ד"ר אוריה שביט, חוקר במרכז דיין, אומר כי בתנועות האיסלמיסטיות קיימת הערצה לציונות, "לאורך כל שנות קיומן הציונות היתה מודל לחיקוי ומושא להערצה. הציונות נתפסת כמפעל דתי וגם כלכלי שהצליח". שביט מסביר, כי בתנועות אלו רווחת ההנחה, כי "אחרי מלחמת ששת הימים הפסידו הערבים כי לא היו מאמינים, והיהודים נלחמו בשם ערכי הדת, היהודים נלחמו כשהם חמושים באמצועת יהדותם והמוסלמים לא היו דתיים מספיק". האידאולוגיה המובילה בתנועות אלו לדעת שביט, היא כי "אם הערבים רוצים לנצח המפתח עובר בחזרה לימים שהאיסלאם היה כוח מוביל. לכן הם רואים בהצלחת החמאס והחיזבאללה הוכחה לכך שהישענות על הנשק הדתי עוזרת". שביט סבור, כי תנועות אלו אינן אנטי דמוקרטיות בהצהרה, אולם בפועל המצב שונה, "הם לכאורה מקבלים את הדמוקרטיה המערבית כמודל וטוענים אפילו שהאיסלאם הביא את הדמוקרטיה לעולם.כמובן שזה לא ממש דמוקרטיה אלא תאוקרטיה".
