בבית המשפט המחוזי בירושלים התקיים דיון עקרוני בסוגיה של תביעות נזיקין נגד שוטרים אלימים. הדיון עסק בתביעת נזיקין שהוגשה כנגד סנ"צ אפי מור, שהיה בתקופת ההתנתקות מפקד מרחב לכיש במשטרה. תנ"צ מור נתבע על הכאת מפגין "כתום" במחסום כיסופים בקיץ 2005. המפגין, דוד בן יעקב מבית אל, הגיע למחסום כיסופים בלילה בו נסגר המחסום, וניסה לנווט את מכוניתו לפי הוראות השוטרים. לפתע, ניגש אליו מפקד המרחב, הושיט את ידו דרך חלון הרכב והיכה את בן יעקב בערפו לעיני אשתו, אחותו, ובתו הקטנה.
תלונה במח"ש שהגיש בן יעקב בעזרת ארגון זכויות האדם ביש"ע הביאה לכתב אישום משמעתי, והסתיימה במרץ 2007 בהרשעה. בהכרעת הדין נקבע כי "הנאשם הכניס את ידו דרך חלון הרכב, והכה בידו בראשו ובערפו של המתלונן מכות חזקות ונמרצות". למרות זאת, ה"עונש" שנגזר על נצ"מ מור היה נזיפה בלבד, ותוך זמן קצר הוא הועלה בדרגה.
לאחר ההרשעה בבית הדין המשמעתי, סוכם כי היא תשמש בסיס להחלטה בתיק הנזיקי. ואולם, השופטת אנה שניידר החליטה לדחות לחלוטין את התביעה ולא לחייב את נצ"מ אפי מור בתשלום פיצויים כלשהם לתובע, תוך שהיא שואלת: "כלום ציפה התובע שכוחות הביטחון, על אף שהונחו לשמור על הבלגה ואיפוק יקבלו את פניו "בזרועות פתוחות" כאשר המפגינים במקום עושים כל מאמץ כדי לגרום להם לאבד את סבלנותם?".
בן יעקב הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים. בא כחו, עו"ד ענר יקותיאל טען כי פסק דינה של השופטת שניידר מהווה "קביעה אבסורדית ממנה עולה כי איזור בו פועלים כוחות הביטחון למניעת הפרות סדר הנו מקום מועד לפורענות ולסכנה מצד אותם כוחות!" וכי "אכן לא היה על כוחות הביטחון לקבלו "בזרועות פתוחות", אלא לפעול כלפיו כדין. כך עשו, כמסתבר, כל השוטרים הנוכחים במקום, למעט, למרבה הצער – מפקדם הבכיר". "קבלת תוצאה זו עלולה חלילה להביא להתרת כל רסן בפני כוחות הביטחון בטיפולם בהפרות סדר, וסופה מי ישורנו".
במהלך הדיון טען עו"ד יקותיאל כי כאשר אדם מוכה שלא כדין מגיע לו פיצוי גם אם לא נגרם לו נזק, והביא לראיה את פסק דינה של השופטת עירית כהן מבימ"ש השלום בירושלים, אשר חייבה מתנחל לשלם 40,000 ₪ פיצויים לפלסטיני שהוכה על ידו, למרות שלאותו פלסטיני לא נגרם שום נזק.
הדיון, שאמור היה לעסוק בתיק הספציפי של נצ"מ אפי מור, הפך – ביוזמת נציגת הפרקליטות, עו"ד מוריה צ'רקה – לדיון עקרוני בסוגיית תביעות הנזיקין המוגשות נגד שוטרים אלימים. עו"ד צ'רקה הציבה במרכז הדיון את פעילות ארגון זכויות האדם ביש"ע, וטענה כי: "מטרתה של תביעה זו היא להעניש את המשיב" וכי "הם (- ארגון זכויות האדם ביש"ע) אינם שביעי רצון מהאכיפה שהמדינה מבצעת, ומבקשים להפריט אותה ולבצע אותה בעצמם על ידי הגשת תביעות". "אנו עדים לגל של תביעות של אנשים שלא ניזוקו, אבל היו חלק מסיטואציה שבה שוטרים איבדו את הסבלנות" טענה עו"ד צ'רקה, והוסיפה כי אם תביעות אלה יתקבלו – "הדבר יעודד פרובוקציות". לדבריה, מטרת התביעות נגד שוטרים היא "לרפות את ידי השוטרים ממלאכת אכיפת החוק".
