אל מערת עתניאל בן קנז שבחברון הגיעו אתמול עשרות יהודים לתפילה ואמירת קינות של תשעה באב. בישוב היהודי בחברון מסכמים את האירוע כמוצלח ביותר, משגרים לא מעט תמונות מהאירוע ומעניקים גם הצצה היסטורית למקום ולמורשתו:

מערת עתניאל בן קנז היא אחד האתרים ההיסטוריים המקודשים בחברון. דורות רבים נהגו יהודים לפקוד את המקום ולהתהפלל בו. מעלותיו וסגולותיו של עתניאל בן קנז, השופט הראשון,  נמנות הן בתנ"ך והן במדרשי חז"ל. על פי התנ"ך (שופטים פרק א')  עתניאל, אחיו (מאם) של כלב בן יפונה, ניחן בגבורה רבה, וכבש את דביר, היא קרית ספר (עיר בדרום הר חברון, לא במקום הנקרא כך כיום). בתמורה הוא קיבל לאישה את עכסה בת כלב. במדרשי חז"ל מובלטת צידקותו ויכולתו התורנית: "אלף ושבע מאות קלין וחמורין, וגזירות שוות, ודקדוקי סופרים נשתכחו בימי אבלו של משה. אמר רבי אבהו: אעפ"כ החזירן עתניאל בן קנז מתוך פלפולו ... עתניאל - שענאו אל, יעבץ - שיעץ וריבץ תורה בישראל" (בבלי תמורה ט"ז).

קבר עתניאל בן קנז נזכר בכתבי נוסעים יהודים בדורות קדומים. המקום נמצא כ-300 מ' ממערב ל"בית הדסה", במדרונה של גבעה סלעית, אשר בחלקה העליון נמצא בית-העלמין היהודי העתיק. בסמוך נמצאות מערות קבורה יהודיות מימי בית ראשון ובית שני. המערה המזוהה כמערת עתניאל בן קנז כוללת חצר מבוא, מערה מרכזית וכוכי קבורה, והיא אופיינית בצורתה למערות קבורה יהודיות קדומות. תאור של מערת קבורה מעין זו מופיע במשנה: "המוכר מקום לחברו לעשות לו קבר... עושה תוכה של מערת ארבע אמות על שש, ופותח לתוכה שמונה כוכין: שלשה מכאן ושלשה מכאן ושניים כנגדן. והכוכין ארכן ארבע אמות, ורומן – שבעה טפחים, ורחבן-ששה... רשב"ג אומר: הכל לפי הסלע" (משנה בבא בתרא ז' ח').

על ביקור במקום מספר ר' מנחם מנדל מקאמיניץ בשנת תקצ"ד: "חוץ לעיר הלכתי על קבר עתניאל בן קנז ואצלו מונחים תשעה תלמידים, מונחים במערה אחת העומד בכרם והם מונחים בכותל הבית, ונתתי עשרים פארס לבעל הכרם".

הנוסע בנימין השני (תר"ז- 1847) מספר פרט מעניין נוסף: "מחוץ לעיר נגבה נמצא קבר ישי אבי המלך דוד, וקבר השופט עתניאל בן קנז – בתוך כרם אחד אשר קנוהו היהודים זה לא כבר (מסעות א"י עמ' 586).

כזכור, ב"הסכם חברון" בשבט תשנ"ז נמסר רובה של חברון לידי אש"ף, כולל מערת עתניאל בן קנז. אמנם הסכם חברון מכיר בזכות יהודים לביקור ותפילה במקום, אך בניגוד להסכם נמנעת גישה אליו. למרות זאת, שאיפת יהודים להמשך המסורת ותפילה במקומות הקדושים ממשיכה לפעום ויהודים ממשיכים לפקוד מידי פעם את המקום.

אחד התאריכים בהם מתאפשרת כניסה למקום הוא ביום ט' באב; בשעות אחה"צ עולים מאות יהודים לתפילת מנחה ואמירת תהילים באתר, ולאחר תפילת ערבית מתקיימת סעודה קלה לשבירת הצום.

עוד מספרים אנשי הישוב היהודי בעיר על הביקור אתמול: "הביקור במקום הוא חוויה מכוננת. קשה לא לחוש את החורבן, במצב בו יהודים נכנסים לאתר יהודי קדוש תחת שמירה כבדה מול עיני ומצלמות גורמים עוינים, אנרכיסטים ואנטישמים. אך אנו יודעים כי "בזכירה סוד הגאולה"; הנאמנות למורשת ולמולדת היא המפתח לגאולה, לה אנו מצפים במהרה".