האם מסתמנת מהפכה ביחס של העולם הדתי לצמחונות?! בימים אלו יצא לאור הספר "על הרמוניה צמחונות ושלום". זהו מאמר שנכתב לפני יותר ממאה שנה, ע"י הרב אברהם יצחק הכהן קוק.
הספר החדש מביא את דברי הרב קוק עם ביאור מקיף, המבאר את שפתו המסוגננת של הרב קוק לעברית בת-ימינו, ומתמודד עם עקרונות הפילוסופיה והתרבות המודרנית. העורך, הרב חגי לונדין, אומר כי רבים מהעקרונות העכשוויים בדבר יחס הצדק כלפי בעלי חיים והמודעות כלפי איכות הסביבה - כבר מופיעים ביהדות, בעומק ובחדות, מוקדם ועמוק יותר מתורות המזרח או הניו-אייג'.
מסתבר כי הספר אינו לבד בתחום. בנוסף מתקיימים בימים אלו שורה של ימי עיון ברחבי הארץ בנושא, ונראה כי דווקא הצמחונות הולכת לקבל גוון יהודי.
המאמרים נערכו במקור, לפני יותר ממאה שנה תחת השם: "מאמר חזון הצמחונות והשלום", ע"י הרב דוד הכהן ("הנזיר") שהיה תלמידו של הרב קוק וצמחוני בעצמו, ומכאן דחיפתו לפרסום הנושא. בקובץ מובאים דברי הרב קוק על הצמחונות כאידיאל עתידי, רעיונות עומק מאחורי המצווה לכסות את דם החיה הנשחטת, האיסור לאכול בשר עם חלב, האיסורים לאכול סוגים מסוימים של בשר ובירור תיאולוגי על עצם הלגיטימיות היהודית לאכילת בשר בעלי חיים, למרות שאין זה אידיאלי מבחינה רוחנית ומוסרית.
לדברי הרב קוק, מצוות כיסוי דם החיה הנשחטת, כדוגמא, נועדה להשריש באנושות את הבושה מהריגת בעלי חיים. לדבריו, האידיאל הוא הכרה אנושית בבעלי החיים כשווים לו, ולא אובייקט למילוי תאוות אכילה - אך מטרה זו תתגשם רק בעתיד, כשעולם יתעלה מבחינת תחושותיו. בינתיים, מדגיש הרב קוק, על האדם להפנות את רגש החמלה שלו כלפי בני מינו באנושות, ורק ליצור התפתחות טבעית, על ידי דיני הכשרות היהודים, להכרה במקומם של בעלי החיים.
יתרה מזאת, מתוך דפי הספר עולה דמותו של העולם העתידי על פי היהדות: על פי החזון של תורת הקבלה היהודית, בעלי החיים יגיעו בעתיד למדרגת חיים אנושית ועל כן תיאסר הפגיעה בהם; זו הסיבה שעל פיה מסביר הרב קוק את האיסור היהודי לערבוב בשר בחלב – על מנת להשריש בלב האדם כי קיימת בעייתיות הן בלקיחת חייו של בעל החיים (בשר) והן בגזלת רכושו (חלב); מציאות שתיפסק בעתיד.
הרב קוק מפתח את הדעה המובאת בגמרא (בבלי סנהדרין דף נ"ט ע"ב), שלאדם הראשון לא הותרה אכילת בשר מלכתחילה, ורק בגלל הידרדרות מוסרית הותר לאנושות אחר כך, להרוג בעלי חיים ולאכול את בשרם. את דעתו על העוולה המוסרית שבאכילת בשר הביע הרב קוק במלים ברורות: "אי אפשר כלל לצייר, שאדון כל המעשים, המרחם על בריותיו, ברוך הוא, ישים חוק נצחי כזה בבריאתו הטובה מאד, שאי אפשר יהיה למין האנושי להתקיים כי אם בעברו את רגש מוסרו על ידי שפֹך דם, יהיה גם דם בעלי חיים". וכן כתב כי "חסרון מוסרי כללי הוא במין האנושי, במה שלא יקיים את הרגש הטוב והנעלה, לבלתי קחת חיי כל חי, בשביל צרכיו והנאותיו".
ואולם, הרב קוק מדגיש שנדרשת הדרגתיות בהתפתחות המוסרית של המין האנושי. תחילה צריכים בני האדם לפתור את בעיית האיבה והמלחמות שבקרבם, ורק לאחר מכן יוכלו להגיע לדרגה המוסרית הגבוהה של התנהגות מוסרית וצודקת כלפי בעלי חיים: "אין ספק בדבר, שאלו היה איסור הריגת בעלי חיים מפורסם פרסום דתי ומוסרי, מצד הרגש הטהור של הצדק האלוהי הראוי להתפשט על כל היצורים… לעת עתה, שאין המצב המוסרי מתוקן כלל, ורוח הטומאה טרם עבר מן הארץ - אין ספק שהיה הדבר גורם תקלות רבות. התאווה הבהמית לאכול בשר, כשהייתה מתגברת, לא הייתה אז מבחנת בין בשר אדם לבהמה".
לדעת הרב קוק היתר אכילת בשר כיום הוא "ויתור מוסרי", העתיד להתבטל בעתיד. אולם כבר במערכת המצוות הקיימת, יש טפטוף מתמיד של ערכים, והוא שיהווה את ההכנה המוסרית לשינוי התנהגות המין האנושי עם בעלי החיים בעתיד. הרב קוק מדגיש, שבעתיד ההתנהגות המוסרית של המין האנושי עם בעלי החיים לא תנבע מרגשות רחמים או "צדקה של ויתור", אלא תהיה בגדר "משפט ודין גמור, גזרה וחוק איתן".
