ראש ישיבת ההסדר בפתח תקווה, הרב יובל שרלו, משיב לשאלות בוגרי הישיבה בנוגע לפירסום העדויות בפרשת הרב מוטי אלון בעיתון "ידיעות אחרונות". הרב מדגיש כי כי אין מדובר בתשובות של פורום תקנה, אלא בתשובות אישיות שלו. לבוגרי הישיבה, על אף הניסיונות שלי להימנע מעיסוק נוסף בסוגיית פורום תקנה, אני חש כי אני חייב תשובות לשאלות הרבות שאתם מציפים אותי בהן. מעבר לכך, לא נוח לי לפגוש התבטאויות של "גורמים בפורום תקנה" או "מקורבים" או כל מינוח אחר. לדעתי אדם צריך להתייצב מאחורי אמירותיו, לא לדבר בצורה אנונימית, אלא לעמוד מול הציבור ולפרוש את משנתו. לפיכך החלטתי לרכז את כל השאלות שקבלתי מכם בימים האחרונים, ולנסות להשיב עליהן. אני מבקש להדגיש כי אין מדובר בתשובות של פורום תקנה, אלא בתשובות אישיות שלי, ובעמדות שלי. כשיהיה דיון בפורום עצמו אלו תהיינה העמדות שאביע, אולם אפשר שהפורום יקבל החלטות אחרות, ואני אקבל אותן על עצמי, מכוח הכרעות הרוב או מכוח שאשתכנע מדברי חבריי. למה היה צריך לשפוך את כל הצהוב הזה לציבור? אחלק את תשובתי לשני חלקים: א. יכולתו של פורום תקנה למלא את חובתו ואת משימתו מותנית באמון הציבור בו. אין לו כלי אחר משום סוג. נעשו ניסיונות חוזרים ונשנים לקעקע את האמון בפורום תקנה, במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית. אחד משיאי מאמץ זה היה מכתבו השקרי של יוסי גרינפלד, שהצליח ליצור תדמית כאילו פורום תקנה פעל שלא כשורה בצורה מהותית. בד בבד הוטחו האשמות כבדות מאוד במורינו ורבותינו. בשל כך טענו רבים בפורום כי על אף הניסיון שלנו שלא לצאת לציבור עם מה שלא צריך, ושלא לפגוע במתלוננים המקוריים, אין לנו ברירה אחרת אלא לצאת לציבור עם העובדות הסותרות לחלוטין את מכתבו של יוסי גרינפלד, ולא זו בלבד אלא שמבאר לציבור את חומרת העניין. שתיקת פורום תקנה הייתה מביאה לידי אי-יכולתו למלא את תפקידו מכאן ואילך. ב. הדרך הבסיסית ליציאה החוצה לציבור היא להעלות את דברינו באתר הפורום, ושם הן להתייחס לטענות, והן לומר דברים מעט מפורשים על המעשים שנעשו, ועל ההגנה שהציבור זקוק לה. לא היה צורך לצאת לידיעות אחרונות. אדגיש רק כי גם אם היינו נוקטים בעמדה המינימאלית ביותר - הדברים היו מועתקים ומועברים לאתרים אחרים. זה העולם בו אנו חיים כיום. אם כן, פורום תקנה חטא ביציאה לידיעות אחרונות? לדעתי, נכון יותר לטעון כי הפורום שגג. עמדתי העקרונית היא שמי שלא עושה - לא שוגה, וזו שגיאה. חמורה. אני מדגיש כי זו עמדתי, ואיני מייצג איש בכך, אלא שאני חושב בלי לדבר עם חברי היקרים בפורום שזו עמדה מקובלת. חשוב להדגיש כי הנושא העיקרי אינו פורום תקנה אלא הנושא בו אנו דנים, והוא מניעת ניצול של מי שזקוקים להגנה. הויכוח הוא על היציאה לכתבה בעיתונות אך לא על עצם המאבק בעוול. האם לא מתברר כי מלכתחילה הייתם צריכים לספר את הכל לציבור? עיניכם הרואות את מורכבות השאלה. מלכתחילה כלל לא יכולנו לספר בשל שמירה על הנפגעים. לאחר מכן, הדילמה הגדולה בין הצורך לשתף את הציבור ובין הרצון להימנע מהלכלוך הפומבי. מסובך לקבוע את קו הגבול בין הדברים, ולפחות מעט שמחה יש לי כי הצלחנו לשמור הרבה דברים בהצנעה במשך שנים רבות. הדבר מלמד שהדבר אפשרי, אולם השימוש באפשרות זו מורכב מאוד, בשל האשמת הציבור כי שוב מטאטאים דברים מתחת לשטיח. בסופו של דבר הציבור הדתי לאומי נפגע קשות? התמונה יותר