פורסם בתאריך כ"ו בתשרי תש"ע, 14.10.2009
בדמעה נקווית,
ובנשמה נכווית,
אינני רוצה.
בפה מדבר
ובנשמה נאלמת,
בעין מסתכלת
ובנשמה עיוורת,
ביד רועדת
ובנשמה נידמת,
אינני רוצה.
בדמעה נקווית,
ובנשמה נכווית,
רוצה לרצות אני.
[בחיוך ניצת
ובנשמה בוערת,
בלב נפתח
ובנשמה מתפרצת,
רוצה לרצות אני.]
משוך עבדך אל רצונך.
בקרוב.
תגובות
אני חושבת שהרבה זמן לא קראתי קטע שהתחברתי אליו כ"כ ברמה הרעיונית וההבעה..
קיצער מבחינתי אתה בבמה ;)
הפריע לי שחזרת על "רוצה לרצות אני". זה היה ביטוי מפוצץ, והחזרה עליו שוחקת אותו.
הבקרוב למטה די תקוע. כנ"ל על המשוך עבדך, הוא חייב להיכתב ככה? אולי כדאי היה לנסות לעשות אותו נטוי? כי הוא פשוט נותן פן אחר לכל קריאת השיר, וחבל שהוא מונח סתם ככה כמו כל שורה.
שיר מהמם, חרוזים פשוט מושלמים.