שוויש סלימאן, תושב ירושלים, נידון לשנתיים וחצי מאסר בגין דריסתה למוות של קשישה ברח' עזה בעיר בחודש פברואר 2009. סלימאן הודה, כי בשעה שנסע ברחוב מערכת החימום לא פעלה, ועל כן שמשת המכונית הקדמית היתה מלאה באדים מלבד קטע צר. סלימאן פגע בקשישה, אז בת 90, וכתוצאה מהפגיעה היא נפלה על המדרכה, איבדה את הכרתה ונפצעה באורח קשה. כעבור חודש נפטרה האישה מפצעיה בבית החולים. סלימאן הודה עוד, כי על אף שידע שפגע בקשישה, הוא המשיך בנסיעה ונמלט מהמקום מבלי לדווח למשטרה. לאחר מכן, התקינו סלימאן ואחיו מראה חדשה במקום זו שניתקה במהלך התאונה, וזאת במטרה להסתיר את הנזק שנגרם לרכב במהלך התאונה. במסגרת הסדר טיעון נמחקה מכתב האישום עבירת ההריגה והומרה בעבירת גרימת מוות ברשלנות, אשר העונש המקסימלי בגינה הוא שלוש שנות מאסר. התובע ביקש להטיל על סלימאן שלוש שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופסילה משמעותית ארוכה. סנגורו של סלימאן ביקש להסתפק במאסר שירוצה בעבודות שירות או במאסר קצר לתקופה של כשבעה חודשים. השופט קבע, כי "הנאשם קיבל רישיון נהיגה בשנת 1995 ועד שנת 2006 (מועד בו לא חודש רישיונו), ביצע עבירות תעבורה כמעט ללא הפסק והפגין זלזול חמור בחוקי התעבורה. אומנם, חלק מהרשעותיו הקודמות של הנאשם הינן בגין עבירות טכניות, ואולם ניתן למצוא בהרשעותיו הקודמות של הנאשם גם עבירות חמורות כגון: אי ציות לתמרורים, נהיגת רכב שניתן עליו איסור שימוש ועוד כהנה וכהנה". "אם הנאשם לא הפנים עד כה כי יש לקיים את חוקי התעבורה כמו שיש לקיים חוקים אחרים, הרי שיש להבהיר הן לנאשם והן לעברייני תנועה אחרים, כי בתי המשפט יתייחסו בחומרה גם להפרת חוקי התעבורה. העובדה, כי הנאשם נטל על עצמו סיכון ונהג ברכב לא תקין (כפי שעשה בעבר), ולאחר שידע כי הוא בפסילה, יש בה כדי להצביע על העובדה, כי הנאשם אינו ירא מפני החוק ואף מזלזל בו", הוסיף השופט. בהוסף לעונש המאסר בפועל נגזרו על סלימאן גם 15 שנות פסילה ושנת מאסר על תנאי.