מורכבת. הוא נפגע קשות מהפרסום, ומהעיסוק המלוכלך בנושא. אולם הוא זכה בפורום שאינו מאפשר לטאטא דברים מתחת לשטיח, ובניו ובנותיו של ציבור זה מוגנים הרבה יותר מאשר שאר חלקי החברה בישראל. עמדתי היא שקידוש השם הגדול יותר הוא במאבק בעוול ולא בהסתרתו. לאחר הסערה הגדולה תישארנה העובדות המלמדות כי אנו חיים בחברה המתקנת את עצמה, ואינה מוכנה שייעשה עוול. הפורום סיים את תפקידו לאחר שהוא הזהיר את הציבור, למה הוא המשיך לפעול? כך חשבתי גם אני. אולם נעשו פעולות רבות כדי לקעקע את מעמדו של הפורום, לשחוק את אמון הציבור, ולהביא לכך שכאילו לא היו דברים מעולם, ולמעשה כלל אין סכנה, ולמעשה הדברים מלכתחילה כלל לא היו נכונים. אתם עצמכם הייתם עדים לניסיונות חוזרים ונשנים אלה. לא זו בלבד, אלא שמתלוננים אחרים (במקרים אחרים לחלוטין) היו מגיעים למסקנה שגרמה להם לא להתלונן במשטרה: אין טעם לנסות להילחם בעוול, כי בסופו של דבר הדברים נשחקים ונשכחים. לדעתי, במצב זה נאלצנו לפעול. למה, איפוא, לא "לערוף ראשים" של האחראים לפרסום הזה? יש סיבות שונות למה לא לעשות כך. ראשית, אני בכלל מתנגד לשיטת עריפת ראשים של אלה שפועלים למען הציבור ולא למען עצמם, ולטענתי צריך לתקן ולא לערוף. שנית, אותם אלה שהיו קשורים בכך הם אלה שבזכות מסירותם ועבודתם משימת הפורום בכלל מתבצעת. שלישית - הפורום כולו צריך לגבות לדעתי את אלה שפועלים בשליחותו (מזכירות, ועדת תקשורת), וזאת בלי לעצום את העיניים ממה שצריך לתקן. הפורום כולו אחראי, ואני רואה גם את עצמי כאחד האחראים לפרסום הזה. כאמור לעיל, שגיאות הם חלק בלתי נפרד מהעשייה. יותר נכון לבחון מה צריך לתקן, ולעשות זאת באופן מיידי. האם הרב סובר שיש להתנצל בפני הרב אלון? לא. אני חש שאני צריך להתנצל בפני הציבור שנחשף לכל הכאב הגדול הזה. האם הפורום לא צריך לעשות כלום לאחר תקלה כה חמורה? הוא צריך. לדעתי. הפורום צריך לעשות שני דברים: הדבר הראשון לדעתי הוא להתכנס, לבדוק היכן טעינו, ולקבוע כללים ברורים של התנהגות לקראת העתיד, ומול המקרים שאנו מטפלים בהם היום ובעתיד. זהו תיקון גדול שצריך לעשות. הדבר השני הוא לחזק את עצמו ולא ליפול ברוחו, כדי להמשיך במשימה החשובה שהוא עוסק בה. למה לא המתנתם להודעת הפרקליטות על עמדתה בעניין כתב אישום? מתחילת הדרך אנו מדגישים חזור והדגש כי אנו באים למלא את החלל שנוצר בין המעשים ובין המשפט. כל דבר משפטי, פלילי או משטרתי - יש להגיש למשטרה ולפעול דרך מוסדות המדינה. אולם לבושתה של מדינת ישראל מערכת החוק - מהמשטרה ועד השב"ס - אינה מצליחה לטפל ולו בחמשה אחוזים של מקרי הניצול, מסיבות שונות. את החלל הזה אנו ממלאים, וזאת כדי להגן על בנינו ובנותינו. הפרקליטות דנה כעת רק בנושאים שיש להם משמעות פלילית, ובנושאים אלה אנחנו לא דנים כלל. לפיכך, אין קשר להחלטת הפרקליטות, ובין אם תחליט להגיש כתב אישום ובין אם לא - הנושאים שבטיפולינו לא יושפעו מכך. מה בדיוק עשה הרב אלון? האם כל מה שכתוב בעיתון נכון? אני לא מתכוון לענות על אף שאלה בנושא זה. האם פורום תקנה מתפרק? אני לא יודע, אולם מעריך שלא. אני מעריך שלא בשל העובדה כי קיומו של הפורום אינו אינטרס של הפורום. לו זה היה כך - הוא היה מתפרק, כמו הרבה גורמים שעשו דברים חשובים מאוד מאוד אולם לא הצליחו לאורך זמן. אולם במקרה הזה יש לזכור כי מי שצריך להיות מול עינינו אלה הנפגעים שכבר נפגעו