היום ג' באלול, מצוין ברבים מהישיבות הציוניות, הגבוהות, ההסדר ובישיבות התיכוניות, יום פטירתו של הרב הראשי לארץ ישראל הראשון, הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, שעלה למרומים ביום זה לפני 72 שנה בשנת תרצ"ה. הרב קוק, מגדולי הוגי הדעות של העם היהודי בתקופה האחרונה. ומייסד תנועת 'דגל ירושלים' תנועה שחרטה על דיגלה את שיבת ציון על פי התורה. הרב קוק ראה בשיבת ציון תהליך אלקי ושאף בכל חייו לחבר את החול אל הקודש, את תחיית האומה לאור התורה, את השאיפה הציונית לעלות לארץ ולייסד מדינה יהודית, לשאיפה המסורתית להיות עם סגולה אשר שומר על מורשתו ומופיע עם אורו המיוחד לכל באי עולם. הראי"ה קוק ייסד בימי חייו שני מוסדות מרכזיים, את הישיבה המרכזית בירושלים, שנהפכה מאוחר יותר לישיבת 'מרכז הרב'. ישיבה שהוסיפה את לימודי האמונה ומחשבת ישראל לצד לימודי התלמוד וההלכה, וכן ישיבה ראשונה שבה לימדו בעברית. וכן ייסד את 'הרבנות הראשית לישראל', כדי שתהווה ריכוז של חכמי ישראל ומתוך שאיפה שתהי בעתיד מוסד הסנהדרין. הראי"ה קוק היה נערץ על חוגים רחבים בעם. אמנם היו שהתנגדו לדרכו מכיוון שלא הבינו את תורתו והשקפתו, וכן חששו מדרכו, אך כולם הודו בגדלותו וצדקותו המיוחדת. הראי"ה השאיר אחריו ספרים וכתבים בכל חלקי התורה, ובנו ממשיכו הרב צבי יהודה זצ"ל, וכן תלמידו הגדול הנזיר הירושלמי רבי דוד כהן זצ"ל, ערכו את כתביו והוציאום לאור עולם. כיום מתחנכים רבבות תלמידים לאור שיטתו הרחבה והמקיפה של הראי"ה, לומדים את משנת תורת ארץ ישראל, תורת הגאולה ושואפים ליישמה בחיי המעשה בכלל ובפרט.