עו"ד צ'רקה הוסיפה וציינה כי "כמעט כל שבוע שבועיים אנו מקבלים תביעות... וזה חלק מהסיכון שלוקח על עצמו היום שוטר בפעולה של התמודדות מול הפגנות, בעיקר פינוי מאחזים" וביקשה מהשופטת יהודית צור לתת פסק דין שיבלום את התופעה, תוך שהיא מציינת ש"זה התיק הראשון שמגיע לכאן" (-לבית המשפט המחוזי) וש"השקענו משאבים בתיק זה כי אנו זקוקים להנחיה בתיקים האחרים".
עו"ד יקותיאל הגיב לטענות אלה וציין כי "מטרת ההרתעה היא מטרה יסודית בדיני הנזיקין". הוא העיר, שטענות פרקליטות המדינה כנגד ארגון זכויות האדם ביש"ע הן מקוממות, במיוחד לנוכח העובדה ש"כאשר נטענו בעבר טענות דומות ביחס לארגונים "בצלם" ו"המוקד להגנת הפרט" – ארגונים הזוכים למעמד ניכר ומכובד כעותרים ציבוריים וידידי ביהמ"ש בפני ביהמ"ש העליון, והמסייעים לציבור הפלסטיני ביהודה שומרון וחבל עזה לעמוד על זכויות האדם שלו – מיהרו בכירי הפרקליטות להתכחש לדברים...לא ראיתי בעשרות או מאות תלונות של אזרחים פלסטינאים שעולות הטענות האלה". הוא הוסיף ותאר באזני השופטת את תלאותיו של עו"ד המגיש תלונות למח"ש בשם מפגיני ימין: "תלונות על מעשים חמורים ביותר נגנזות ולא נחקרות ברצינות ע"י מח"ש...עולל בתיקים שאדם יוצא עם לסת שבורה ואף שבור... המדינה מתעקשת בתיקי התנחלות-התנתקות-פינויים לגבות את השוטרים ואת האלימות שלהם, ולכן...אם המערכת מגבה התנהגות של שוטרים אין לנו איך להלחם בזה אלא באמצעים אזרחיים".
אורית סטרוק, מנהלת ארגון זכויות האדם ביש"ע, אמרה בתגובה כי "מטרת הארגון אינה בשום אופן לרפות את ידי השוטרים ממלאכת אכיפת החוק". לדבריה, הארגון מעולם לא פעל נגד שוטרים שביצעו את תפקידם במסגרת החוק, גם אם ביצעו פקודות שהיו למורת רוחם של המתיישבים.
"ההליכים המשפטיים שנוקט הארגון עוסקים במקרים של אלימות ושל ניצול ציני של סמכויות השיטור בניגוד לחוק", הבהירה וציינה כי "פעילות הארגון נועדה לאזן את תמונת-המצב שהיתה קיימת בישראל במשך שנים, כאשר מפגינים מן השמאל או מהציבור הערבי זכו לגיבוי הן ממערכת האכיפה עצמה והן מארגוני זכויות אדם עתירי משאבים, בעוד שמפגיני הימין הפכו לבשר-תותחים ושוטרים אלימים יכלו להתנכל להם תוך תחושה שאין דין ואין דיין. אנו מקווים שבית המשפט ידע לדחות בשתי ידיים את הטענות המקוממות של המדינה, ולדון בתיק של נצ"מ אפי מור לגופו".