והעתידים להיפגע על ידי בעלי סמכות. פירוקו של הפורום משמעו הפקרת בנינו ובנותינו לרשעים שבין בעלי הסמכות, ואני מקווה שחס ושלום דבר כזה לא יקרה. טוענים נגד פורום תקנה שהוא פועל משיקולים זרים? קשה לי לענות על שאלה זו, בשל העובדה שמה שלא אכתוב - יהיה רע, ללא שום קשר לתשובה האמיתית. אם אכתוב שהוא פועל משיקולים זרים - תישלל זכותו לפעול; אם אכתוב כי הוא לא פועל משיקולים זרים - הדבר לא ישנה את עמדת אלה שטוענים שהוא כן עושה זאת, ולא זו בלבד אלא שהם יראו בכך חיזוק לטענתם. לפיכך, היחידים שיכולים לשפוט בשאלה זו הם אתם, ובחנו אתם את מה שאתם יודעים, וראו האם פעלנו משיקולים זרים חס ושלום, או שזו מניפולציה מכוערת המצטרפת לניסיונות לקעקע את פורום תקנה. מעבר לכך, אני מבין כי הטוענים טוענים במקביל שהם צחים כשלג, והנוגעים בדבר כלל אינם פועלים משיקולים זרים... אחד הדברים שלמדנו בישיבה הוא לנסות שלא לקבוע מהם השיקולים והמניעים של האחר, בשל המניפולציות הרבות שניתן לעשות בכך, ובשל העובדה שאין אנו בוחנים כליות ולב. על כן, יש להתייחס לדברים עצמם ולא להטחת הדברים בדבר המניעים הזרים. הפרסום הזה מזיק לפורום תקנה בצורה אנושה, למה עשיתם את זה? ההיזק לפורום תקנה אינו חשוב בעיניי. מה שחשוב בעיניי זו השאלה האם למי שפגעו בו יהיה כתובת לפנות אליו. בעיקר לאור זה אני בודק את הפרסום ואת נזקיו, והתמונה מורכבת. מחד גיסא, יודע כל נפגע אמיתי ונפגעת אמיתית כי אנו לא נשקוט ולא ננוח עד שיעשה עמם צדק, ואנו נגן הן עליהם והן על הבאים בתור. פרסום הסיפור אך מדגיש את זה. מאידך גיסא, הרעש הגדול עלול לגרום להם שלא לפנות לפורום תקנה בדיוק כפי שאין הם פונים למשטרה ולמקומות אחרים שהם פוחדים כי יחייבו אותם להיחשף. נצטרך לבחון כיצד להתמודד עם שאלה זו. ישנן ידיעות על הקמת פורום אחר - מה דעת הרב? אשמח מאוד אם מישהו אחר יעסוק בנושאים אלה וישחרר אותי מלעסוק בכך, ויאפשר לי להתמסר לדברים אחרים. ספרי על הקריאה המוסרית של התורה מצפה לכתיבתו. ישנם רבנים כמו הרב דרוקמן שמזמינים את הרב אלון להעביר שיעורים אצלם - מה זה אומר? את השאלה הזו צריך לשאול את הרבנים הנכבדים. יש לזכור כי הביקורת על הפורום באותם תחומים ששגינו בהם אינה סותרת את העובדות הבעייתיות. על כן, לא אותי צריך לשאול את השאלה הזו. מה הבסיס ההלכתי המתיר לפרסם דברים כאלה ? והלוא נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן של אש? שאלה זו היא שאלה כללית, ואתייחס אפוא אליה באופן כללי ולא בהקשר ספציפי למקרה הזה. לאורך כל לימודכם בישיבה למדתם כי בשעת העיסוק בשאלה הלכתית לא ניתן להציג רק צד אחד של המטבע ההלכתית. מול החומרה נוראה של הלבנת פנים ולשון הרע עומדות מצוות של "לא תעמוד על דם רעך", "ובערת הרע מקרבך", וחובת הצלת עשוק מיד עושקו. הלכות לשון הרע לא באו כדי למנוע חס ושלום מאבק ברוע, וחובת גאולה של הנפגעים. איסור הלבנת פנים לא בא להגן על הנבל. זוהי הסיבה שתלמידי חכמים צריכים להיות מעורבים בשאלה האם לפרסם או לא, כחלק מהצורך לממש את ההלכה במלואה בהקשר זה, ולא לצטט רק צד אחד של המטבע ההלכתית. מה יהיה? אני לא יודע. ב"ה, הרבה תלוי בנו ובבחירתנו החופשית, ואני מאמין כי אם נבחר בעשיית הטוב - יש יותר סיכויים שיהיה טוב. על כן, ננסה כולנו לבחור בטוב ולמאוס ברע, ואולי זו תהיה המסילה לצאת מתוך המבוך הקשה שנקלענו אליו.
