שופט בימ"ש השלום בחיפה, יואב פרידמן, דחה תביעה שהוגשה נגד המשטרה בעוולת הרשלנות של נאשם בעבירות תעבורה והוריו, בגין נזקים שנגרמו להם לטענתם בשל הגשת כתב האישום נגדו וניהול ההליך הפלילי על תאונת הדרכים בה נפגע קשה שוטר. הנאשם הורשע בבימ"ש לתעבורה אך זוכה מכל האישומים בערעור בבית המשפט המחוזי. השופט פרידמן קבע כי אפילו זיכוי מוחלט אינו מקים זכאות אוטומטית לפיצוי, וזיכוי מחמת הספק - מקל וחומר שכך הם פני הדברים. מדובר בתושב דלית אל כרמל שבחודש יולי 2004 נהג מכיוון דלית אל כרמל לצומת אליקים ובהגיעו לצומת ביקש לפנות שמאלה ואז התנגש רכבו באופנוע משטרתי אשר עליו רכב שוטר שהיה במשימה. האופנוע פגע בדלת הרכב בצד שמאל. כתוצאה מהתאונה, נפצע רוכב האופנוע באופן קשה ואושפז בבית לווינשטיין למשך תקופה ארוכה. נטען בתביעה שכיום הינו נכה בשיעור 100%. משטרת ישראל מחוז צפון הגישה נגד התובע כתב אישום בבית המשפט לתעבורה והוא הורשע בעבירות של גרימת נזק לרכוש או אדם, רשלנות, סטייה מנתיב הנסיעה, וגרימת חבלה של ממש ונגזר עונשו לפסילת רשיון הנהיגה שלו ל-10 חודשים, פסילה על תנאי נוספת ל-3 חודשים וקנס בסך של 1,800 ₪. התובע (הנאשם) ערער על פסק הדין, ערעורו נתקבל בביהמ"ש המחוזי והוא זוכה מכל סעיפי כתב האישום, תוך ציון שמחומר הראיות עולה שנהג האופנוע (שעקף התובע משמאלו, באותו נתיב) התרשל מאד בנהיגתו, כאשר נסע במהירות לא סבירה ועקף התובע בצומת. התובע טען בתביעתו האזרחית, כי קביעת בית המשפט המחוזי ממחישה כי מלכתחילה לא היה מקום להגשת כתב האישום כנגדו ולכן, על המדינה לפצותו על הנזקים (לרבות עוגמת נפש) שנגרמו לו משך שנתיים וחצי מאז הגשת כתב האישום (ועוד לפניו) ועד לזיכויו בערעור. לאחר ניתוח הפסיקה הרלבנטית קבע השופט פרידמן, כי המבחן הרלבנטי אינו מבחן תוצאת ההליך הפלילי בדיעבד, אלא האם בנקודת הזמן של הגשת כתב האישום היה תובע משטרתי סביר רואה אפשרות סבירה להרשעה על פי הראיות שעמדו לרשות התביעה. לכך מצטרף התנאי שהיה עניין לציבור בהגשת כתב האישום. כן קבע השופט, שקיימת חזקה שבהגיון (הניתנת אמנם לסתירה) שאם הורשע הנאשם בערכאה הדיונית - הרי שהערכת התובע המשטרתי לפני הגשת כתב האישום, שקיימת אפשרות סבירה להרשעת הנאשם - היתה סבירה. בהתייחסו למקרה שלפניו פסק השופט, שהראיות שהיו בידי המשטרה בעת הגשת כתב האישום קיימו את המבחן של סיכוי סביר להרשעה, וגם היה עניין לציבור בהגשת כתב האישום. לאור האמור התביעה נדחתה, אולם בנסיבות לא חוייבו התובעים בהוצאות.