גם בין הצמחונים, המודעים לעוול המוסרי שבהריגת בעלי-חיים לאכילת בשרם, מעטים הם המודעים לעוול שבניצול נוסף של בעלי חיים, כגון שימוש בעור, נוצות, צמר, משי, חלב וביצים. לא כך הרב קוק, שמקדיש דיון מיוחד ל"שימוש בדברים שהם קנייניו הטבעיים של בעלי החיים אפילו בשעה שאין האדם נוטל את חייו מן העולם, כחלב הבהמה הנחלבת, וצמרה של הנגזזת". לדעת הרב קוק גם שימוש זה הוא פגיעה ברגש המוסר הטבעי, שכן "האדם בחולשת אהבת עצמו, העוברת כל גבול, נִגש אל הפרה הענייה ואל הרחל הנאלמה, ונוטל מזאת את חלבה, ומזאת את צמרה".
במקור יצאו המאמרים בקבצים ובתקופות שונות. הראשון בירחון "הפלס", בשנים תרס"ג-ד (1903-4) שהופיע בברלין, והחלק השני בשנת תר"ע (1910), בקובץ "תחכמוני", שיצא לאור בשוויץ. הרב אברהם יצחק הכהן קוק ששימש כרב האשכנזי הראשון בארץ ישראל, נולד בלטביה בשנת תרכ"ה (1865) ונפטר בירושלים בשנת תרצ"ה (1935).
יוזם הוצאת הספר לאור הוא ארגון "ראש יהודי - מרכז ללימודי רוחניות ומודעות עצמית בתל אביב, בו לומדים מדי ערב עשרות צעירים ומבוגרים יהדות, קבלה, רוחניות ופנימיות, ובהשראתו פועלים כיום כעשרה סניפים נוספים. והא מוציאה עלון שבועי וחומר הסברה, מפעיל מדרשה לבנות ואתר אינטרנט (www.roshy.org) ומקיים סמינרים, סיורים וקורסים שונים להעצמה זוגית ואישית.
חגי לונדין, העורך, בן 34, הוא ר"מ בישיבת ההסדר חיפה ומרצה למחשבת ישראל בצה"ל, בישיבות, מכללות ומסגרות שונות, כותב קבוע בנושאי חברה ויהדות, הוציא לאור עד כה שני ספרים המפרשים את הגותו של הרב קוק.
"יש התעניינות רבה מאוד בתקופה האחרונה, בתרבות הישראלית והעולמית בכלל, בזכויות בעלי חיים ואיכות הסביבה", מדגיש לונדין . "חזון הצמחונות והשלום" פורש את החזון העתידי על הרמוניה ואחדות של כל המציאות – אדם, חי, צומח ודומם; אך יחד עם זה מתייחס באופן חד וברור למצב היום, בו אנחנו רחוקים מאוד מהחזון הזה".
לדברי לונדין, במאמר מדגיש הרב קוק כי לא ייתכן שהאידיאל התורני יתיר להשמיד חיים על מנת שהאדם יוכל לאכול בשר, ודבר זה מנוגד לכל כיוון החשיבה של תורת ישראל שמהותה להרבות חסד ונתינה בעולם.
עם זאת, מסביר הרב קוק מדוע כיום מותר לאכול בשר, למרות החזון. לדבריו, האנושות איננה בשלה עדיין להגיע לרמה מוסרית של יחס לבעלי החיים כשווי ערך. יש לתקן קודם את יחסי בני האדם, ולהביא לסיומן של המלחמות, ולכן בינתיים יש היתר לאכול בשר. אדרבה, לטענת הרב קוק, הימנעות כלל-תרבותית מאכילתו עלולה להביא לכשלים חמורים במוסר האנושי. צריך לשים לב לא 'להתחסד' מוקדם מידי, כלשונו של הרב, אך בד בבד לזכור שהיתר זה לא יימשך לעד.
הרב קוק מתאר איך תיראה דמותו האידיאלית של העולם העתידי, ולדבריו, מדובר על עידון של המציאות הקוסמולוגית, עד כדי שינוי הטבע והבריאה. בעלי החיים יתעלו למדרגת האדם, ובהמשך גם הצומח והדומם יתעלו. כל המציאות תחיה בשלום והרמוניה. כך, למשל, רמתם המוסרית של בעלי החיים תשתפר ותגיע לכך ש"גר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ".
הרב לונדין טוען כי לפי מאמרו של הרב קוק, "תורת ישראל איננה קופצת מדרגות. היא מציבה את החזון בצורה ברורה אך יודעת להתאים לכל דור את המדרגה המוסרית המתאימה לו. היא איננה מכריחה את האנושות להתנזר מבשר, אלא מביאה אותה למצב זה בהדרגה, דרך דיני הכשרות".
לונדין מתייחס גם לטרנד הנוכחי של חיפוש רוחניות: "חלק גדול מהמשיכה לרוחניות מתבטא, לצערנו, בחיפוש אחר רוחניות זולה ובהתמקדות בחוויה הרוחנית הפרטית. ב"חזון הצמחונות והשלום" הרב מדבר על תיקון האדם הפרטי מתוך תפיסה כללית של המציאות. זהו חזון בקנה מידה שמחשבה נורמטיבית כלל לא מבינה. אנחנו פונים אל הטרנד הרוחני ולוקחים אותו למקום אחר, כללי הרבה יותר".
זה איננו הספר הראשון של הרב לונדין. בעבר הוא פרסם הוא ביאור על המאמר "למהלך האידיאות בישראל". במאמר זה הרב קוק סוקר את ההיסטוריה העולמית דרך הפרספקטיבה של העם היהודי. הספר השני הוא ביאור ל"מאמר הדור", בו הרב מנתח את תקופתנו ומכריז שזוהי תקופת הגאולה.