפריע, אבל זה לא חייב להעסיק אותנו 

צא לחופשהאופטימי
לא מרימיםאני:)))))
נוו איך אף אחד לא כתבאדם פרו+

אין מצב שאתה מרים ידיים אחי!!

אם אין לך דאודורנט טוב..

אתה לא מרים ידיים, אחי!!


בגללכם הייתי צריך לכתוב את הבדיחה המטופשת הזו.

בדרך הבאה :מוקי_2020אחרונה

הכרת הטוב.
להעריך את הקיים.
לא לקחת אותו כמובן מאליו.

עכשיו, יש לך 2 דרכים.
הדרך הארוכה 
תצטרך להגיע לכזו תחתית,
שגם אם תראה פרח ברחוב או תעשה הליכה קצרה בפארק ביום עם שמש טובה,
 הדופמין שלך, התחושה הנעימה, הריגוש,  יעלה כמו שחקן כדורגל שמבקיע גול בדקה 90 מול 50,000 צופים.

או הדרך הקצרה
זה שתתחיל ממחר בבוקר, שינוי בסיסי, סיבוב פרסה, בעזרת צעדים קטנים מאוד,
על מנת שתהיה מאושר ושמח בחלקך, גם במצב הקיים. וברור שזה אפשרי כי מיליונים בעולם עוברים ועושים את זה.

עכשיו למשהו יותר מעשי.
תעשה ניסוי.
נניח אתה בתקופה שאתה לא שולט במחשבות ומרגיש ריקנות. אין לך חשק לכלום. 
תתקין אפלקציה עם מד צעדים.

תתחיל לשים לב כמה אתה זז כל יום.
אם למשל אתה  זז 5000 צעדים ביום ועדיין רצות מחשבות לא נעימות,
אז תנסה לזוז 10,000.
ואם זה לא מספיק אז 25,000 צעדים ביום. פשוט תתחיל ללכת עם מוסיקה נעימה או פודקאסט שמדבר על נושא קליל מאוד.

דבר אחד בטוח :
כשעייפים  ממאמץ בריא במהלך היום, אז  בסוף היום, אין זמן לחשוב על הרמת ידיים נפשית,
פשוט רוצים לנוח בכיף והכל רגוע מאוד.  זה מדע בסיסי ופשוט. 
לאנשים עסוקים אין זמן למחשבות האלה.
אין לך במה להתעסק ? תמצא משימות קטנות ופשוטות שלא דורשות מאמץ מחשבתי ותסיים אותם.

למה חשוב שתעשה השתדלות ללמוד את הדרך הקצרה ?
כי גם אחרי  שתמצא זוגיות יש אתגרים חדשים שגורמים לבן אדם להתעייף וצריך ללמוד איך להתמודד טוב יותר בתקופות האלה.
עדיף כמה שיותר מוקדם.

בהצלחה.

אולי יעניין אותך