"דווקא הרשויות החלשות ביותר אינן נהנות מפרוייקט 'עיר ללא אלימות', למרות שהן הזקוקות לו ביותר", אומר יו"ר הוועדה לזכויות הילד. "חייבים למצוא את הדרך לשתף גם אותן בפרוייקט". עם התרחבות פרוייקט עיר ללא אלימות מ-12 יישובים ל-78, גדל שיעור ההשתתפות העצמית של הרשויות מ-15% עד ל-30-40%, מה שמונע מהרשויות החלשות ביותר, שזקוקות יותר מהחזקות לתוכנית, להצטרף לתוכנית. כך עלה בישיבת הוועדה לזכויות הילד שהתקיימה הבוקר בכנסת. גם העדר תשתיות פנאי וספורט מונע את הפעלת התוכנית ברשויות חלשות. "התוכנית אינה מיועדת למימון מגרשי ואולמות ספורט", מבהיר המשנה למנכ"ל המשרד לביטחון פנים, אליעזר רוזנבאום, "רשות מקומית שחסרות בה תשתיות אלה, איננה יכולה להצטרף לתוכנית". עוד התברר בדיון שתקציבי הפרוייקט אינם בבסיס התקציב, ולכן אין מחוייבות להעבירם והרשויות אינן יכולות לסמוך על קבלת הכסף על מנת לתכנן ולהתחייב לפרטי התוכנית. במהלך הדיון התברר שבשל מחלוקת בין מנכ"ל המשרד לביטחון פנים למנכ"ל משרד הרווחה על מימון תקנים של עובדים סוציאליים, הוקפאה למעשה התוכנית לפני כחודשיים. התוכנית החלה ב-2007, על פי החלטת השר אז אבי דיכטר, לאחר שפיילוט בעיר אילת הצליח. הקרן לידידות שותפה למימון הפרוייקט, אולם גם השתתפותה ירדה מאז הורחב הפרוייקט, מ-38% ל-11% מהמימון המוענק לכל רשות מקומית. (זאת משום שהסכום הכולל שמוענק על ידי הקרן לא השתנה ומחולק עתה להרבה יותר רשויות). "התפיסה שמאחורי התוכנית היא שנוער לא מועסק הופך לנוער מעסיק", אמר רוזנבאום. אחת ההצלחות היא תאורה עד שעות הערב המאוחרות במגרשי ספורט והארכת שעות הפעילות במתנ"סים, שהפכו למוקד של תעסוקה חיובית בשעות הערב. ההצלחה הניכרת של הפרוייקט נרשמה בירידה של 62% בהשחתת רכוש ציבורי.
